אז התחלנו

וזה עוד לא עובד, בבית הוא מפספס ולפעמים מצליח

אבל מה קורה בגן? שם מבקשים להביא או ילד גמול או ילד עם חיתול?

מה עושים?

אשמח לתגובה

התשובה - אי אפשר.

פעוט בהתקף חרדה יעשה כל שביכולתו לא להתישב ולכן אם לשיטתך הוא חייב לשבת - את בהכרת מפעילה עליו תוקפנות.

במקום להפחיד הורים לשוא עם איומי סרק שהילד שנים אח"כ יעשה בחיתול - קחי ואליום, תירגעי, זה יימשך כמה חודשים, שנה, בסוף זה יעבור. לעומת זאת אם תהפכי את זה למלחמת עולם - תאכלי חרא עוד הרבה הרבה שנים.

אני ממליצה לכולם לא לעשות את הטעות שאנו עשינו . הבן שלנו נגמל רק בגיל 5 ו3 חודשים , עם פיפי אין שום בעיהואם קקי רק בתחתונים. כן להכריח אותם לשבת על האסלה בכוח לא לשים לב לצרחות ובכי. כולם אמרו לנו תעזבו את הילד הוא לבד ואנו הקשבנו . המון כסף לפסיכולוג ויעוץ פרטי אצל גסטרו מומחה. השיטה שעשינו עבדה מצוין. לתת חומר לרכך את הקקי ולעשות לוח על קיר (גם אני אמרתי שזה לא יעבוד) ביום שעשה (כמובן התיישב בכוח) שמנו מדבקה אם עשה ברציפות יומיים קיבל מתנהאם יום כן למחרת לא אין מתנות . חבריה זה התחיל לעבוד מחודש שני וזה עוזר מאוד . חומר נורמלקס היעוץ הזה עלה 1200 ש"ח וזה עובד תנסו

גם לנו היה סיפור של גמילה מעשיית קקי בחיתולים...הבן שלנו סירב לעשיית קקי בשירותים, ונתקף בחרדת אסלה רצינית! היה מתאפק במעון כל היום, כל יום, עד הגעתו הביתה, ובבית עושה קקי,  רק  בחיתול! והוא היה כבר בן 4.5 כמעט 5!!! הייתי איתו ב"טיפת חלב", כשהיה עדיין בגיל המתאים ורופאה בדקה אותו שם והלכתי איתו לפסיכולוגית, במשרד הבריאות, וקנינו לו את הספר על "ניר עושה בסיר" ודיברנו וטחנו וניסינו, וכלום לא עזר! ואז הגננת במעון, דקה לפני גן חובה, המליצה לנו לגשת לד"ר ברוך קושניר (שמטפל בגמילה מפיפי בחיתולים), והד"ר הינחה אותנו, מה ואיך ,ושיטתו עזרה לנו ופתרה לנו (ובעיקר לילדנו)את הבעיה!!! תוך ימים ספורים הילד ישב על האסלה, ועשה כמו גדול!אנחנו ההורים, הלכנו אליו, ולא הילד, אבל יישמנו בבית את הנחיותיו, ואני ממליצה, בכל פה עליו!!!

הילדים שלי נגמלו בין גיל שנה וחצי לשלוש. עם הבן השני היתה לי בעייה הוא ממש לא רצה ללכת לשרותים ואני התעקשתי, לא צעקתי, לא איימתי, בסך הכל הורדתי לו את החיתול והוא הלך לשרותים אבל זה הפך להיות נושא טעון, הוא השתמש בהליכה לשרותים ככלי למאבקים, היה מחכה עד שבורח לו , מלכלך את כל האסלה , מסריח את כל העולם והיה ממש סיוט. הבן התשיעי דומה לו מאד וכשהגענו לגיל שחשבנו שהיגיע הזמן להיפטר מהחיתול (לקראת הליכה לגן) הוא הגיב כמו הגדול, אז מכיוון שמנ שלא עושה השכל עושה הנסיון ״נכנענו״, השארנו אןתו עוד שנה במשפחתון וחיכינו עם הגמילה, ואכן בשבועות האחרונים הוא ביקש לבד ללכת לשרותים ונגמל תוך יום, בלי מלחמות.
מסקנה - כל ילד בשל בגיל אחר ואסור לגמול בכוח

פסיכולוג התפתחותי או קליני של ילדים הוא הכתובת הנכונה להתייעצות. צריך להבין את מק'ור הקושי בכל מקרה לגופו, ולא לתת עצות כוללניות, "פתרונות קסם לכל". ברוב המשפחות הפתרון הזה יביא להפעלת כוח ותוקפנות, ורק יסבך את ההורים במאבק כוחות עם הילד, שיחריף את הבעיה. לכו לאיש מקצוע, אל תפתרו בעיות כאלה לפי עצות באינטרנט!  

