תרבות ובידור  ספרים  ספרי ילדים
בחזרה לבית המשותף עם "והילד הזה הוא אני"
יותם שווימר
פורסם: 07.04.12, 16:38
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 46 תגובות ב-26 דיונים
1. חולים על ספרי ילדים
תותי   (07.04.12)
שני הילדים שלי (תאומים בני ארבע וחצי) וגם אני חולים על ספרי ילדים. הם אוהבים את כל הקלסיקות. הלהיט האחרון אצלנו בבית הוא הספר החדש של חנה גולדברג "ספגטי" - תענוג שנופל לידיים ספר ילדים משובח כזה ושהילדים מבקשים שאקריא להם שוב ושוב.
2. ספר ענק,שנהנתי מאוד מאוד לקרוא אותו בילדותי נחמד להזכר בו. .
אדר   (07.04.12)
3. זה כל כך נוגע בי. גם אני, כסופרת, שאף אחד לא....
ורדה פוקס   (07.04.12)

כתבתי ספרים (3) רציניים, שלאחד מהם התקבלה תגובת הנשיא שלנו (שקרא אותו, ומצא לנכון להגיב עליו) שאף הוצאה לאור לא הסכימה להוציא אותו לאור (פרט להוצ"ל שמשלמים לה והיא מוציאה כול ספר שחיברת, ואגב גם קבעה שהספר מסחרי).

כמה שאני מקנאה באנשים שכן מצליחים.

כשקראתי את הכתבה - הרגשתי שאולי יספרו כך עלי פעם, כי אני לא מפסיקה לנסות למכור את הספרים שהדפסתי לבד, בבתי דפוס (כי אני כבר לא מצליחה לארגן את סכום הכסף שדורשות הוצאות לאור).

מי יתן ולא תרבינה כתבות כאלו כדי שכול מי שחיבר ספר ושיוחלט (ההוצאה לאור שקיבלה אותו לבדיקה) שהספר ראוי - קודם כול יוציאו אותו לאור ואז ניתן לקהל לשפוט.

אבל זה הרי חזון אחרית הימים.

4. והילד הזה הוא אני
גיא רוזן   (07.04.12)
לפני 30 שנה קנו לי את הספר הנפלא והקריאו לי אותו, אני עדיין זוכר שהתמוגגתי והייתי משוכנע שנכתב עלי. היום אני מקריא את הספר לילדי ועדיין מתמוגג, בעיקר כשאני רואה את התגובות הנלהבות של הילדים.
5. ספר גרוע, אם זו התרבות שלנו? בושה.
ישראלי   (07.04.12)
תשוו את הזבל הזה עם היצירות של אנדסן או האחים גרים? תראו איזה דמיון יש בסיפורים שלהם, איזה מעוף, איזה מוסר השכל שלא לדבר על - עלילה. מה יש בספר הזה? איורים חולניים, חרוזים חורקים במקרה הטוב ורוב הזמן בלי, עלילה? מסר? דמיון?? עצוב, אם הספר הזה מבטא את הישראליות - אז מה היא: חוסר דמיון וחוסר מעוף. עשו טובה ותדאגו לחסוך מהילדים שלכם את הזוועה.
6. קלאסיקה נצחית שמוכיחה שלאיכות ולעומק אין גיל.
אמסטל   (07.04.12)
7. מישהו פעם שאל מה אטלס כתב אחרי
יוסיפון   (07.04.12)
והילד הזה הוא אני?
לא מעט ובכל זאת כלום.
8. יהודה אטלס
מיכל ,   תל אביב   (07.04.12)
מאז שקראנו את הילד הזה הוא אני עוד שהיינו ילדים הספר עובר אצלנו בירושה מדור לדור וכל דור מוצא את הקסם של הספר.

מאד אהבנו את הטקסטים של יהודה אטלס גם בסדרה של תמונות מחיי פעוטות
http://www.talkingbooks.co.il/
ממליצה בחום
9. פרס לכיעור
אבא   (07.04.12)

האיורים לספר הזה מכוערים נורא.
מקבלים אותם איכשהו הודות לשירים.
אבל אני חשבתי שזה ספר אחד, איפה עוד 4?
10. והילד הזה הוא עני
אני עני   (07.04.12)

רעיון לספר חדש וקצת יותר אקטואלי.
11. גם אני כסופר שואל את עצמי
סופר סתם   (07.04.12)

היכן נמצאים מרכזים למחזור נייר.
הוצאתי 10,000 ש"ח, קיבלתי מאות כרכים.
איך בדיוק אני נפטר מהם?
12. אצלי זה היה ההפך, מעניין ש...
חידת ההצלחה   (07.04.12)

מה שלחתי פעמיים לכתר ונדחה התקבל בהוצאות מובילות

מן השורה הראשונה בישראל

 

13. להחזיר במיידי את הסדרה לערוץ הילדים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
אוהדדדדדדדדדדדדדד   (07.04.12)

כמה נוסטלגיה !!!

מת לראות את זה שוב.

