בחיים, בשביל לקבל תמורה צריכים לייצר הון וכסף. זה לא קשור להנדסה חללילה, אבל אתם בחרתם במקצועות הומניים שצריכים סבסוד ממשלתי כי כל השקעה בהם הוא לרוב לא רווחי מצד הממשלה, הסיבה? למי כבר איכפת מהמדיה ומהעיתונאות שבכלל גורמת לבחילות וכאב לב. תשאלו את קרל מרקס מה זה קפיטליזם...

לא סתם אלו לימודים קלים שהמונים מסוגלים לסיים - הם מתאימים לכל חסר כישרון.

ותביאי עוד רטבים.

אם באמת הית מוכשרת הית מבררת מראש מה אחוזי התעסוקה במקצוע שאת מעונינת ללמוד. ואז בוחרת במקצוע הנכון. אם באמת הית מוכשרת הית לדוגמא לומדת הנדסת מחשבים בטכניון ואז בטוח הית מוצאת פרנסה. אבל היות ונולדת להורים מוכשרים שתמיד יתמכו בך כלכלית את מרשה לעצמך ללמוד מה שלמדת בתקוה שתמצאי תעסוקה במקצוע מאד פופולרי היום "תקשורת". אבל דבר אחד לא לקחת בחשבון בתקשורת יש כניסה אך ורק לילדי עובדים (כמו בנמל). בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה.

אם השוק צריך סנדלרים, את צריכה ללמוד סנדלרות.
למרבה המזל, השוק צריך כל מיני דברים, כך שאת לא חייבת ללמוד סנדלרות או בנאות או דבר כזה. ובכל זאת המקצועות שבחרת הם מעופפים בצורה חמורה. על מה את בוכה?

מי שרוצה להרחיב אופקים לא חייב ללכת לאוניברסיטה בשביל זה, היום הידע כל כך נגיש. כל מה שצריך זה קצת סקרנות והעולם נפתח בפנייך. כדי ללמוד על העולם לא צריך כיתה ולא צריך לנפנף בתעודה. העולם הזה נגמר.

לאוניברסיטה הולכים קודם כל אם רוצים הכשרה מקצועית, מיומנות בתחום מסויים. כל תחומי מדעי הרוח הם להשכלה כללית בלבד (ויש לי כבוד עצום לזה) אבל לא לשם הכשרה מקצועית ולכן אי אפשר ללמוד את התחומים האלה ולצפות שתהיה לזה השפעה על המצב התעסוקתי שלך.

ודבר נוסף, כל הרעיון הזה של הגשמה עצמית וללכת עם החלומות הוא לא קשור לתחום הפרנסה. לעבוד הולכים כדי להתפרנס, להביא לחם הביתה, להחזיק את המשפחה וכו'. המימוש העצמי לא חייב להיות באותו מקום שאליו הולכים כדי להתפרנס. זה השקר הגדול שעליו יש להתלונן.

1. אם כבר הזכרת את חברות כוח האדם ואת ענף משאבי האנוש קשה להתעלם מהעובדה שהתחום הזה דרס כל פיסת הגינות שנשארה בשוק העבודה והפך אותו לקר ומנוכר, ובמקרים מסוימים לרוויי אפליה ואי צדק. במידה רבה ניתן לומר שכיום ההשכלה והכישורים האישיים אינם רלוונטיים כמו המוסד בו רכשת (תרתי משמע) את ההשכלה- כלומר יוקרה וכוח.
2. העובדה שעל מנת למצוא עבודה בארץ יש להגר למרכז, והשימוש במילה מהגר מכוון ביותר, הוא מכעיס כשלעצמו. איך יתכן שיש עיר אחת שיש בא הכל ויתר הארץ מנותקת לחלוטין?? כך שלמעשה למוסדות אקדמיים רבים אין רלוונטיות במיקום הפיזי שלהם בפני עצמם...

