כשישבתי שבעה הבנתי כמה זה חשוב לבוא לנחם. בעיני זה היה מדד לידידות. גם אני התרעמתי בליבי לעיתים על מנחמים חסרי טאקט אבל בעצם מאד קשה לדעת מה לומר.
מי שמסתבך עם המשפט הארוך "המקום ינחם אתכם וכו" יכול לומר "מן השמים תנוחמו" שזה קצר יותר. וכדאי לומר כי זה חלק מהמצווה של ניחום אבלים.
חוץ צזה, בקשר לאבלים: אסור לומר שלום לאבל. אבל צריך לשבת על כיסא נמוך. ואסור לו להתעסק בשום דבר שלא קשור לאבל שלא יסיח דעתו מהאבלות.
אגב אני החלפתי חולצה לפני הלוויה כי היה לי סוודר, כך שמי שדואג לחולצה יקרה שיחליף!
אחי אגב, קרע חליפה של ורסאצ'ה...
על הורים יש מנהגי אבלות למשך שנה.

לא הכרתי את הנפטר.אני חבר של בנו ולכן הייתי בהלוויה.האם צריך עדיין לבוא גם לשבעה?

נשלח מהסלולארי שלי

תשמע חתיכת אהבל קודם כל אתה לא יודע לכתוב ושזה יהיה ברור לך.
דבר שני אתה לא שפוי.
דבר שלישי כל הכבוד ל y net על הכתבות המסכנות שמופיעים בעמוד הראשי ממש ביזבוז זמן.

אפילו אם זה רק חבר מהעבודה או משהו כזה, לא אהבתי את סגנון הכתיבה המנוכר אבל הכללים שהוא הכתיב לא רחוקים מהאמת. חצי שעה, תראה פנים, תאמר כמה מילים ולך. זכית.

נשלח מהסלולארי שלי

How many shtuiot can u write?
Do what u want to do ? Do we need article on how to behave in a restaurant?

מי שבא להלויה אינו חייב לבוא לביקור שבעה.
אם אתה חבר מאד קרוב, דגש על מאד, אתה תבוא אליו כל יום, תראה מה צריך, מה חסר ותשלים.
כמו הדוגמאות של העוגות והכסאות בכתבה עצמה: אם יש מספיק, אל תביא.
אם חסר, תהיה זה שדואג להשלים.

לא לקחת את בחיים ברצינןת

ברית זה אכן ברברי!!! כתבה יפה כנה ומהנה. מאוד!!!

נשלח מהסלולארי שלי

בכל עדה יש קצת הבדלים, כגון הקמת מצבה אחרי חודש או אחרי שנה.
קיים כלל האומר שאם האבלים צריכים לדאוג לכלכלתם בזמן השבעה, זו נקודה לגנאי אצל השכנים.
בביקור שבעה מותר לשתוק.
משאירים את דלת הכניסה לא נעולה, אפילו טיפה פתוחה, כך שהמבקרים לא מצלצלים ולא נוקשים בדלת. אם יש דלת בנין ראשית + אינטרקום משאירים פתק עם הנחיות, איך להיכנס, לאיזה קומה לעלות וכיו"ב.
כאשר נכנסים לוחצים יד לאבלים, מבררים מי הם כל האבלים. בקהילות שבהן מפרידים בין גברים לנשים, גבר לא יושיט יד לאשה ולהיפך.
בבתים שבהם הדת חשובה, מקובל לאכול או לשתות משהו עם ברכה, מנהג שמכבד את הבית. אם את/ה לא יודע/ת איזו ברכה מתאימה למאכל המסוים שלקחת, תברך/י "שהכל נעשה בדברו". זה מכבד את הבית.
הכי חשוב, לדעתי: אל תלכו לבית של מישהו ששנאתם.
מה שאמר הרב בכתבה נכנס לאמירה של "אחרי מות - קדושים- אמור".
ובכדי לסיים באמירה קלה יותר:
מה ההבדל בין מסיבת פרידה להלויה? במסיבת פרידה יש מישהו שמאמין למה שאומרים.
שנהיה בריאים !!!

חבל על הציניות! אנשים מגיעים מתוך שיגרת יומם להשתתף באבלך! אתה מוזמן להעריך את יוזמתם, הם לא חייבים. אם החלטתם לשבת שיבעה קבל את המשתתפים באבלכם, את מה שהם אומרים ואת מה שהם עושים (וגם את מה שהם טרחו לבשל ולהביא להוד מעלתו). אתם לא חייבים לשבת שיבעה, אבל להוציא את הכעסים שלך בצורה כזו זה לא מכבד אותך. יש מטפלים טובים שיעזרו לך עם הכאב והכעסים...

לא רוצה מילה, לא מעריך דוסים, לא רוצה שבעה, לא רוצה חתונה ברבנות, לא רוצה בר מצוה, לא רוצה שום קשר לדת הזו.

נשלח מהסלולארי שלי

בחרתם לשבת שבעה מרצונכם, אף אחד לא הכריח אתכם.

 

יכולתם גם לציין (כפי שעושים אחרים) מבקשים להימנע מביקורי תנחומים.

 

כמסורתי (שאינו מדקדק בתרי"ג מצוות) נראה לי שהכותב רחוק מלהיות מורה נבוכים להלכות אבלות - לדוגמא, על סבא וסבתא לא יושבים שבעה.

 

אנשים באו לכבד את הנפטר ואת המשפחה, את הציניות שלך כדאי שתשמור לארועים אחרים.

 

עושם רושם שהכותב אדם דוחה וממורמר.

נשלח מהסלולארי שלי

לא לשבת שבעה מנהג פגני נפסד