 

מדהיםםם

14. ספר הילדות שלי
בת 20   (07.04.12)
15. יהודה אטלס
אייל ,   קרית אונו   (07.04.12)
אני עדין זוכר את הסופר מגיע לספריה
בעיר הולדתי הצפונית לשעת סיפור.
כילד דמותו הפחידה אותי אבל נשבתי בסיפוריו
ובאופן שבו הציג אותם
16. מישהו פעם שאל מה אטלס כתב אחרי
יוסיפון   (07.04.12)
והילד הזה הוא אני?
לא מעט ובכל זאת כלום.
17. מחווה ליהודה אטלס
דור נוב   (07.04.12)
על עץ בשכונה בנו הבנים
בסיס שלשמה רק הם נכנסים
כשביקשתי לעלות לשחק בשבת
הם אמרו "אי אפשר" בגלל שאני בת

אז מצצתי לדני אתמול בחצר
והוא נאנח וגמר די מהר
אבל הבית הוא גם של רונן ועילם
אז עכשיו אני צריכה למצוץ לכולם
18. ה-ספר ב ה' הידיעה
(08.04.12)


נשלח מהסלולארי שלי
19. מדובר בגאונות - לא בהקדמת זמנו
יום הולדת שמח לספר   (08.04.12)

אני לא מסכימה עם המשפט שאומר שהספר הזה הקדים את זמנו. אין דבר כזה. פשוט יש מישהו שהוא הראשון לזהות סוג של יצירה חדשה ושונה מאוד מזו המקובלת באותו הז'אנר.

 

אני חושבת שהקסם של הספר הוא קודם כל שהוא כתוב בגוף ראשון המייצג ילד. ברגע שקוראים משהו בגוף ראשון, שהוא באמת גם מייצג את מה שכל אחד מרגיש, מיד מתחברים באופן ישיר לעניין. וכמו שנכתב כבר בכתבה על ידי מרואיינים שונים, השירים גם מתנגנים מאליהם, כתובים בשפה מאוד ישירה וכאילו לא מתחכמת, ומצד שני מתוחכמת מאוד, כי הם מתאימים למבוגרים וילדים יחד. ושוב, כמו שכבר נאמר, הספר עוסק בהוויות יומיומיות של ילד, כל ילד. זה אינו סיפור מיוחד על ביקור מאוד מסוים של ילד מאוד מסוים בגן חיות, או על סיפורי תעלולים מיוחדים וכו', זה עוסק ביומיום של כל ילד וילד.

 

זה שאטלס ידע לכתוב כך  - זו גאונות - כי מעטים עשו זאת לפניו, לפחות בספרות הישראלית.  וגאונות - זו ההגדרה המתאימה - ולא "הקדים את זמנו".

 

מהו זמנו הנכון? מתי לא היה נחשב ל"מקדים את זמנו?" מכיוון שאף אחד לא יוכל לענות על כך, זו הסיבה שההגדרה "הקדים את זמנו" אינה במקומה, אלא ההגדרה שהוא מצא צורה חדשה לכתיבה ולייצוג הילד.

 

20. בזכותו למדתי.......
ג'   (08.04.12)
...לצייר חלונות בזוית עם ידית.
21. ריחות שאני אוהב
עולל   (08.04.12)
ריח של בוקר כשקמים מוקדם
וריח הכר לפני שאני נרדם

צבע טרי על הקיר
וריח של תירס בסיר

ריח של דשא כסוח
ואבא אחרי הגילוח

מדורה עם עלים ועשן
וריח של ספר

סבון שעולה ביוקר
וריח של לחם בבוקר

ריח חנות גרעינים
ואוטו חדש מבפנים

קליפה של תפוח זהב
ועץ עם גוייבות בסתיו

כתבתי מהזיכרון (-: תיקונים יתקבלו בברכה...
22. אחד הזיכרונות הראשונים שלי
חגית שיר   (08.04.12)

הוא מההצגה "והילד הזה הוא אני" שראיתי כשהייתי ילדה בת 4. (היום בת 36). אני לא זוכרת הרבה מהגיל הזה אבל אם אני זוכרת ולו קטעים בודדים מההצגה, זה כבר אומר משהו.

תמיד אהבתי והערכתי את יהודה אטלס ואת ספריו, גם כבוגרת אני נהנית לקרוא אותו.

מזל טוב לרגל 35 להוצאת הספרים ומאחלת ליהודה אטלס המשך כתיבה ויצירה פוריים.

23. המועדף עלי ביותר...
zoozoo   (08.04.12)
"על נייר דבק ארוך שעליו סימנתי קווים המצאתי מין כליבומטר בשביל למדוד כלבים. המצאתי גם קצקומטר למדוד בו קצקואים ועכשיו יכתבו עליי בספר של חוקרים וממציאים."
24. גם אני מקריאה אותו היום לבני
שרון ,   עיר אחרת   (08.04.12)
וזה מדהים לראות אותו מזדהה כל כך עם כמעט כל שיר

הספר (ים) הוא אלמותי ורלוונטי גם להיום .
25. "יותר מהגדולים והחזקים גם יחד
אולי לא ציטוט מדוייק ,   אבל זה המועדף עלי!:)   (08.04.12)
אני פוחד מהקטנים והחלשים
שמרביצים מרוב פחד "
26. 'סנונית ראשונה'
דפנה חיימוביץ' ,   ראשל"צ   (07.05.12)

עלי להודות בגאווה מסוימת, שכפי שידוע לי, הייתי המורה הראשונה שהזמינה את יהודה אטלס למפגש תלמידים והורים. היה זה ב-1977 בו לימדתי בכיתה א' בבי''ס 'שרת' בירושלים. בסיום השנה חשבתי על רעיון מיוחד למסיבת סיום. ספרו של אטלס יצא לאור ואני התקשרתי אליו והזמנתי אותו לבוא לשוחח עם הילדים והוריהם ולחלק להם את ספרו עם הקדשה. בכיתתי גם הודרכו סמינרסטיות ממכללת 'דויד ילין'.

הן הוזמנו למסיבה עם מורתם, גב' מרים עדן ז"ל. מרים התלהבה מהרעיון והפיצה אותו בקרב תלמידותייה בסמינר. היום הפכו מפגשים כאלו לחלק מתכנית הלימודים, אך אז היה המפגש מעין 'סנונית ראשונה', וספריו של אטלס, עודם מוכרים ואהובים   כל-כך עד היום.  

 

תגובות נוספות
חזרה לכתבה