אני  כתושב לשעבר באזור

מאוד התרגזתי כשסגרו את האזור לתנועת כלי רכב

אבל האמת לפני שבוע טיילתי במקום ועשיתי את כל  נחל דוד \

והיה נקי מסודר  כייף ומעניין

ונכון הבעיה היתה כמות הזבל והסרחון שהיתה במקום לפני כן כי לא מנקים

וכן כל מי שהגיע לשם פשוט השאיר כמויות של זבל

אבל שיהיה ברור אם תחסם הגישה לאופניים ולהליכה ברגל  ויתחילו לקחת כסף

מובטחת לכם הקיבוצניקים  מלחמה שתכלול הרס שבירה של כל מחסום כזה או אחר

וגם תביעות שיהיו מבוססות על הנושא של גישה לכינרת

קיבוצניקים ראו הוזהרתם !!!!!!!!!!!!!!!!

ידידי הנכבד,
כל שנה בקיץ, מזה שנים רבות, אני וחברי נוהגים להגיע למעיינות בגולן, נחלים בגליל ולשכיות חמדה אחרות בצפון ללילה או שניים, משתכשכים במים הקרירים, אוכלים, שותים ונהנים ותמיד משאירים מקום נקי ומסודר.
א. אתה עושה הכללות וזו תופעה שמאפיינת גזענים וגזענות
ב. הגולן לא שלך, הבנת? לא שלך!!
ג. נכון שיש תופעות מכוערות כמו התנהגות ברברית, שמיעת מוזיקה בקולי קולות והשארת הררי זבל אבל, ושוב פעם אבל, אתה מכליל.
שי
אשדוד.

באביב היינו במעיין כנף . באמת היה נורא כיף המקום המטופח והמים שהילדים מאוד נהנו מהם. עד שגילינו שיש עלינו עלוקות. יושבות על בת השנתיים ומצוצצות דם. איזה כיף.
ראו הוזהרתם

מצטער לאכזב אותכם אבל סמרה לא הייתה כפר סורי. סמרה, לחוף הכנרת, במקום בו ניצבת היום תחנת הדלק של האון, הייתה כפרון-שלוחה של הבהאים, הפרסים מהכפר עדסייה שמעבר לירמוק, מול שער הגולן. אנשי עדסייה היו סובבים באביב ובקיץ בעמק הירדן ומוכרים רימונים, אבטיחים ותאנים שגידלו, טעם גן עדן [כן, טעמתי!] בסמרה חייתה דרך קבע משפחה בהאית, משפחת זיכראללה - אם אני לא טועה - ובעונת הדייג היו מצטרפים אליה שכירים, צעירים מעדסייה ומסמאח, היא צמח. שני בתי האבן שליד תחנת הדלק, לכיוון הכנרת, שימשו כנראה כמחסני ציוד - סירות ורשתות - ואולי אף כמחסן קירור לשלל הדייג. הפרסים פונו מ-סמרה אחרי מלחמת העצמאות וחזרו לעדסייה.

אגב, בעמק הירדן היה עוד כפר 'פרסי' - עבודייה, כפר העבדים. אחד הרועים סיפר לאבי ז''ל, שהיה רועה-צאן בקיבוץ וקשר קשרים טובים עם הרועים הערבים מסמאח ומעבודייה, שסבו סיפר לו כי הם תושבי כפר עני ב-פרס ש''נקנו'' ע''י בעל-האדמות שממערב לירדן, והתיישבו במרומי תל עבודייה, גבעה מלאכותית הכוללת כעשרים שכבות מגורים שנהרסו באלפי השנים האחרונות.