הורים  חינוך ילדים  חיים עמית
"אולי די!"; איך להגיב כשהיא לא מפסיקה לבכות
חיים עמית
פורסם: 02.07.12, 09:21
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 81 תגובות ב-38 דיונים
1. אפשר לשים אטמי אוזניים
הסובל מרעש   (02.07.12)
2. לא הבנתי - בנים לא בוכים? אף פעם?
מוחה על הכותרת   (02.07.12)

עזבו את התוכן, בוא נתחיל עוד בכותרת: "אולי די!"; איך להגיב כשהיא לא מפסיקה לבכות".

יש כאן הנצחה של המין הנשי עוד מילדות כ"בוכה" ובמקביל של המין הזכרי, שוב עוד מינקות ככזה שאיננו בוכה. האומנם?

מקווה שישנו את הכותרת המקוממת הזו.

 

3. כתבה מעולה!
מיכל   (02.07.12)
4. כתבה כל כך חשובה
(02.07.12)


נשלח מהסלולארי שלי
5. יצאה לי הנשמה עד שהגיע לעיקר: כשפעוט בוכה: כל שעתיים חיבוק
כל שעה נשיקה..... ,   רפואה מונעת   (02.07.12)
6. הכתבה מצויינת!
אורטל ,   תל אביב   (02.07.12)
תודה רבה לחיים עמית על הכתבה הטובה והמפורטת ועל ההסברים המדוייקים ודרכי ההתמודדות. שמרתי במועדפים!

נשלח מהאייפד שלי
7. מאמר טוב מאוד ונכון! אני ממליצה גם על האקדמיה להורים
כלים פשוטים שעוזרים   (02.07.12)
8. באמת ??? וואו שינית לי את החיים
הורה   (02.07.12)
וואו ממש "אינפורמטיבי" כן ?? לא
9. שום עצה ממשית. הבן שלי לא מוכן לישון
אלון   (02.07.12)
בלעדינו.
כל יציאה מהחדר כאשר הוא ער או כאשר הוא מתעורר מלווה בצרחות שלא יפסיקו גם אחרי יותר משעה (צר לי להגיד שניסינו גם את השיטה הזאת).
עצות טובות יתקבלו בברכה.
10. מה יש להתאמץ ולהבין??? בדרך כלל אנחנו מיד יודעים למה הבכי
הילה   (02.07.12)

 אבל זה שאני יודעת למה היא בוכה לא עושה את זה יותר קל לסבול את זה.

אני מוצאת את עצמי לפעמים מתעלמת מבכי במשך 10 דקות ויותר כדי לא להגיב בצעקות ולא לתת לה מה שהיא רוצה כדי שהיא לא תחשוב שעם בכי משיגים מה שרוצים.

אבל רק אלוהים ובעלי יודעים שהיא מסוגלת לבכות הרבה יותר מזה, עד שהיא תקבל מה שהיא רוצה וגם אין עם מי לדבר באמצע. זה ממש לא המקום להיגיון.

ואז נכנסים לפינה של משחקי כוחות שאני לא רוצה להגיע אליה כי ברור שאני יכולה לנצח אבל אני לא רוצה להיות כוחנית, בקיצור מילכוד.

הכתבה לא ממש נגעה בעיקר של הדברים.

 

11. מפחיד אותי להביא ילד בגלל זה..מה עושים ?
אבנר   (02.07.12)
אני נשוי , ואשתי מאוד לוחצת על ילד, אני כשלעצמי לא אוהב ילדים במיוחד , לא אוהב את הבכי שלהם , וזה מאוד מפחיד אותי שאם יהיה לי ילד פשוט לא ארצה בו .. :-(
מנגד, אני אוהב את אשתי .. והיא לא תוותר על ילד ..הבעתי כבר את הסכמתי ואנחנו מנסים , מפחד מהחיים שיישתנו לי לרעה
12. מה עושים עם ילד בן 7.5 שמתקשר למשטרה?
(02.07.12)

ומספר שאני מרביצה לו ושיבואו לקחת אותי??

מיותר לציין שלא נגעתי בו אפילו...

 

תודה

אמא מתוסכלת

13. מה עושים עם ילדה שעוצרת נשימה ומתעלפת
שרית ,   מרכז   (02.07.12)

בכל פעם מחדש? מתי זה עובר? איך מתמודדים עם זה? אשמח לשמוע מבעלי ניסיון.

14. בכותרת יש רק התייחסות לבנות ולא לבנים
אלינור מילר   (02.07.12)
מגמתי משהו..בסאב טקסט התפיסתי.. לעורכים (או עורכות?)
15. ילדים צריכים אהבה! סבלנות! תשומת לב! ואכפתיות!דברו איתם בנחת
הבכי הוא דרך תקשורת   (02.07.12)
זה קשה כשחם, לחוצים, עייפים ועצבנים - אבל אם כהורה אתה מסוגל להתעלות על עצמך, לא לאבד את הצפון ולהסביר בנחת למה לא, או לברר בדיוק מה סיבת הבכי- לא יהיו לך ילדים בכיינים וצרחנים.
אין בכי בלי סיבה, והורה טוב יודע לתקשר עם ילדיו בנחת, להקשיב ולהרגיע אותם.
ילדים מאושרים אינם בכיינים - מלמדים אותם לתקשר ולהבין בדיוק למה אמרנו לא. גם מגיל צעיר מאוד.

נשלח מהסלולארי שלי
16. לילדים גדולים יותר פשוט אומרים: "אם לא תפסיק לבכות ללא סיבה
גלעד   (02.07.12)
"אתן לך סיבה."