חומר למחשבה לטור הבא :)
ישר כוח

התפקיד של משאבי אנוש זה בסך הכל לסנן מועמדים לפי דרישות המשרה.
אנושיות וחמלה לא קשורות לעניין ולא יעזרו לך למצוא עבודה.
האם אי פעם לא קיבלו אותך לעבודה שהיית מתאימה לה, רק בגלל אכזריות של אנשי משאבי אנוש?
המלצתי כשאת שולחת קורות חיים למשרה תנסי להבין מה נדרש בה, ותתאימי את קורות החיים כך שיתאימו כמה שיותר לאותה משרה - בלי לשקר אבל גם בלי לכתוב דברים לא רלוונטים.

הרי בתחילתו כתץבת כי בחרת ללמוד לתואר כדי להיות "מסודרת כלכלית", אבל בעצם שני התארים שבחרת ללמוד-בחרת על פי עניין אישי ותשוקתך, לא משיקולי פרנסה פרקטיים. וידעת זאת. על כן, לא ברורות לי טענותייך על כך שאינך מסודרת כלכלית, כאשר מראש וביודעין בחרת ללמוד תחומים שאינם כלכליים.
את אכן מעלה כאן סוגיה מורכבת- מצב בו אנשים שלא למדו הנדסה או לחילופין תואר בכלכלה ומנהל עסקים/ משפטים+ קשרים ענפים בתחומי עיסוקם (אחרת גם לתארים אלה אין ערך) לא יכולים להתפרנס בצורה סבירה, לא יכולים לכלכל ולו צורכיהם הבסיסיים ביותר. אולם, אין בכך חדש, לא הארת זווית חדשה לעניין או הצעה לפתרון.

שני תארים ומחייה ואז אפשר לשבת ולבכות שלא נותנים צ'אנס... לא כולם יכולים להרשות לעצמם אוניברסיטה גם כשהם מוכשרים וכישרונים, אז עובדים במה שיש כדי להתקיים. אני כבר קרוב ל 12 שנה עובד עם הידיים ולמזלי הצלחתי להשיג ביטחון תעסוקתי ..

אחרי תואר שלישי תהיה יותר מבוקשת והאפשרויות תעסוקה יהיו יותר אטרקטיביות

גם אני הייתי עיתונאי במקומון מספר שנים והבנתי שאי אפשר להתקיים מזה. עשיתי הסבה להוראה והיום טוב לי. מציע לך לחשוב על זה, בהצלחה.

נשלח מהסלולארי שלי

תואר ראשון בפסיותרפיה, תואר שני בניהול מערכות בריאות, עובד בבית חולים ממשלתי במשרה מלאה ומגרד את ה 7000 שקל בחודש. עדיף להיות עם באסטה בשוק, אין מה לעשות.

בבקשה, אל תגידי ביוזמתך שהתנדבת כדי לצבור ניסיון תעסוקתי.
אפילו שזה לא בהכרח נכון, זה יוצר אצל המעסיק הפוטנציאלי רושם
שהיית נואשת, ומוריד מערכך התעסוקתי. כן, ככה זה בחיים...

מותק שלי נכון קשה אבל תערכי הסבה מהירה כל עוד רוחך בך ! 1. גננת מקצוע בו תמיד יש עבודה . מורה בהסטוריה ו אזרחות 2. מקצועות כמו שיננית 3. אופטיקה 4. מזכירה רפואית 5. תנמיכי ציפיות ותצאי כמה שיותר מהר לעבודה אחרת תגלי שאת כבר פאסה גם מבוגרת וגם לא רצויה סליחה אם אני חותכת לך את כל החלומות ומציבה אותך על קרקע מציאותית .

יפה מאוד, ולא אני ממש לא גרה במרכז. לכי ללמוד איך לשווק את עצמך לפני שזורקת אשמה לכל כיוון!!!!!