לפעמים צריך להתייעץ עם איש מקצוע, והסתמכות על "פתרונות קסם" מהרשת היא ממש דבילית! YNET - אתם חסרי אחריות!!

בתי בת שנתיים וחודש. היא מורידה את הטיטול בעצמה ואומרת שהיא רוצה לעשות פיפי. איך שאני מתקרבת איתה לסיר/ישבנון ומנסה לשים אותה היא צורחת צרחות אימה ולא מוכנה לשבת, תופסת אותי חזק וצורחת ומנסה לרדת בעצמה.

מה לעשות? איך להתחיל איתה?

יש לה אח גדול שהיא רואה שהוא עושה בשירותים וגם את אמא היא רואה.

היא עוד לא אומרת משפטים, רק מילים אבל מבינה הכל.

ילד בגמילה בתחילת הדרך לא ילך מעצמו לשירותים, תחזיקו בבית חבילת עדשים או חבילה של שוקלוד צ'יפס ודרבנו את הילד, כל פעם שיעשה בשירותים יקבל עדש,

זה עובד!!!! (בדרך השיניים קצת מתקלקלות, אבל נו, מילא...)

יש מוצר מצויין שנקרא תחתוני גמילה ,קניתי אותו לבת שלי והוא עושה את העבודה של הגמילה הראשונית.
התחתון הוא אטום והשתן לא בורח לה ,אז בעצם היא מרגישה שהיא בלי חיתול ושהיא ילדה גדולה כבר וזה לא מרטיב לה את הבגדים ומצד ההורים הבריחה לא מלכלכת את השטיח.
המוצר הוא פטנט יפני ואפשר למצוא אותו ב www.noito.co.il שזה חנות שמיבאת לארץ מוצרים יפנים.

אם הוא כבר התחיל לעשות, אז אין ברירה, אי אפשר לעצור, והקקי ייצא כבר באסלה. ואז לעודד, למחוא כף, להבטיח מתנה, להגיד שזה לא מפחיד ולא כואב, כל דבר שהוא יישאר על האסלה עד להשלמת התהליך, וכן - אני חיבקתי את בתי ופשוט לא נתתי לה לקום עד שלא הוציאה על כל הקקי.

ואז נתתי לא מתנה קטנה, קראתי לאביה, התקשרנו לסבא ולסבתא וסיפרנו לכולם שהיא כבר ילדה גדולה, עשינו חגיגה.

זה אחרי חודש שבו היא היתה עם חיתול רק בלילה והיתה מתאפקת עם קקי על שישימו לה חיתול. יום אחד היא כבר לא יכלה להתאפק. 

דפנה תייר היקרה
כיועצת את ודאי מודעת לתפיסה האומרת חנוך לילד ע"פ דרכו .הלאוים המוחלטים המופעים בכתבתך אינם ברוח התקופה,שמעת על ילד שקיבל עצירות כרונית בגלל לאוים כגון אלא.
מניסיון נכדותיי גמלו את עצמן והקטנה סרבה בתוקף לעשות קקי בשירותים גם לאחר שהייתה גמולה לחלוטין מפיפי,זרמנו אתה ולאחר כחודש + גם את הקקי עושה באסלה כך שאין מתכון חד משמעי !!!!!!והלאוים גורמים בעיות סבתא גאה

תני לו לעשות קקי בחיתול ואז תשכנעי אותו לשבת על האסלה, יחזיר את השליטה לידיו ולא ירגיש מאוים.

יכול להיות שמדובר בילד מאד חרד או דאגן עם צורך גדול בשליטה, ממליצה לייעוץ פרטני ולא לפצוח מלחמת עולם איתו.

"בטוב או בכוח". לקחת אותו פיזית ולשתול אותו על האסלה (כמובן אחרי מלחמת חורמה להורדת הבגדים)- זה נופל תחת "בכוח". לא מביי מה זה "בתקיפות". אפשר דוגמא??