Animals האלבום האהוב עליי בכל הזמנים :)

תודה!

האלבום הראשון, השני והשלישי :)

דה סנוו גוז ומיראג' יצירות מופת!!!!1111

מזכירה את הימים המתוקים של גילוי וכניסה לעולם הפרוגרסיב. חוץ מזה שווה להזכיר שגם היום יש מוזיקה פרוגרסיבית חיה ובועטת ברחבי העולם שלוקחת את האקספירמנטליות והיצירתיות למחוזות חדשים - שווה לבדוק לדוגמא את:

http://www.anglagard.net/

http://en.wikipedia.org/wiki/Estradasphere

אני לא מתכוון לכך שהם היו נשמעים איתו כמו כל האלבומים  שהם הוציאו בשנות ה-80 הכוונה שהטירוף בשיר האיכותי היחיד שהם הוציאו בשנות ה-80(לפחות לדעתי עדיין זה שיר איכותי ולא כל הזבל המסחרי שהם עשו באותן שנים) היה מאפיין את הסגנון של הלהקה אם גבריאל היה נשאר.גם גבריאל נכנס למוסיקה ששילבה סינטיסייזרים וסגנון די  אפל ומטורף והשירה של קולינס מזכירה יותר את השירה של גבריאל בשירים כמו shock the monkey ופחות את הסגנון הדביק של ג'נסיס באותן שנים.

אז גם אם פיטר גבריאל היה נשאר הלהקה היתה נשמעת כמו השיר הזה ובעיקר גם בסגנון הטירוף של גבריאל של שנות ה-80 ולא היתה ממשיכה בקו הקלאסי של מה שהם ניגנו בשנות ה-70.

מה שלא יהיה,עדיין היה עדיף לדעת איך הלהקה היתה נשמעת אם גבריאל היה נשאר.

יש בהם את הצד המטופש והשנון בגלל הכתיבה של סנדרסון,את הלחנים היפים עם הלהיטים שנכנסו לקלאסיקה ויש להם גם שירים ממש מטופשים שכיום לא היו חושבים לנגן.

חוץ מזה  הם ניגנו בצורה מקצועית בכמה רמות לעומת מה שנוגן בארץ ולקח לי זמן עד שקלטתי שהם מנגנים גם רוק פרוגרסיבי בחלק מהשירים (אומנם עם טקסט מטופש כמו שהם ידעו לכתוב רק איזו  נגינה).

גם השיר 'ככה היא באמצע' מאוד מושפע מסגנון הרוק פרוגרסיב.

יש אולי שירים עם לחנים נחמדים ואולי אפילו טקסטים טובים.מה שחסר זה משהו ביעטוף את השיר ויתן לו יותר צבע או עוצמה.

השירים כיום בנוייםן או משירים של פסנתר ותופים או גיטרה אקוסטית כשהם מנגנים רק את הליווי בלי שום מהלך שישנה משהו כדי שיהיה שוני בין שיר פסנתר או גיטרה אקוסטית אחד לאחר.

גם השירים ברוק גיטרות חשמליות (לא מדבר על רוק כבד בו עדיין יש מהלכים שונים ויותר דמיון ללהקה) רוב השירים הם בנויים באותו סגנון.שירה איטית בהתחלה ואז פזמון עם גיטרות עם דסטורשן שמנגן רק את הקצב או האקורדים.

קחו לדוגמא שיר כמו every breath של פוליס ותוציאו את קצב הגיטרה המוכר.השיר הופך לסתם שיר חביב.תחזירו את קטע הגיטרה ופתאום השיר מקבל צבע אחר ויותר סוחף.

קחו את השיר sweet child of mine של גאנס ותחשבו איך הוא יהיה ללא הגיטרה של סלש.השיר הופך לשיר בינוני לגמרי.

ככה הלהקות מנגנות כיום ללא דמיון ונסיון לתת עוד משהו לשיר חוץ מטקסט נחמד ולחן טוב.

אין במוסיקה כיום שום ריף מעניין שיתן משהו אחר או בקיצור אין כיום דמיון ללהקות והזמרים.

הרכב ישראלי מתחילת שנות התשעים - Lord Flimnap. ילדים בני שש עשרה שהוציאו אלבום באוזן השלישית. רוק מתקדם ישראלי מעולה.
אני באותה תקופה הייתי עמוק ברוק המתקדם עם הרכב משלי (בערך באותו גיל), העלנו אופרת רוק מתקדם יומרנית. הם היו השראה:
http://mitkadem3.homestead.com/Flimnap_English.html

ועכשיו ברשותכם הלכתי לקרוא את הכתבה.

וכמה קישורים

כל כתבה על פרוג אותו הדבר: יס, קרימזון, ג'נסיס.

טוב, הבנו .מה עם להקות קצת פחות מוכרות? טרנסאטלנטיק, אופת', דיקסי דרגס, מריליון, קנסס, אריון ועוד ועוד....

שלא התמקד יותר בקינג קרימזון אבל עדיין כתבה נהדרת.

חייבים להזכיר את "קצת אחרת" והאלבום היחיד שלה. גרוניך ושם טוב לוי יצרו שם אחלה מוזיקה.

תודה שהזכרת לי

אפשר למצוא ממש כאן בארץ את Bubble Bath שעושים קאברים מעולים לכל הלהקות שהזכרת פה!
להקת הקאברים הכי טובה שהיתה בארץ לפרוג!

עם כל הכבוד לזאפה,יס וקרימזון, הכתבה לוקה בחסר

המשך ישיר לפופ הפסיכודלי של שנות ה-60..

פינק פלויד, ג'נסיס, יס, אמרסון לייק אנד פאלמר, קינג קרימזון, גרין סלייד, ג'טרו טול, ג'נטל ג'יינט, לד זפלין, בלק סאבת, דיפ פרפל ועוד, הם הבסיס לכל מה שאנחנו שומעים היום. 

כשזה נגמר ב-1975, חשבנו שהגיע סוף העולם.

רק ב-1978, להקת "מגזין" הראתה  שיש דרך חדשה.

לעולמות המופלאים הללו, אליהם הפלגתי כל פעם ששמעתי את היצירות הללו.
אני עדיין באמצע חיי (כך אני מקווה), אבל אין לי ספק, שאם הייתי צריך לסכם את חיי ב-10 משפטים, אחד מהם היה "מוזיקת הרוק המתקדם של שנות השבעים".

כתבה מרגשת כל הכבוד

נשלח מהסלולארי שלי

זו המוסיקה האמיתית! ולא הזבל שמושמע היום.

נשלח מהסלולארי שלי

הז'אנר הכי מדהים.

חבל שהכל היום כל כך שטחי ועלוב...
היו ימים שזו הייתה המוסיקה הפופולרית!