להיפך, הדבר יגדיל את סחטנותן של המפלגות האחרות. תאר לך את המצב בקדנציה הקודמת על פי שיטתך. לבני היתה ראש ממשלת מיעוט מהיום הראשון. כל יום היו יכולים להפיל אותה והיא היתה נסחטת כמו לימון עבש.

לבני קבלה מהנשיא את האפשרות להקים ממשלה וכשלה.
מה אתה מציע? שהיא תמונה לראשות הממשלה? יפילו אותה תוך שעה.
הפתרון שלך הוא מתכון לכישלון מראש.

הפתרון הוא בחירות נוסח ארה"ב ואיסור הפליה על פי גזע, דת, מין, מוצא, אמונה וכו' בריצה לכנסת.

הנחת היסוד של הכותב יא שאנשים ירצו לראות את המפלגה שלהם בשלטון ולפיכך יצביעו למפלגה גדולה, ולא למפלגתנישה או מפלגה קיצונית.

יש שתי טעויות יסודיות בפתרון:
1) כבר היום ברור מי תהיה המפלגה (או יותר נכון הסיעה) הגדולה בכנסת הבאה - זו תהיה הליכוד. גם אם כל השמאלנים יחד יבחרו באותה מפלגה שמאלנית, הם לא יעברו את מפלגת השלטון הנוכחית.
זו בדיוק הסיבה שבגללה מצביעים עוזבים את הליכוד, כי אכפת להם מהרכב הממשלה לא פחות משאכפת להם מהיומד בראשה.

2) בעיית המשילות לא נפתרת. נניח שתקום מפלגה אחת שתאחד תחתיה את כל גוש השמאל מרכז, ושהיא איכשהו תעבור את הליכוד ביתנו. היא עדיין תצטרך לגייס מפלגות מתוך גוש הימין חרדים לקואליציה. אחרת לעולם לא תוכל להעביר תקציב. וחזרת לאותה נקודת מוצא - ממשלה צריכה רוב בכנסת.

אם רוצים לשנות את השיטה, הגיע הזמן לעשות את זה כמו שצריך - או הפרדה מלאה בין הכנסת לממשלה (כלומר, ראש ממשלה נבחר בבחירה ישירה, וממשלתו אינה זקוקה לאמון הכנסת בשום נושא שאינו חקיקתי) ושינוי שיטת החירות ארצית יחסית למחוזית יחסית, או לחצי ארצית חצי מחוזית.

כל דבר אחר לא יעבוד - אין חצי הריון

אלא העובדה שבראש המדינה לא עומד האיש שאתה רוצה. אם זה היה תלוי בך, היית מסכים שראש המדינה יבחר אפילו בהטלת מטבע, העיקר שהתוצאה תהיה כרצונך. נמאס כבר מהזלזול בתוצאות הבחירות במסווה של דאגה לדמוקרטיה האמיתיתי.

נתחיל דווקא מהאופן שבו הצגת את המפלגות. להגיד על הבית היהודי, שהייתה, ביחד עם מרצ, המפלגה החברתית ביותר בכנסת היוצאת (עם 3 מנדטים בלבד) כ"בנט והבית היהודי מציגים תוכנית מדינית להגנת ההתנחלויות, שמתעלמת מהצרכים המדיניים של ישראל-רבתי" זה מגוחך. זה מראה גם על חשיבה סטריאוטיפית וגם שלא טרחת לקרוא את המצע שלהם או לבדוק מי האנשים שם ומה הם עושים ועשו למען כלל ישראל.

אבל בוא נדבר על האוויליות בהצעה. משילות תיתכן רק ע"י קואליציה עם רוב. את בעיית אי המשילות ניתן לפתור בדרכים רבות כגון משטר נשיאותי, חוק נורבגי, העלאת אחוז החסימה, בחירות איזוריות ויש בוודאי עוד כמה פתרונות. לכל אחת מהצעות אלו יתרונות וחסרונות. להצעה שלך יש רק חסרונות. בכנסת הנוכחית למשל היינו משביעים את לבני לראשות הממשלה ואז? היא לא הייתה מצליחה להשיג רוב וברגע שנתניהו היה סוגר הסכם עם 61 ח"כים הוא היה מחליף אותה. אז מה השגנו? עוד ראש ממשלה לשבועיים? ואם הפעם נתניהו יביא 40 מנדטים אבל שלי עם ה-20 שלה תצליח להגיע להסכמה עם השמאל (קדימה + מרצ = 12), חרדים (ש"ס+ אגודה = 15), הבית היהודי 15, לפיד 12 והערבים 12? הגענו לממשלה בתמיכת יותר מ-80 ח"כים קרי רוב הציבור מיוצג. אז למה שנתניהו אוטומטית יהיה הראש?

לא כל מי שהוא ראש מכון צריך לפרסם רעיונות לפני שנתן למבוגר אחראי לקרוא את המאמר קודם....

וטועה, כפי שטעו בבחירה הישירה...

כשיש משאל עם, קבוצות מיעוט לא יצליחו לסחוט כלום:

1- ביבי לא היה הופך להיות מגן החרדים.

2- רבין ז"ל לא היה מומרץ.

3- המתנחלים היו נעצרים על תוכנית אלון.

4- ועד עובדי הנמלים היה חוטף סטירת לחי מצלצלת.

5- התפיסה הכלכלית הפיאודלית היתה נקטעת באיבה. 

6- בית המשפט העליון היה נמנע מלפסול חוקים של הכנסת. את זה הוא ישאיר למשאל עם.

 

עצם העובדה שנושא כלשהו הוכרע ברוב משמעותי במשאל עם, היה מונע שנאה וחיכוכים מיותרים בין הפלגים השונים של החברה.

