אני בת 26 נשואה ואמא אבל יש הרבה דברים שמונעים ממני לחיות כמו שצריך לצד של בעלי במיוחד בקושי שלו בלהבין אותי ולהראות לי אהבה ?? הוא זה שקובע את כללי המשחק ולא טוב לי עם זה גם בגלל שאני מפחדת להיות לבד וגם בגלל שאני עוד אוהבת

נשלח מהסלולארי שלי

לדעת מה אתם רוצים ולא רוצים במערכת היחסים שלכם, ולהכריז על זה.
ואם בן הזוג לא מקבל את ההכרזה בטוב - הוא לא היה צריך להיות בן הזוג שלכם מלכתחילה.

 

"הרבה נשים חזקות מאבדות את כוחן ברגע שהן נכנסות למערכת יחסים. הן אינן מעזות להביע את עצמן עד הסוף, חוששות לבטא את מה שהן אוהבות ואת מה שהן רוצות באמת".

 

ומכאן משתמע, ואי אפשר אחרת, שה"כח" של נשים וה"רצונות" שלהן, הוא לעולם כשר וצודק. הנה לכם הקריטריון הבלעדי לבחינת הזוגיות והתאמתה לאשה. הללויה. 

 

הלו, רגע. עם כל הכבוד לרצונות שלהן ומה שהן אוהבות, האם אף רצון שלהן אינו אמור לעמוד למבחן? האם "מה שהן אוהבות" הוא היעד הזוגי הבלעדי ואין בילתו? לא שכחתן משהו? או מישהו?

 

אם כשהכותבת מאחלת לכל אשה "לבטא את מה שהיא אוהבת", היא לא אמורה לאחל את זה גם לבן הזוג? האם נקודת המוצא של הכותבת היא שכל הגברים תמיד מקבלים מהאשה את מה שהם אוהבים? מאיפה התרמית הדמגוגית הזו באה?

 

גברת שחף היקרה,

 

אם את חושבת שגם לגבר יש רצונות ומקום לבטא את מה שהוא אוהב, בזוגיות, למה את בוחרת לא לכתוב את זה? במה זה סותר את מה שאת מאחלת לאשה? ומה השכחה הזו אומרת עלייך ועל שכחניות רבות אחרות?

 

זה בסדר לגמרי להמליץ לאשה "לא להתפשר", בתנאי שזה בדיוק מה שאת ממליצה לגבר. רק שכללי ההתפשרות של שני המינים עשויים להיות שונים משהו, ולהשאיר את שניהם לבד. לכן, אם תשאלי אותי, המליצי להן לא להתפשר, ובמקביל, לכבד, לא לכעוס, על הבחירה שהגבר עושה, כשהן מבצעות את כללי ה"אל תתפשרי" שעליהם את ממליצה.

 

כל השנים נלחמתן על שוויון, אז הגיע הזמן שתראי את זה. מה שאת ממליצה להן, מותר גם להם. לא יותר, לא פחות. אני מאחל לגברים שלא יתפשרו על ה"לא מתפשרות" שלך. זאת התגובה היחידה המתבקשת כלפי מי שלא מטריד אותה שיש עוד בן אדם בזוגיות.

 

"כח"? "היא מאבדת את כוחה"? זה העניין? אף פעם לא הבנתי למה נשים בוחרות לחקות את הגברים דווקא בצדדים הכי מגעילים שלהם.

עד שנמאס לי או לו....
היום יש לי בן זוג מדהים!!!!! הוא מכריח אותי להגיד הכל ומה חסר ומה אפשר לשפר ובאמת שהוא עושה עם הדברים האלה המון

אל תפחדו לבקש.... אם הוא ילך כנראה שזה לא הוא ואז בכל מקרה לא מגיע לו אותך....

בהצלחה בנות!!!!! תהיו רק אמיתיות עם עצמכן, רק אנחנו יכולות לדעת מה עושה לנו טוב......

