א וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם. ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה (ויקרא, י). השבת, פרשת שמיני, אנו קוראים בחל השני של הפרשה, על כי נדב ואביהוא, בני אהרון, נטלו יוזמה והקריבו ״אש זרה״ שלא ציווה אותם ה׳. רבים ניסו לפרש פרשיה מסתורית זו, אך יותר מכל, פירוש אחד של רש״י עשוי להטיל, אולי,אור על מה שקרא. רש״י כותב כי אש ה׳ לאשרפה את בגדיהם ״מלמד שלא נשרפו בגדיהם אלא נשמתם, כמין שני חוטין של אש נכנסו לתוך חטמיהם". כמי שבילתה חלק ניכר מחייה בסיני, כשמדבר זה היה בשליטתנו, שמעתי פעם סיפור ממהנדס מיכרות שעבד בסיני (לא חשוב מאיזה עדה הייתה אומרת ציפורה) ושניסה להסביר את התופעה המדהימה. והנה הסיפור ששמעתי מפיו ושאני מוכרת לכם ״במחיר הקרן״ מבלי ״שאחתוך קופון״ או שאנקוט צד לכאן או לכאן. הסיפור נסוב סביב ״סוד״ טכנולוגי״ בבניית ״מזבח הקטורת״. מזבח זה לפי המתואר במקרא עשוי היה מעץ מצופה ב-״קליפת זהב״. ראשית נסביר כמה עובדות. מלבד נפט מדבר סיני מלא וגדוש במחצבים כגון זהב (היום יש מפעל מצליח להפרת זהב בג׳בל סוקרי לא רחוק מחוף מפרץ סואץ) כך שהתשובה לכמויות הזהב שנדרשו לבנית אהל מועד יש תשובה הגיונית. מוצב אחר המצוי בכמויות אדירות הוא מחצב ה-״מיקה-שיסט״ שזה מחצב גבישי (צורן) שנהצב בצורת לוחות בעוביים שונים. המיקה הוא מבודד חשמלי אך גם וזו תכונה מאד חשובה לענייננו, הוא בעל מקדם ״דיאלקטרי״ מן הגבוהים בין החומרים הטבעיים. מה זה מקדם דיאלקטרי? זו יכולת העמיד בפני פריצה של המתח החשמלי של המטען שנוצר בין שני לוחות מתכת, או ״קבל״ חשמלי, המופרדים ע״י חומר לא מוליך או ״דיאלקטרי״ קבל, כידוע, הוא ״רכיב״ הכרחי בכל התקן אלקטרוני, מסמארטפון לטיל ביניבשתי. בקיצור, מזבח הקטורת היה בנוי מעץ (מבודד מהאדמה) והעץ היה מצופה ב-״סנדוויץ׳״ מלוח דק של זהב (כידוע ניתן באמצעות ״עורית״ לרדד את הזהב עד לעוביים דקים מאד)עליו מונח לוח של מיקה-שיסט (כ-1 מ״מ) ועליו, שוב קליפת זהב דקה. זה היווה, בתנאי היובש בסיני ״קבל חשמלי״ אידאלי שיכול היה לצבור כמות חשמל בהפרש מתחים של עד 1,500 וולט. מתח זה דיו להרוג בן אדם. ככל הנראה עבודת הכהן כללה סוד הפעלת המחתה בצורה כזאת שהיה נוצר ניצוץ להבערת הקטורת מבלי שהכהן עצמו ייפגע ע״י בידוד או הארקה חשמליים. נדב ואביהוא שמטבע הדברים לא הוכנסו לסודות הטכניקה או השתמשו במחתות לא מבודדות קיבלו ״זץ״ של כ-1,500 וולט שדי היה בו להמיתם מבלי לשרוף את בגדיהם -״חוטי האש״ אלה הניצוצות החשמליים שנוצרו מ-״התפרקות הקבל״. מעניין לא? עד כאן סיפורו של המהנדס מסיני.