י כל החינוך ההורי מכוון להכנת הצאצא להמשך השושלת להצלחתה ושמירתה . בית הספר הינו הכנה זעיר אנפין לחיים . התחרות מתחילה כבר שם . כן אני חוזר התחרות . שוק העבודה היום והקפיטזם בנויים על תחרות ה" טוב " זוכה להצלחה הניכ ספת והיא כסף שיאפשר לחיות טוב לגדל צאצאים בריחאים עם חינוך איכותי שיתנו לו משרות או הצלחה עיסקית השפעה ואיכות חיים .

 לכן ההכנה ההורית צריכה להיות בחיזוק הכושר התחרותי מבלי לפגוע באיכות החיים .

 כן, תלמד ללמוד כי תמיד תצטרך ללמוד כדי להתקדם .

תלמד דברים שונים כי הצרכים בשוק העבודה והעולם משתנים

 תלמד גם להיכשל להכיל את הכשילון ולחזור ולעלות על הסוס .

 תלמד את המשחק הקבוצתי והחברתי כי אלה כישורי חיים  תלמד להיות מוביל ושחקן קבומתיע כי תצטרך לכך .

 תלמד לגבש סט ערכים לפי הם תלך בכל שלבי החיים .

 תלמד מהם גבולות וחוקים .

 תלמד לדחות סיפוקים.

 אז תהיה בן האדם שאנו מצפים שתצא מהמערכת זה חסר משמעות אם זה 60 או  100 . כי אם אתה יודע מה אתה רותה ולאן תלך וכיעצד עושים זאת תבחר את הדרך וה 100יחכה לך שם .

אני חושבת ש"תלמיד טוב" היא הגדרה כמו כל הגדרה אחרת ולא ניתנת לאינטרפרטציה. היא לא מוגדרת ע"י הורה זה או אחר באופן שונה אלא מוכרת לרוב האנשים באופן גורף בדומה לכך ש"כסא" זהו רהיט בעל מושב גב ורגליים ומתאים לאדם אחד. זה שהורים שונים רוצים דברים שונים מהילד שלהם, כמו שיעזוב אותם במנוחה או שיגדל ויפתח יכולות למידה וכדומה, לא משנה את ההגדרה היבשה של "תלמיד טוב".

שריר הלמידה החזק ובין - מחסן הידע על עצמך.

בגיל הצעיר בו הילדים לומדים ביסודי - הם רק מתחילים ללמוד על עצמם מה גורם להם "לתקתק". אני לא חושבת שפיתוח שריר הלמידה קשור ישירות למודעות העצמית שהם מפתחים בשלב זה, אלא קשור בהרבה תחנות ביניים  המתפתחות בשלב זה בתהליך לקראת קבלת "שריר ידע, או אפשר לומר: יכולת לימוד עצמאית.  

הבעיה בארץ: אנחנו שולחים ילדים לביה"ס - שם מלמדים אותם בשיטה מורכבת מסובכת ועמוסה לעייפה, כשכותרתה, "שיטת החקר", לכאורה משחררת את התלמיד ומאפשרת לו לחקור את דרכו לתשובה, אבל דרך החקירה - מותווית גם היא: הילד צריך לחקור איך שמשרד החינוך חושב שצריך לחקור. שכר ה"חקר" יוצא בהפסד. ובבית אתה מלמד את החוקים והכללים היבשים כדי שהילד יבין בכל זאת על מה מדברים בספרים. אין בארץ לימוד ופיתוח יכולת לימוד עצמאית. ואם אתה לא מספיק עסוק בחיים - אתה יכולללמד אותו אבל לרוב אם אתה במע' החינוך הרגילה  - אתה נסחף בשטף הלימודים והעומס הלימודי/מבחנים/עבודות/ שיעורי בית מפוצצים, ועוד שנה עברה. אין חוויה באמת בלימודים םאין סדר באמת באופן הלימוד. יש עומס עומס עומס ממנו יוצא בעיקר קווץ'. וחבל. אני עד היום זוכרת שיעורים שלמדתי בכיתות הנמוכות - עד שהחליפו את השיטה והחל ביהח"ר לציונים ושיטת "קלוט-פלוט" לקראת המבחן. לא פלא שאנחנו במקומות האחרונים בעולם המערבי בהישגים לימודיים.

אולי אתה תתחיל לבדוק את שיטת הלימוד ותתחיל מהפיכה וחזרה לשיטת הלימוד שהיתה כאן (שיטה אירופאית קלאסית - שהיתה נהוגה בבתיה"ס "אליאנס" ובבריה"מ-לשעבר - אני לא צוחקת, ואני לא צוחקת לגבי הפניה אליך לעשות זאת 

יש שיטה ללמד את הילדים כיצד לפתח את שריר הלמידה וכיצד לשמור עליו פעיל וכיצד לאהוב להפעיל אותו. היא עובדת. רק לא אצלנו. נו, יוסיפון, תעשה משהו.

למידה מתוך אהבה וסקרנות. הכל מתחיל בחינוך מבית. הורים שיחנכו ילדיהם לאהבת אדם, לסובלנות, קבלת ה"שונה" (לתת מקום וביטוי גם לאינדוודואליסטים).

יזכו בילדים טובים יותר עם סיכויים להיות טובים גם בלימודים.

ציונים זה נחמד אך יכולת השרדות והכרת העולם לטוב ולרע היא

הלמידה האמיתית ....

כל מה שהוא ההפך , זה טוב.

איך לעזור לילד לחזק את שריר הלמידה - לא מספיק סקרנות

למה שבהרצאה הבאה לא תיתן כמה טיפים

לילדנו להצליח