בטח שלא הצבא.

הנתון של התיכונים אולי מראה בצורה אבסולוטית מאיזה בית ספר מגיעים הכי הרבה עתודאים, אבל הוא לא לוקח בחשבון את גודל בית הספר, כך שיכול להיות תיכון קטן (כיתה אחת או שתיים בכל שכבה) שממנו 10% מהמסיימים הולכים לעתודה, אבל בגלל מספר המסיימים הקטן, בית הספר לא יופיע כאן...

משום מה הצבא רואה מהנדסי מכללות ואוניברסיטאות כאותו הדבר.
זה אבסורד, אם הייתי יודע ככה הייתי לומד באיזה מכללה וסוגר תואר עם ממוצע
85 ומעלה.. בקלות...
חשיבה עקומה לגוף עקום...

לפעמים הכותרות שלכם כל כך אידיוטיות.
עוד דבר - עצה שלי - אל תלכו לעתודה. שמרו על החופש שלכם

מנט"ם כנראה רואים את האחוז ההולך ויורד של מועמדים הנרשמים מדי שנה (נתון שהם "שכחו" לציין בכתבה) ומתחילים לפחד שמא המניפולציות שלהם על בני נוער שאפתניים מתחילים לאבד מיכולתם.
היום בעידן המידע, כל מועמד עם קצת זמן ושכל יכול לעשות חיפוש קצר באינטרנט ולגלות איך המסלול הזה הופך את שנות העשרים לחייו לתקופה אומללה בעמידה מול מערכת אטומה ועיקשת, כשהתגמול הוא שכר נמוך בכחצי-שליש מהשכר הממוצע לאותו ענף וקצת "ניסיון" במקרה הטוב שאתם עוסקים באמת בתחומים הרלוונטיים לפיתוח המיומנות המקצועית שלכם.

ואולי הדבר הכי חשוב ששכחתי לציין - אתם הופכים את פאזות החיים שלכם ב-180 מעלות יחסית לסביבה שלכם. נכון, אפשר "להסתגל" לכך, אבל למה לעבור תהליך של הסתגלות והתפשרות, כשאתם לא באמת חייבים לעשות זאת?

לסיכום - עתודה זה לא העתיד הורוד שהצבא מצייר לכם. תבדקו טוב טוב כל אספקט ושלב במסלול לפני שאתם מחליטים, כי אם לא - תצטערו מאוד.

יוצאים אחרי 1000 שנה מהצבא בלי ניסיון חיים. לא מטיילים. אולי רק באיחור מוגזם. בקיצור מסכנים.

לא יודעת מדוע התעלמת מהמכללות האקדמיות, אבל מסלול העתודאים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה גדול ומשמעותי.

הביקוש גבוה הרבה יותר ממה שהצבא מאפשר (בשנה שעברה קיצצו במספר העתודאים) . בכל מקרה מדובר במאות רבות של סטודנטים בששה מקצועות בהנדסה.

 

ה "ביזבוז זמן" - החישוב הכלכלי שלו לא נכון.  הסטודנט נקלט ישר לעבודה מאתגרת (בצבא) וצובר שנות ניסיון. כשהוא יוצא לשוק העבודה הוא כבר מהנדס עתיר ניסיון ומתחיל ממשכורת גבוהה.

לעומתו סדירניק רגיל יוצא מהצבא וצריך לעבוד 6 שנים בשכר מינימום ( 4 שנים כסטודנט , שנתיים לפני כמשתחרר וכלומד לפסיכומטרי)....

כדי להמנע מכאב ביצים.

קלבניקים בצהל, ולא אזרחים ?

מכיר הרבה צעירים חכמים ומבריקים, כנ"ל מהשכבה שלי, שהלכו לקרבי
לכן, בשביל להיות עתודאי, קודם כל צעיר להיות חנון, אח"כ גם חכם...

לדעתי הם מפסידים שיעור טוב בחיים. בשביל להיות חנון במשרד יש את כל החיים.
אבל 3 שנים לחוות משהו שונה, זו הזדמנות של פעם בחיים...

שלך!

