אני פשוט לא מבין. למה לקרוא למנה "ריזוטו דלעת ערמונים" כאשר בינה לבין ריזוטו אין שום קשר?

ריזוטו הוא מנת אורז - אין פה אורז.
בריזוטו יש חמאה וגבינת פרמזן - המתכון הזה טבעוני.
ריזוטו נעשה בטכניקה של בישול הדרגתי ואיטי - פה פשוט זורקים הכל למים רותחים או לתנור עד שזה מוכן.

פשוט אין שום קשר.

אני יודע שזה יראה להרבה אנשים קטנוני, ואני יודע שזה הטפל ולא העיקר - העיקר הוא אם המנה היא טובה או לא, ואני לא הכנתי אותה אז אני לא יודע עדיין (למרות שאתם חייבים להודות - נראית כמו ערימה גדולה של קיא). אבל זה מאפיין חוזר ונשנה בכתיבתה של אורי שביט: שימוש במונחים לא קשורים, שמות מפוצצים שאין בינם למציאות כל קשר, אי-דיוקים, אי-הכרה של טכניקות בישול בסיסיות.


למרות שהשם הוא לא העיקר, לדעתי המגמה הזאת של אי-דיוקים ו"תיבול" המתכונים בשמות מפוצצים שאינם קשורים, מצביעה בבירור על כך שלאורי שביט פשוט אין מושג באוכל. היא רוכבת על הגל הטבעוני ואנחנו (כאנשים שאוהבים אוכל טבעוני, מסיבות בריאות או מסיבות מוסריות) פשוט קונים כל מה שיש לה להציע בלי לשים לב שמדובר בבנאדם שפשוט לא מבין כלום בבישול. לדעתי זה גם לא צירוף מקרים שאין אף מתכון שהיא מפרסמת שהוא לא גרוע (אלא אם כן הוא ממש פשוט - אפילו היא לא יכולה להרוס מתכון שדורש לבשל תפוחים ואז לטחון אותם...).

העיקר אנחנו צמחונים, אנחנו אוכלים בריא, רק ששכחנו שמרגרינה היא רעל טהור.

לפני מספר חודשים סיימנו שותפי ברנרד ואני עסקה מצוינת עם חברה צרפתית הנמצאת בפריס החלטנו לאכול במסעדה שקיבלה 4 כוכבי מישלן. מסעדת שה גרונייר, הנמצאת ברובע הלטיני. מסעדה שיש להזמין מקום כמה חודשים מראש.
לפי המלצת המארחים הזמנו מהתפריט מספר ארוחות פופולריות,וכן בירה טוברוג.המלצר כעס מאוד ואמר מרד מרד .אצלנו יש יין ולא בירה.ותרתי על הבירה שאני מאוד אוהב לשתות. לימים סיפרתי לצ'רלי היגסון ,הברמן מהפאב השכונתי שלי בטורונטו והוא התפקע מצחוק והזמין אותי על חשבון הבית לבירה טוברוג. ביקשתי מרב המלצרים ג'רארד , להודיע לשף פיליפ בישונה לא להוסיף מלח להזמנה שלי ,ברווז צעיר כבוש ברוטב ערמוני קיץ ופאי דלעת משגעת.יש לציין שפיליפ עמד בזה.לסיום שתינו שמפניה דום פריניון להצלחת הפרויקט . בשלב הקינוחים הזמנתי מאפים קטנים ומעוטרים בפירות יער על בסיס ג'ל טבעי ובראש המאפה היה דובדבן סגול. נתתי ביס מהמאפה האלוהי,ומה שיצא מפי הייתה צווחה,בתוך הדובדבן היה גלעין שלא הוצא ושבר לי את השן הטוחנת.הובהלתי מיד לרופא שיניים מעולה שמטפל במנכ"ל הצרפתי. רופא יהודי בשם דניאל הירש דה לה פונס.הוא נתן לי טיפול ראשוני. אמר לי שהשיניים שלי מאוד רגישות ושבירות מפני שאתה לא צורך מלח וזה גרוע .אמרתי לו נכון, אבל המלח אוייב הוא גורם ל-PTT בכבד.

הלוואי והיה אפשר לקנות את זה בשוק.

הרגיל הכוונה כן? לא מקורה עם מיזוג, אורגני או של "איכרים".

כמה התנשאות נוטפת רק מפסקת הפתיחה...

לצערי זו ממש לא הפעם הראשונה - כאילו אין עורך. היתה לא מזמן כתבה על אומלטים - בזמן שבפועל כל המתכונים והתמונות היו של פריטטות. זה עושה רושם ממש גרוע.

מילא שהסיפור חסר פואנטה, המסקנה העיקרית שיצאתי איתה ממנו זה שצריך איזון בחיים. כן, מלח בכמויות גדולות עלול להזיק לכבד, אבל לא לאכול מלח כלל מזיק לשיניים. אז תפסיק להטיף לכולם בפאנטיות שלך ותתחיל להתעסק בצלחת שלך ובבריאות שלך.
ומה זה קשור לדלעת ערמונים!?

שמן קוקוס - נייטרלי בטעמים שלו או שיש טעם של קוקוס ?

והאם יש בעיה עם מרגרינה (למשל בבצק של הפאי, בהנחה שהולכים על האופציה הטבעונית) גם אם היא מופחתת שומן טראנס ?

תודה מראש

אם למישהו הטעם דומה לערמונים, יש לו בעיה חמורה מאוד בפה

ענק :) הרגת אותי מצחוק.

אוהבים אותך מלכה!!!


נשלח מהסלולארי שלי

אני מכניסה את הדלעות למיקרו ל-5 דקות,
או לסיר עם מעט מים, על רשת אידוי ל10 דקות.
אחרי שמצננים אותן מעט, קל יותר לחתוך אבל המרקם עדיין נשמר ואפשר לאפות את הפרוסות בתנור עם רוטב (אני אוהבת אותן מוברשות בתערובת של סילן+שום כתוש+פפריקה מרוקאית מעושנת+מעט שמן זית.)

זה אחד המתכונים המופלאים שפגשתי. יצא מדהים ואפילו לא היה לי יין לבן. בטוחה שעם היין זה יהיה עוד יותר נפלא. לא להאמין שזה ללא חלב או חמאה. תודה רבה!

הטעם שלה כה תוקפני! בפעם הבאה אשים עלה אחד שלם ואוציא אותו בשלב מסויים.
המנה אחרי שליפת המרווה יצאה טעימה. עם טיפת שמן שומשום במקום שמן קוקוס.
עם תרד ושמפניון במקום בצל/כרישה.