בשנות השיבעים של המאה הקודמת פיתחתי את שיטת הגן ההידרופוני "גן על גג הבית". באותה תקופה הייתי מחלוצי החקלאות [בארץ ובעולם] המתבצעת במצעים מנותקים.
למעשה מאז לא הצליחו הגננים לקדם את השיטה מעבר לאותה נטכניקה, שכללה : מצע מנותק מנוקז. מערכת טיפטוף ודישון ממוחשבת וניקוז עודפי המים.
חב' "מיחזור" שהופעלה במשך כ-12 שנים [עד 1990] הקימה כאלפיים גינות גג ומירפסת ברחבי הארץ.
שיטת הגידול הזו מאפשרת לקיים גינה על משטחי בטון, על הגג או על הקרקע ברמת אינטנסיביות שהמקבילה לה היא שיטת הגידול האינטנסיבית בבתי הצמיחה בערבה.
על שטח של 100 מ"ר ניתן לגדל כ-50 עצי פרי ולידם ירקות שמקבילים לחקלאות על שני דונם.
לצורך המחשה גינה בת שנתיים יכולה להניב כ-400 ק"ג ירקות בשנה וכן כ250 ק"ג פירות.
מדובר ביכולת של משפחה לגדל את מרבית התוצרת החקלאית במירפסת ללא צורך בהליכה לשוק.
הקמת המערכת יחסית פשוטה. אך חובה לתכנן אותה לתחזוקה רבת שנים. כי למעשה אין בארץ תרבות תחזוקה של גננים לגינות. בעל הגן הוא הגנן. צורך חשוב נוסף הוא לבצע איטום לכול השטחים הרטובים, כדי למנוע חדירת מים לבניין.
האוייב הגדול ביותר של גינת הגן העירונית זו "רשות המים". כן הרשות שגרמה לכך שמחירי המים גם לגינון האמירו לתעריפים שלחלק מהצרכנים קשה לעמוד בו.
תרומה נוספת שתורמת גינת הגן היא בהצללה על הגג מקרינת השמש ובכך למנוע חום קיץ בדירה.
נדלן 