עובד מצויין.
17. גם ההפניה לכתבה סוברת כי רק בנות בוכות
מוחה על הכותרת   (02.07.12)
תתביישו לכם!
18. פעם היו פותרים את רוב הבעיות עם חגורה.
אבא   (02.07.12)

היום כל אחד נהיה סופר נני ומחלק עצות מטומטמות

19. מספיק להביא ייצורים סובלים לעולם הזה.
גיא...   (02.07.12)
20. אין כמו בכי של ילדים של אחרים ;)
אבא   (02.07.12)
אין כמו הרעש המתוק של ״זה כל כך לא בעיה שלי״...

נשלח מהאייפון שלי
21. לילד שיודע לדבר אני מתעקשת באמצע הבכי שאני
לילי   (02.07.12)
לא מבינה אותו ושיסביר לי מה הוא צריך או מה מפריע לו. יש לי ילד שגם לא מדבר כי יש לו צרכים מיוחדים ואיתו אני מתקשרת בתמונות. מנסה להנחיל להם את ההרגל לתקשר אחרת מבכי ומודיעה להם שזה לא נעים לי ומקשה עליי להבין אותם. אין מדובר בבכי של נפילה חלילה או משהו כזה כי אז מיד אני מחבקת ומרגיעה. ואם אני רואה שהם לא מדברים איתי ומתעקשים לבכות אז אני מבינה שהם צריכים להוציא את זה החוצה ומחבקת ומנשקת ואומרת להם שזה בסדר ושיוציאו את כל מה שהם מרגישים החוצה.
22. הפתרון הוא להוציא בזמן או לשים קונדום!
איגור ,   כפר סבא   (02.07.12)

העולם הזה הולך לאבדון - מי הדביל שמחליט לזרוק את ילדיו לסבל הזה???

דביל אמרתי? כן.

23. אל תרגע, ומוח לא משתנה כל כך מהר.
יובל   (02.07.12)

תפחד.

ואז תתמודד עם הפחד.

גם לי יש ילדים וגם לי לפעמים זה מציק, מקווים שכשהם יגדלו זה יסתדר.

מוח לא משתנה והפחד שלך הוא מוצדק, פשוט אין מה לעשות עם זה חוץ מהלתמודד עם זה.

24. בכי של שני ילדים כשמכניסים אותם לאוטו בחום של ארבע אחה"צ
מיכל   (02.07.12)

מטריף אותי, אני מחוטפת קריזות!

 

מיכל

מילה של אמא

 

www.mamysword71.wordpress.com

 

25. תודה! כתבה טובה ומועילה
(02.07.12)
26. עד היום אנילא סולחת לאבא שלי על המשפט הזה
(02.07.12)

ואני כבר בת 47!!

ועד היום אני זוכרת את השנאה שהמשפט הזה עורר בי, את הרצון לנקמה את חוסר האונים. ואת הפחד.

 

בבקשה, בבקשה, אל תעשה את זה לילדיך

27. שאלה לחיים עמית: ילד בן שבע שבוכה
אמא קצת מודאגת   (02.07.12)

שלום חיים,

ראיתי שהגבת לתגובות בכתבות קודמות. אולי תוכל לעזור לי?

 

הבן שלי בוכה בקול רם כשהוא נעלב או במצוקה. אם זה קורה בבית זה בסדר (אני מחבקת עד שעובר, או נותנת לו לבכות בחדר שלו, כשהוא יודע שאני שם בשבילו בחדר הסמוך), (הוא לא מנצל את הבכי להשגת מטרות, כי זה לא עובד אצלי). אבל זה קורה לו גם בסיטואציות חברתיות : כמו כשהוא מתארח אצל חברים או בכתה במהלך יוםלימודים. בגילו זה כבר לא מקובל אבל הוא לא מצליח כל כך לעצור. ולפעמים ילדים קוראים לו בכיין. האם יש מה לעשות או שרק הגיל יעזור?

 

פרט לזה הוא ילד עצמאי, שמח ומאושר.

 

אשמח לדעתך,

 

אמא

 

28. הוא בן שנה וחשבתי לעצמי
אלון   (02.07.12)
שאולי כאשר הוא יבין יותר נוכל להסביר לו טוב יותר אבל נראה שהמשך בדרך הזאת לא יעזור.
כאשר אני משכיב אותו הוא בוכה.
29. אשמח להתייחס לשאלותיכם בפורום באתרי
חיים עמית ,   קיבוץ עין החורש   (02.07.12)
שלום לכם,
אני שמח על העניין שכתבותי מעוררות. העצירה והחשיבה בהורות חשובים לכשעצמם. אין לנו הרבה הזדמנויות לעשות זאת, במרוצת היום יום.
מעבר לכך, כל מי שירצה לשאול אותי שאלה ספציפית, להתייעץ בקשר לילדיו ומשפחתו, בנושא זה כמו גם בנושאים אחרים, יוכל לעשות זאת חינם אין כסף בפורום באתרי "עמית בעין החורש" www.hamit.co.il. מתחייב להתייחס לכל שאלה, בצורה רצינית ומקצועית.
בברכה,
חיים עמית
30. אני מעריך שילדים לא השתנו עם השנים ולכן, יכול להיות
(02.07.12)
שההורים שלהם השתנו, כלומר העולם היום אולי, רק אולי, פחות סבלני ומרוכז יותר בעצמו ולכן, אולי, רק אולי, יש פחות כוח לילדים.
אני כמובן מדבר מהרהורי ליבי.
אין לי ילדים, אם מישהו תהה לעצמו.
תגובות נוספות
חזרה לכתבה