בפועל אתה משובץ באופן ארעי למחצה לתפקידים שהזיקה המקצועית שלהם היא מסדר שני במקרה הטוב וללא כל יכולת להשפיע על העתיד שלך.
למשך 6 שנים הצבא מתעלל בך ככל העולה על נפשו. בזמן שאתה עובד אתה גם חייל לכל דבר ועניין שזה כולל שירות רפואי רעוע, אוכל שמתאים יותר לחזירים מלבני אדם, תורנויות מעיקות באמצע פרוייקטים דחופים ומערכת ביורוקרטית מסורבלת שתוקעת מקלות בגלגלים בכל דבר שרק תנסה לעשות.
משכורת קבע היא לא "אחלה" ואפילו לא קרובה לזה. מדובר במשהו כמו 50% ממה שהיית מקבל באזרחות וזה אחרי שאתה חי 3 שנים על משכורת רעב של חובה - בגיל 21-22 עד 24-25 כשמרבית האנשים מבססים את החיים שלהם.
השעות לא שגרתיות, כוללות עבודה בלילות וכבר הזכרתי תורנויות שנופלות עליך באמצע החיים ובלי כל התחשבות באילוצים אישיים (בגיל 26 קצת יותר קשה לך להעלם להגנ"ש של שבוע מאשר בגיל 20).

בנוסף אין לך מושג לאן תיפול - עתודאי תושב חיפה בין 25 למשל שמוצא את עצמו בנגב יאלץ למצוא את עצמו במגורים צבאיים עם עוד 6-9 אנשים בני 18-19 בחדר ובלי כל פרטיות או אפילו אפשרות לשיחה אינטליגנטית - וזה אני אומר מניסיון אישי עגום.

בקיצור המסלול רחוק מלהיות ורוד.

כעתודאית במדעים לפני עשרות שנים יש לי שתי הערות. ראשית. מה זה צריך להיות? "מבחינתי כל בת שנרשמה למסלול העתודה ואנחנו מזהים אותה לפי המיונים שלנו כפוטנציאל, אז אנחנו דוחים לה את הגיוס בשנה והיא לומדת במכינה של הטכניון על מנת שתוכל להתקבל ללימודי ההנדסה". האם יש צורך במסלול הכנה מיוחד ללימוד הנדסה לבנות? האם בצה"ל נקבע שנשים הן בעלות דפיציט שצריך למלא אותו?
הערה שניה: ברשימת המקצועות נפקד מקומם של המדעים, פיזיקה, כימיה, מדעי החיים. בעבר למדנו אני וחברי העתודאים לא רק הנדסה אלא גם מדעי הטבע, עתודת חוקרים ומדענים. היום זה נעלם. מדוע?

רובם השתחררו עם פרופיל 21.

ואז אחרי שמשתחררים הלך התואר , כי העתודאי שוכח את החומר  ולא צבר  נסיון עבודה בצבא.

זה נכון שאין צבירת נסיון  בעיקר בהנדסות, המצב הרבה יותר טוב ברפואה, שם הם כן מקבלים נסיון של רופא.

אני מתוודה כי בגיל 18 רוב האנשים- בעיקר הגברים- אינם בשלים למקצוע הזה. רפואה היא מקצוע המצריך בגרות רבה ואחריות על חיי אדם- רופא בגיל 24 זה מרשים ברזומה אבל הלכה למעשה מדובר במסלול שבו אם אינך בוגר מספיק מבחינה נפשית- אתה עלול ליפול.
בדיעבד, הייתי חוזר על המסלול מאחר והוא ביגר אותי, אך בהחלט לא מומלץ לרוב האנשים, לדעתי.

נשלח מהסלולארי שלי

הדבר היחיד הטוב שיצא מעתודה אקדמאית.

החבר'ה שהתוכנית הזאת מכשירה מהווים את חוד החנית הטכנולוגי של צהל

הייתי בטוח שהם עמותה.

תברחו מהר! תבררו טוב טוב לאיפה אתם נכנסים לפני שאתם חותמים: מגיל 26 אין לכם חיים, כסף, או חופש בחירה מינימלי.

הרוב מרוצים, ולכן לא צריכים להתבכיין בטוקבקים.

נתחיל בזה שבמסלולים כמו פסגות וברקים תהליך השיבוץ שונה מאוד משל עתודה רגילה, והשיבוצים שהחניכים מקבלים הם במקומות הטובים ביותר שיש לצבא להציע - ולצבא יש מקומות מדהימים להציע בתפקידים הטכנולוגיים.

גם עתודאים רגילים מקבלים שיבוצים טובים. חלקם מקבלים שיבוצים פחות טובים נכון - אבל זה בדרך כלל אנשים עם ממוצע נמוך, או אנשים ששרפו את כל הראיונות שלהם. באזרחות האנשים האלו לא היו מוצאים עבודה טובה גם ככה.

יש לציין שלעתודאים רגילים באמת חסרה בחירה בשיבוצים וזה כן חיסרון משמעותי, איות ובתחום כמו מדעי המחשב יש המון אפיקים שונים לחלוטין.

כל מה שאני אומר תקף למקצועות הטכנולוגיים, מקצועות אחרים אני לא מכיר למרות שמשפטים שמעתי הרבה שעתודה זה מעולה.