"תארים במקצועות הומניים מרחיבים את האופקים לא פחות מתואר ריאלי או הנדסי" - זה אולי נכון אבל להתפרנס מזה אי אפשר כי זה לא מייצר כלום שניתן למכור ושמישהו מוכן לשלם עבורו (יונית לוי יש אחת). זה אולי אכזרי אך זאת המציאות. זאת הסיבה שבהנדסה/הייטק המשכורות גבוהות - ממציאים ומייצרים משהו (מוצר/אפליקציה/יישום וכו') שמישהו מוכן לקנות בכסף טוב ואז המעביד מרויח וגם העובד. לעומת זאת את מה שמייצר עובד סוציאלי (לדוגמא) לא מכניס כסף (בטח לא באופן ישיר, בצורה עקיפה בוודאי) ולכן רוב העובדים הסוציאליים הם גם נתמכי סעד למרות החשיבות הבלתי מעורערת של עבודתם.
לסיכום - מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. זה היה נכון לפני 2000 שנה וזה נכון גם היום.
נ.ב. - גם להייטק יש את הבעיות שלו, בגיל 40 אתה כבר זקן והסיכוי למצוא עצמך בחוץ הולך וגדל (אבל לפחות עד אז המצב הרבה יותר טוב)

או שאת הולכת לעשות קריירה ליכודניקית על מאוכזבי הליכוד, כמו גילה גמליאל. תגידי את האמת - לעצמך ולציבור שבשמו את רוצה לדבר - הממשלה לא עושה שום דבר לעזור לי ולעתיד שלי. אולי הגיע הזמן להחליף תקליט? או שתמשיכי לקבל שכר שראוי ל"אריתראים" למרות שאת יהודיה!!!

ולא מצאתי.

לא שהמצב טוב בהרבה עבור מי שכן למד מקצוע. אבל בתקשורת? בד"כ צריך קשרים ו/או להיות סלב כדי לקבל משרה נחשקת (ואף לא ממש נחשקת).

מאוד מאוד קשה למצוא עבודה ולהתקדם

נשלח מהסלולארי שלי

ובבקשה תדאגי שההמבורגר יהיה בלי בצל ותשימי עוד קטשופ ורוטב ברביקיו.

באותה הפסקה, ממש שורה אחרי שורה, הכותבת אומרת שרצתה ללכת מיד ללמוד תואר אקדמי כי חשבה שכך תהיה "מסודרת כלכלית" ומיד אחרי, באותה הנשימה, כותבת "היה לי ברור שאני הולכת ללמוד מה שמעניין אותי למרות שזה לא הכי משתלם כלכלית".

וכל מילה מיותרת.

את בדיוק כמו הדור החדש והבכיין . למדתי עכשיו אני אהיה עשיר. את טועה מאוד . התואר זה בדיוק כמו תאוריה ברכב.זה שאתה יודע את כל התמרורים לא עושה אותך נהג מרוצים. זמן וניסיון ופרקטיקה ועבודה קשה מלמטה רק אז מגיעים לכסף הגדול . הבכיינות שלך לא תביא אותך לכלום .

נשלח מהסלולארי שלי

כבר מצאת עבודה???
2 סוכר בבקשה

ואף אחד לא מעסיק אותי
אוי אוי אוי, איך זה שאני עושה מה שמרגיש לי נכון, ואין לי עבודה?

(והנמשל- תתעוררי, מדינה זה לא לשכת הסעד, השוק תחרותי ואם אין לך מה למכור, אל תבואי אלינו בבכי. נניח שהיית גוצה, שמנה, מחוטטת , פוזלת - היית כותבת מאמר בכייני למה ברד פיט וליאונרדו דה קפריו לא נלחמים עלייך? למה לא מציעים לך להיות דוגמנית צמרת? )

והכין כתבות, ידעתי מראש שאני לומד ועושה זאת כתחביב בלבד, להשתלב בתחום התקשורת ולהצליח בו זה מאד קשה. מי שהולך ללמוד תקשורת צריך לקחת זאת בחשבון

קניתי מגרש בניתי בית,רכשתי מכונית,רהיטים ועוד חודש אני יורד מהארץ,כי כאן אפשר ליחיות ולא יותר,שם אני אטעשה גם חיים,לא רק להעבוד מבוקר עד ערב,ורק לחשוב מתי תפרוץ מלחמה