אני חשבתי על הביקוש וההיצע מהיבט אחר. אני חושב שהבררנות, שהיא נחלת הכלל אך יותר נחלתן של הנשים, באה לידי ביטוי בחיפוש אחר בן הזוג המושלם. למה ”מיסטר פרפקט” מרשה לעצמו להקדיש לכן רק רסיסי אהבה, להעלם לשעה ואף לכמה ימים ולעתים אף להתפרפר עם אחרות? התשובה פשוטה: כי הוא יכל. מבלי לסטות מן הנושא, אזכיר את העובדה שהנטיה החייתית הטבעית של האדם היא לראות בגבר שתמיד מוצא עם מי להתפרפר כסיפור הצלחה (כי הטבע תכנת את הזכרים להרבעה), ואילו אשה שמתפרפרת נתפסת כפרוצה. לכן, כשלטווס שלכן יש נוצות מרהיבות להשוויץ בהן, הוא יעשה זאת, גם על חשבונכן. לכן, עם קצת פתיחות, עם נסיון לתת הזדמנות גם למי שאינו טווס מושלם,

אני ממש מרגישה שכתבו את זה בשבילי!

זה כלכך מעייף הבזבוז זמן והאנרגיה לעמוד בציפיות ולשחק אותה כאילו לא אכפת לי ולמשוך את זה שנה וחצי בלי לעשות את השיחה של "יחסנו לאן" ולכאוב כל פעם מחדש שהוא בא והולך לעוד שבוע של שתיקה וכל המילים היפות שהוא אומר נעלמות כלא היו, ואז שוב המשחק, החיזור, הלהרשים!

אני רק בת 25 וכבר התעייפתי מהמשחקים האלו בבקשה תפסיקו עם זה תגידו לנו מה אתם רוצים ותעמדו מאחורי המילים שלכם כי אם זה רק בשביל זיון לא חייב לערב גם את הלב...

נמאס כבר לשמוע על נשים ועל ההתבכינויות שלהם ,נמאס

עצות בגרוש ...

נשלח מהאייפון שלי

אני חשבתי על שני הנושאים האלה מכיוון קצת שונה.

 

ביקוש והיצע: "מר מושלם" נעלם לשעה ואף למספר ימים? הוא לא מתייחס אליכן בכבוד הראוי לכן? הוא מתפרפר מהצד?

זה עלול לקרות.

והסיבה לכך היא ביקוש והיצע, או, בלשון העם - "כי הוא יכֹל".

כי הטבע תכנת את הזכרים להרביע כמה שיותר נקבות (וזו גם הסיבה לכך שגבר שמצליח עם נשים נחשב לסיפור הצלחה ולחזק בחברה, ואילו באופן א-סמטרי, אשה שמרבה לה גברים לא נתפסת בעין יפה).

כל עוד ל"טווס" שלכן יש נוצות מרהיבות, הוא ילך וישוויץ בהן, וישתמש בהן לכיבוש נקבות רבות, ואהבתו תתנפץ לרסיסים ותתחלק בין כל אלו (גם אם הוא לא בוגד במלא מובן המילה, אלא רק משאיר אתכן "על אש קטנה" ובמקביל, בוחן את השטח לוודא שהוא לא מחמיץ נשים "טובות יותר").

זהו מר מושלם, והמציאו לו גם שם ספרותי לטיני: "דון-חואן".

 

בררנות?

אתן בררניות, וזו עובדה.

כי אתן חושבות שהמשיכה המינית הראשונית, זו שהאונה הקדמית של המח שלכן משדרת לכן, תימשך לנצח, ושהקנקן מעיד על תוכנו.

ואם יש בחור שהוא לא מושלם במראה (זה, כמובן, סובייקטיבי, אבל על חלק מהגברים קיים קונצנזוס שהם מושלמים, ולכל השאר, ובקבוצה זו ישנם גברים שנראים מצוין, יש נשים שנמשכות ויש נשים שממש לא), ושאין לו גינונים קוקטיים, אז הוא בטח לא גבר חלומותיכן.

 

אז אני חושב שכדאי לכן להתחבר למציאות, ולראות שהיא לא נוראה כ"כ: כשגבר מזדקן, זיו העלומים שלו נוטה להתפוגג.

