הפענוח של הסיטואציה לא פותר אותה. הקשר הגורדי נראה מסובך, בין אם אתה מביט בו מרחוק, או הולך כמו נמלה מקצה אחד שלו, דרך לולאותיו וסיבוכיו ועד הקצה האחר. פסיכולוג של מנהיגים שלא יעזרו לנו לצאת מהבוץ. מהבוץ יוצאים אנשים בודדים במעשים אמיצים. של קרבה ואהבה

הסבר : מצב שבו שינוי יזום ע'י מהלך של אחד השחקנים יביא למצב גרוע יותר עבורו(או לא יותר טוב) הוא מצב של שיווי משקל נש.הדוגמה של "מחיאות הכפיים" היא מתאימה כי מי שייזום את הפסקת מחיאות הכפיים ילך לגולאג.לעומת זאת ,מהלך מאחד השחקנים בסיכסוך
המזרח תיכוני שיוביל לשלום אמת עשוי להביא להטבה במצבו (ובמצב כולם) כך לפחות לדעתו של הפרופסור.אז למה שאף אחד לא יהיה מעונין בשינוי המצב ?

אחד הספרים העצובים והמצחיקים שקראתי

הקושי המרכזי הוא אכן בציר של יחסי ארה''ב ישראל.
כל עוד שארה''ב לא לוחצת באמת על ישראל אז לא יקרה כלום.
הלחץ הזה יכול להיות למשל הימנעות מהטלת וטו על מדינה פלשתינית במועצת הביטחון.
מאחר והמו''מ הולך להיכשל בקרוב, כלומר לאחר שחרור הפעימה האחרונה של האסירים יהיו עוד חודשיים שלושה של דיבורים ואז כישלון, הפלשתינים יעמידו למבחן את נושא ההליכה לאו''ם.
יש סיכוי שלחץ בינלאומי מסיבי יבוא על ישראל.
כתוצאה מזה יצאתי לעת עתה משוק המניות הישראלי, כי יש ענן כבד באופק.

כאן לא מדובר על החשש להפסיק למחוא כפיים, כאן מדובר על סירוב מוחלט של הפלסטינים להכיר בזכותו של הצד השני לאותו דבר שהם מבקשים לעצמם. כאן זהו משחק סכום אפס: הכל או לא כלום!

אם אתה מאמין ב"פלסטינים" אולי אתה גם מאמין בפיית השיניים?
אבו מאזן יודע טוב מאוד שברגע שתהיה לו מדינה אפילו בגודל של סנטימטר על סנטימטר-היא תהיה מוצפת בסלפים תוך דקות-והוא מפחד מהסלפים יותר ממך (תבדוק מה הם עושים למוסלמים בסוריה (אני כבר לא מדבר על מה שהם עשו שם לכופרים).

הגורל קבע והחליט החלטות בלתי נמנעות שלא
ניתן לבטל אותן הנידונים סומנו מראש ועניין של
זמן עד שדברים יקרו מהזוטר ביותר ועד הטייקון

ההיסטוריה יודעת מה לעשות נשאר רק לראות
איך כל בני האדם חסרי אונים שההיסטוריה
מחליטה ללמד שיעור ולגבי הסכם השלום
הזמן יגיד את שלו ויגשים את החלטותיו.

אפשר לקחת לפלסטינים את כל הקרקע, לבנות באטרף על כל גבעה. אבל הם יישארו כאן, יהיו להם הרבה צאצאים. אנחנו נחיה בתוכם והם בתוכנו, את ההורמונים לא ניתן לכבוש, ויום אחד נמצא שהנער שלנו והנערה שלהם בזוגיות נפלאה. זה יגיע, אם לא בדור הזה א בדור הבא. ומעניין אז מה יגידו החכמים הגדולים שמנופפים בתנ"ך

הם רוצים מדינה אחת שכולה שלהם.
אחרת למה שיתנגדו לכך שכמה מתנחלים יגורו במדינתם?

לעבור לפנסילבניה...

רק דיבורים כמו חול ואין מה לאכול

הפרופסור הנכבד ממש לא מבין כלום ונראה לי שאובמה מוכף באנשים כאלה

מי שלא נלחם בכיבוש - - תומך בכיבוש.

אם הפלשתינאים היו רוצים שלום אז היה כאן שלום. זה אולי קשה לאנשים בעלי ערכים דמוקרטיים ליברליים ומערביים כמונו להבין, אבל לא כל תרבות מקדשת את השלום. הפלשתיאנים מעדיפים גן עדן בעולם הבא על פני גן עדן בעולם הזה, ובגלל זה הם לא מעוניינים בשלום.

ציפורים היו עפות ברברס. איזו השוואה עגומה ובלתי מציאותית

והממשלה הנוכחית למודת ניסיון ולא מחכה שימחאו לה כפים ..ישראל מחכה רק שהרשות תירצה את השלום מבלי תחבולות...
אין להשוות את ישראל לשום מדינה בעולם ..ישראל היא פרח בביצה המזרח התיכון וכולם רוצים לשבת עליה גם אם הפרח יקרוס והם יחד איטה..

הנה, מאמרי האיוולת שלו מתפרסמים. שום מילה על הטרור הפלסטיני.
ישראל מתנהגת באופן שלוח רסן ? כמה הסתה במאמר אחד. מעבר לדעות שלו, לא להתייחס לסוגיית הטרור הפלסטיני, עושה אותו לא מקצועי בניתוח המצב

זהו המפתח לשלום אמיתי

נשלח מהסלולארי שלי

כל כך הרבה מילים שאינן מתקשרות במקום לכתוב בפשטות : איני מבין ולא כלום בענייני המזרח התיכון.
ולאור הכתוב קיים פקפוק לגבי הבנתו באיזורים אחרים בעולם.
אבל עובדה אחת קיימת: הרבה מילים מעניקות פרופסורה ...