כשביתי בת השנתיים עושה זאת פעמיים-שלוש בזמן הארוחה (כולל לשים את הקערה על הראש כמו כובע יחד עם האוכל בתוכה..) אני פשוט מפסיקה את הארוחה ומוציאה אותה מכיסא האוכל מתוך הנחה שהיא כנראה לא באמת רעבה. חצי שעה או שעה אחרי אני מושיבה אותה שוב לאכול ואז היא בד"כ כבר פיתחה קצת רעב ואוכל יחסית בלי הצגות.

חבל על כל שנות הלימוד שבזבז "המומחה".

ראשית, אנחנו בעיקר כועסים כי חבל לנו לראות אוכל מתבזבז (עף על הרצפה). כן, זה מתסכל ומרגיז, ובצדק.
אלא מה - הילד לא מבין את הבזבוז הכספי, ובכלל, לא עושה את זה כדי להרגיז אותנו.
ולכן באמת חשוב להגיב בפרופורציה ולא להתרגז.
אלא קודם כול לתת לילד רק מעט מאוד אוכל, חתיכה או שתיים בכל פעם, כך שמקסימום יזרוק חתיכה קטנה ולא צלחת מלאה אוכל. שנית, להסביר בניחותא (לא צריך תקיפות) שאוכל זה בשביל לאכול, ואם הילד לא רעב - אז לא, לא חייבים לאכול.
ולהבהיר לילד במעשים שאוכל הולך רק לפה, לא לרצפה. ואם הוא לא רעב, הוא יכול לקום מהשולחן.

החמודה שלי זורקת אוכל מדי פעם. את הרוב אני כבר מיישם.
תמיד טוב ללמוד טריקים חדשים.

I took one of these fly swatters that are used to kill insects with a small electrical shock, whenever the little bastards does stupid things like these I take it out and give him an small electrical shock that he is really afraid of

I can tell you that it works perfectly, as soon as I just do a gesture to touch the swatter the bastard calms down

The swatter costs very little and it is very efficient I train him like a little dog and I have peace and quiet

בלי לשפוך. הייתם צריכים לראות את מבט ההלם של הילד... בכינו מצחוק.

הבן שלי הפך את זריקת הצלחות למשחק, אף פעם לא כעסתי עליו ולא הרבצתי לו כמו כל אותן היסטריות, גם היום אני מחייכת ומוכנה להיות שוב בסיטואציה הזו והעיקר לחוות שוב את הזמן ההוא!
אוהבת אותכם בנים שלי !

שיש הורים כמוכם.
מה שבטוח שאתם ספקי המטופלים להמשך חייהם.


1. בגיל מסויים - אחד השרירים שמתפתחים - הם בזרוע על ידי זריקה .... חבל שכותב המאמר לא ציין את זה.
2. תינוק לא יודע להבדיל בין חביתה לבין כדור ... מבחינת הנאה הזריקה
3. ואם הילד עושה את זה כדי למשוך תשומת לב / לעורר תגובה מכם ... תמצאו שיטות יעילות וחיוביות לקבל מכם תשומת לב ... או להרחיק ממנו את הצלחת ... כל גיל והפתרונות שמתאימים לו

לרוב מדובר בתינוק בן פחות משנתיים, ולא נראה לי שהוא יבין משהו.

۩*)ⵗⵗ☼ⵗⵗ(*۩

לא לשים לילדים אוכל בצלחת. שכל אחד יושיט את היד ויקח מה שבא לו( או לה). אני שמה את האוכל בקערות או צלחות באמצע השולחן וכל אחד לוקח מה שבא לו וכמה שבא לו ( הגדולים לבד ולקטנה נותנים מה שהיא מבקשת). לא צריך להיעלב. צריך לספק מבחר ולא לשים המון אוכל בצלחת. הקטנים גם רואים את המשפחה אוכלת ולומדים איך.

ברצינות -
קשה לתינוק/ פעוט לעמוד בפיתוי.
צריך לקחת בפרופורציה, להבין שסביבת כסא האוכל בשנה שנתיים הקרובות מועדת לפורענות.
תמיד לתת כמות פצפונת בצלחת ולהוסיף עוד חתיכות קטנות ככל שהארוחה מתקדמת.
להגיש בצלחת פלטיק קטנה וקלילה.
יש צלחות עם וואקום בתחתית - אבל מעולם לא ניסיתי את זה
יש משטח סיליקון עם כיס איסוף בשולי השולחן, זה פטנט גאוני, במקום צלחת.
אם אוכל מצא את דרכו לרצפה, להגיד להפסיק. פעם אחת.
אם זה נמשך, הארוחה הסתיימה, הולכים לשטוף פנים וידיים.
הקטנים מבינים ולומדים ממש מהר.

ובנתיים להנות מהמתיקות.

ועוד טיפ חשוב: מניחים צלחת עם פיסות מזון מול התינוק. כעת מתבוננים בו.
הוא מסתכל ובוחר חתיכה אחת.
זה לא מקסים?
איך הוא יודע מה לבחור? לפי מה הוא מחליט מה החתיכה הכי "טובה" בשבילו?

מחכים שיהיה רעב ואז מציעים אוכל. אם זרק, כנראה שלא רעב מספיק. מחכים חצי שעה-שעה ואז מציעים אוכל שוב.