ומנגד, גברים רבים, שהם לא דוגמנים (ושוב, חלקם נראים מצוין), ושבגלל הנטיה הנשית להגרר אחרי המשיכה השטחית אינם אלילי הנשים, יכלים להיות מאהבים מושלמים, ולפנק אתכן באהבה שלמה. להיות רק שלכן, בלי להתפשר. וכן, הם יכלים להיות גם רומנטיים להפליא.

אז אולי כדאי לתת לפעמים הזדמנות לאהבה, כי אפשר רק להרוויח מזה, ובגדול.

 

אני לא מתכוון לעשות פה הכללות, וברור שבכל קבוצה שהזכרתי לעיל יש יוצאים מן הכלל, אבל זו רוח הדברים כפי שאני רואה אותה ואף חווה אותה על בשרי.  

 

ואגב, אם הגבר קצת בישן, לא יקרה כלום אם האשה תיזום קצת יותר בתחילת הקשר.

ולא יזיק בכלל אם נשים תיזומנה יותר במהלך הקשרים.

אתן אוהבות לשחק במשחקים של "קשה להשגה" וכו', או שאתן מתלבטות לגבי הגבר שאתן יוצאות אתו ואז מחכות שיתקשר, ומחליטות שגורל הקשר יוכרע לפי מצב רוחכן ברגע שיתקשר.

אלה משחקים טפשיים.

אני חושב שאם תהיה קצת יותר יזמה, פתיחות, כנות, נכונות לתקשורת וגילוי לב (הדבר הכי מכוער זה למשוך בן/בת זוג ולא לומר לו מיד את האמת), אתן עשויות לגלות שהגברים יהיו קואופרטיביים הרבה יותר, ושהרומנטיקה תגיע בשלבים מוקדמים יותר של הקשר, ואז, רחמנא ליצלן, אתן עשויות למצא את עצמכן מתאהבות.  

נהניתי מאוד לקרוא

כי אני לא גבר חזק.
אני סתם גבר.
לא חזק.
לא חלש.
רגיל.
אז אני אוהב סתם נשים.
לא חזקות.
לא חלשות.
רגילות.
לגיטימי?

מסכים עם זה שבהתחלה צריך להראות שיש קווים אדומים, וצריך לכבד את הזמן אחד של השני, אבל אח"כ, יש הבנה, זמן איכות, דיבור...
מי שתהיה עסוקה כל הזמן בלהפגע או בפרצפת ולחפור על כל דבר שמציק, בסוף היא תישאר עם אחד מהשניים, או עם עצמה, או עם סמרטוט

לפי מה שאת אומרת נשים לא פשרניות בעצם הם אלו שמצליחות להחזיק את הגבר שלהם? .....לדעתי יש משהו במה שאת אומרת. כי גברים היום חכמים לדעת את חולשותיהן של נשים רווקות .....אבל בצידו השני של המטבע אלו נשים שגם בוגדות .....ומעיזות . דווקא אלו הכנועות והתלויות בגבר שלהן והמסורות הן אלו שמנוצלות ריגשית ע"י גברים. תהי זונה ולא פשרנית ויש סיכויי שהוא יאהב אותך. איזה דור מבולבל אנחנו ......

שום רסיסי אהבה.

אולי רסיסי כסף

מאימתי נשים מתייחסות לאהבה במובן הטהור שלה?

הרי תמיד זה פונקציה של ההשקעה הכספית בה.

את הנשים קונים בחתונה במחיר הכתובה. ושם הן נשארות תקועות.

צודק ?

המפתח לחיים של מימוש עצמי הוא לחיות מפבנים החוצה ולא מבחוץ פנימה. לזהות אמונות מגבילות ששומרות אותך בתוך אזור הנוחות ומחזקות דפוסי התנהגות שלא עובדים בשבילך (במבחן התוצאה). להקשיב ללב כי הוא יודע מה טוב בשבילך (יותר ממי שנותן לך עצות). לפתח מערכת יחסים מכבדת ואוהבת קודם כל עם עצמך (ואז עם אחרים). את זה והרבה יותר אפשר ללמוד בסמינר אינסייט. עוד בבלוגים "התובנות שבלב" ו "שיעורי מפתח לחיים" 

עד כמה שקשה לך לתפוס, לנשים יש שעון ביולוגי קצר מאוד להביא ילדים, אם הן רוצות לעשות זאת במסגרת חתונה.

