מילה של אמא

 

www.mamysword71.wordpress.com

 

 

ישר כוח.. הגיעה העת להחזיר את הסמכות ההורית ולגבות את קיומה.
הרתיעה מתגובות הילדים הלא מרוצים מאבנת אותי .
טוב לשמוע שבכל הטירוף הזה עדיין נושבת רוח הגיונית.
מותר וטוב להם, לילדים, לחוש בטוחים בגבולות ברורים.

הוריי היו הורים אוהבים, תומכים ומכבדים, שהגנו על התחת שלי בעת צרה וידעו לחבק ולנשק כשצריך. אני דווקא רוצה להיות כמו ההורים שלי, כי ההורים שלי היו ההורים הכי טובים בעולם.

לא קראתי הכל אבל ממה שכן קראתי כל מה שיש לי לומר לך זה: "סלח לי, אבל אתה אידיוט!" למה שאני אתנהג כמו ההורים שלי? גדלתי בבית בו אני הייתי האויב, למה? כי הייתי ילדה של אבא ואבא בגד באמא. יש לי הורים שבגללם אני הולכת לטיפול כבר למעלה משנה וחצי ואפילו המטפלת שלי אומרת לי (שהיא אגב, הרבה יותר מבוגרת משניהם) "גם אם זו אמא שלך, אסור לאף אחד להתנהג\לדבר אלייך ככה!" (וכן אני מספרת הכל, גם את החלקים שבהם התנהגתי לא בסדר- זה טיפול זה לא אמור להיות נוח ונעים).

ילדים צריכים לגדול עם דמות סמכות וגבולות ברורים, אבל דרך אחרת לעשות את זה מאשר לחזור על אותן טעויות כמו של ההורים שלנו. למשל- כשהבת שלי תתחצף אלי, היא תקבל עונש ולא תקבל אגרוף לפנים כמו שאני קיבלתי לא פעם. אני לא אדרוש מהבת הגדולה שלי להתנצל בפני הצעירה, על כך שהצעירה נתנה לה סטירה בעקבות בדיחה שהגדולה סיפרה על עצמה(!!!!)- כמו שאני נדרשתי לעשות.
אז אני עכשיו צריכה להיות כמו אמא שלי או כמו אבא שלי?
אני אגדל את הילדים שלי עם גבולות אבל אני בחיים לא אהיה כמו הורי- אני לא אקלל, ארביץ, אתן להם להרגיש לא שווים או אשפיל אותם (ולא משנה כמה עצבנית אני אהיה). אני אתן להם גבולות וכלים להיות בני אדם חושבים, אני אתן להם להרגיש שהם האנשים הכי חשובים בעולם- כי הם יהיו האנשים הכי חשובים בעולם!

מי שמה שמנהיגות מתוך סמכות זה דבר טוב?
מנהיגות אמיתית באה ממקומות אחרים ולא מכוח הסמכות דווקא

אני חושבת שהכתבה טובה מאד.

כמו כל דבר בחיים יש מינוסים ופלוסים. תשמרו את הדברים החיוביים בחינוך של ההורים שלכם כלפיכם ותשנו ותשפרו את מה שלטעמכם הזיק לכם. הכל תלוי בכם.

והכי הכי הכי חשוב חום ואהבה בכמויות!!!! -פלוס מינוס הילד יצא נורמלי.