המיעוטים היו נמנעים בכלל להעלות דרישות מוגזמות, כדי להימנע מתבוסה במשאל עם שיציג אותם באור שלילי.

 

כמעט כל נושא ניתן להגיש למשאל עם, חוץ מנושאי ביטחון שהשתיקה יפה להם, ושאלות טכניות או שפוטיות, שאין לציבור יכולת להכריע בהם.

 

לפי השיטה הזו, בכל משאל ניתן להצביע: בעד, נגד, או לקבוע שהעניין יוכרע ע"י הכנסת, וכמובן ניתן להוסיף פתקים שונים המהווים פשרה בין בעד ונגד.  

אם אחוז החסימה היה עולה ל- 7, במקום 17 סיעות בכנסת היינו נשארים עם 6.
האם יש באמת טעם בסיעה של שלושה חברי כנסת מתוך 120? כנראה שלא. אבל המושבים שהולכים למפלגות הקטנות הללו באים על חשבון המפלגות הגדולות ואז הן צריכות לרקום כל מני דלים איומים בשביל להקים קואלציה.

 אחדות לאומית, שבה היית הממונה הבלעדית על המו"מ עם הפלסטינים.

 

ביבי הציע לך עד חצי המלכות עם חלוקת שרים הוגנת ביותר, ואת התייחסת אליו ואל אלי ישי כאל מצורעים שאין לשבת איתם בחדר אחד.

 

ציפי, מי יתן לנו דין וחשבון על ארבע השנים המבוזבזות האחרונות שיובילו בודאות לאינתיפאדה השלישית?

 

 

בקצרה
הכנסת דנה ומעבירה חוקים שמנתבים את המשאבים של המיסים אל התחומים הנחשקים של המצביע.

החוק העיקרי (ושאר החוקים הם למעשה הנגזרת של החוק) הוא חוק התקציב.

אז הטענה היא שלפאראזיטים שבינינו אין זכות להחליט לאן יופנה הכסף כי הם לא נתנו אותו!

שירתת בצבא? עשית מילואים? שילמת מיסים? אתה זכאי להצביע בהצבעות הבאות.

קיבלת קיצבאות? לא עבדת ולכן לא שילמת מיסים? לא היית בצבא? שב בבית בשקט ואל תושיט את ידיך החמדניות אל הכסף שאינו שלך!

רוצה להצביע בכל זאת? אל תבוא לקחת קצבאות לפחות. ולך תשרת ותעבוד כמו כולם. תאפס את המאזן לתת-לקחת - ותוכל לקבל את מלוא הזכויות של האזרח.

שיטה כזאת מייד תעלה את התודעה והאחריות היומיומית של כל אזרח. ואז לא יהיו סקטורים, מפלגות נישה, מליארדי שקלים במערכות חינוך חרדי שלא מוסיפות דבר לעתיד המדינה, או מפלגות של פאראזיטים עם מצע בחירות צנוע "אאכיל בחינם כל מי שמצביע עבורי".

ואז לא יהיה צורך בכתבה מסוג זה

+ לכנסת ייכנס נציג מכל אזור חלוקה ולא כנופיות מאורגנות כפי שרואים כיום בקצה הימני וגם השמאלי של מפת חברי הכנסת.

 

במציאות הישראלית המגוונת שינוי שיטת הבחירות יביא לירידה בהתאמה בין דעות הבוחר למפלגה אליה הוא מצביע, לתחושת הזהות שלו באופן כזה שתחושת הביטוי הפוליטי שלו תרד משמעותית ויאבד הטעם והעניין שלו בהשתתפות בהליך הדמוקרטי. אסור לנו להגיע למצב כזה.

נניח שראש המפלגה שקיבלה את מירב הקולות בבחירות יוכרז מיד עם פרסום התוצאות כראש הממשלה. מכיוון שמועמד אחר יכול, להצעת מר גרינשטיין, להקים קואליציה בתמיכת רוב חברי הבית, סחר הסוסים ימשך כפי שהיה עד היום.

 

הפתרון הנכון הוא בחירות נפרדות לממשלה ולכנסת, כפי שנעשה בצרפת ובארה"ב. בשיטה הזאת אין סחר סוסים קואליציוני ולכן גם אין - הפתעה! - את כל הבעיות שמר גרינשטיין מנסה לפתור.

ציפי לבני הייתה מקימה את הממשלה הקודמת? הממשלה לא הייתה מחזיקה מעמד ותוך פחות משנתיים שוב בחירות ובזבוז כספי ציבור.... גם שיטת הבחירה הישירה לא טובה כי שוב אין התאמה בכנסת העובדה היא שעכשיו לראשונה מזה המון שנים הייתה לנו ממשלה יציבה שהחזיקה את כל הזמן הדרוש (4 שנים). הפתרון הוא להעחות את אחוז החסימה ולהצביע למפלגות הגדולות בלבד

נשלח מהסלולארי שלי

אפשר לעשות פריימריז אין בעיה, ההצבעה יכולה להיות נשיאותית (לא צריך את מר פרס שירדם לנו) כמו באמריקה, הצעות חוק יעברו כמו עכשיו, אבל צריך לעשות חוקה בנוגע לסוגיות דתיות שישארו כך לעד עד לבואו של המשיח .

ד"ר (למדע המדינה) עינת וילף (לשעבר ח"כ של "קדימה") כתבה ספר שמסביר זאת, ובו גם הראתה שתפקוד המוסדות הדמוקרטיים משביע רצון דוקא במדינות שבהן יש שיטות ממשל שדומות לשלנו, ובשיטות אחרות תפקודם פחות טוב. הסבות לבעיות הממשל במדינתנו הן אחרות, כך היא מסבירה.