בערך עד גיל 30 ומכאן מתחילות בעיות הפוריות של האישה.

רוב הנשים מעדיפות להביא תינוק עם בן זוג, ולא מתרומת בנק הזרע. הן רוצות בן זוג שיהיה אבא לילדים שלהן.

אז יש פשרות. גם את לא מושלמת וגם בן זוגך התפשר עלייך, אני מבטיחה לך.

הבחור או הגבר האידיאלי שנשים תופסות בראשן, תמיד יהיה של מישהי אחרת והוא נשוי, ומובטח לכן שהוא לא מושלם, רק משחק אותה כלפי חוץ.

במציאות קיימים בחורים מצויינים, מעולים.

אני אומרת לכל הרווקות, אם הבחור עובד, הוא לא אלים, הוא מתייחס אלייך בצורה מכבדת, תתחתני, תעשי ילדים ותעבדי שיהיה לך משכורת לקיומך. אל תחפשי יותר מידי, כי כשאת נהיית בררנית את נשארת לבד.

שימו לב איך כל הבנות בכיתה מבית הספר, שהיו נחשבות לממוצעות מטה, כולן ללא יוצא מן הכלל התחתנו, הקימו משפחה, עובדות במקום עבודה מסודר, ואילו אותה מלכת הכיתה, שחושבת שמגיע לה יותר מכולן, מוצאת עצמה עדיין לבד כמו הכתבת, ומחפשת, כי היא לא מתפשרת... כי מגיע לה יותר...

בחיים המציאותיים האושר בא מהילדים, מסקס עם בן זוג, מללכת לחוף הים, לקנות חולצה בחנות, או סתם לעשות קניות בסופר. אלה חיים טובים. גם לראות טלויזיה מביא סיפוק. אלה הם החיים. אין מעבר לזה.

ניקול ראידמן "המעושרת" לא הייתי רוצה להיות בנעליה. כל הלשונות מקטרגות נגדה, כותבים עליה שהתחתנה עם אוליגרך זקן בשל כספו, היא לא נהנית מהגידול של ילדתה, אבל מה, יש לה חנות "מאדם פופמפדור" בככר המדינה, היא אשת עסקים. זה אושר???

כששמעתי אותה שמה שהיא הכי רוצה, זה לגדל את הילדה שלה, צרב לי הלב למענה. זה כל כך פשוט ובהישג ידה, אבל בגלל הקריירה שהיא בחרה, נמנע ממנה את האושר של חייה - להיות עם בתה פרי רחמה, אותה היא רואה בתמונות MMS.

אני מאחלת לכל הרווקות שימצאו את בחיר לבן, שיהיה עם פגמים, כי אף אחת מאיתנו לא מושלמת, והפגמים הם אלה שהופכים אותנו למה שאנחנו, אנשים טובים, עם חמלה, עם יכולת לרחם ולהפעיל מחשבה. גם גברים לא רוצים נשים מושלמות. הם רוצים בחורה טובה, להקים איתה משפחה, לדבר איתה, ולטייל איתה.

אל תהיו בררניות ואל תחשבו שמגיע לכן יותר מידי. צניעות זו התכונה הכי חשובה שתהיה לכן בחיים. מה שקיבלתן - זה מה שהייתן צריכות לקבל. אין מעבר לכך.

הנה, גם מלכת הכיתה שחיפשה וחיפשה, בסופו של דבר התחתנה עם בחור שנראה נורמלי, והסתבר שהיה בעל מכה ואלים.

אני יודעת. חיפשתי וחיפשתי את המושלם. התחתנתי בגיל יחסית מאוחר. תמיד חשבתי שמגיע לי את הכי טוב שיש. התחתנתי ובסופו של דבר לאחר שנתיים של נישואין כשנולד בני הראשון יצאה המפלצת מתוך גרושי, והפך לאדם אלים ומכה.