שיגוונו ויתחכמו ויעשו אפילו בצורה כזו שתכשיל את מי שהולך למכוני ההכנה.

העניים בכל מקרה לא כל כך נפגעים, כי מדובר במצטיינים יחסיים בכל בית ספר, כלומר מבית ספר יסודי שנמצא בשכונה נכשלת גם יתקבלו לתוכנית מי שימצאו באחוזונים העליונים באותו בית ספר. כלומר ההשוואה היא בכל בית ספר ולא לבתי ספר אחרים שנמצאים בשכונות או בערים אחרים.

יכול להיות שהמסגרת היומית שווה משהו.

קורס הכנה????? רבותי זה הגנטיקה. אתה לא יכול להפוך למחונן. וזה מהשהמבחנים בודקים.מי שיש לו עודף כסף עדיף שיתרום אותו מאשר לבזבז על קורס הכנה למחוננים.

מספיק עם כל הבולשיט שמאכילים אותנו

התכנית של היום בשבוע, לפחות במהלך היסודי שאז השתתפתי בה, מאוד מעניינת ומעשירה. בזמנו היא תרמה לי הרבה, גם ברמת העניין האישי וגם לבטחון העצמי. מומלץ

ילד מחונן שקולט את החומר מהר ישתגע בכיתה שבה קצב הלמידה איטי מדי עבורו. הוא יפסיק להקשיב וידרדר בלימודים. חוץ מזה, הרבה פעמים אלה ילדים שלא מסתדרים בכיתה רגילה מבחינה חברתית, ומצליחים לעשות את זה רק בכיתת מחוננים.
לגבי השקעה, העשרה, מורים מעל ומעבר - זה נכון חלקית בלבד, ובוודאי לא שווה את הסבל של ילד חכם שיתקשה לעמוד בקצב של הכיתה או ילד שינתקו אותו מהחברים שלו בכיתה הקודמת. אז שהילד יהיה איפה שמתאים לו להיות.

אני יכול לומר שהסימון כ"מחונן" יוצר הרבה לחץ על הילד.
תמיד הרגשתי שמצפים ממני למשהו בבית ובמערכת החינוך, ותמיד חייתי בפחד לאכזב את הסובבים, עד כדי כך שרדפתי אחרי חלומות של אחרים במקום לעשות מה שנהניתי ממנו והתעניינתי בו. למזלי בא צה"ל ושירות נורמלי לחלוטין בחטיבת הנח"ל שהוריד לי 10 נקודות אייקיו על כל שנת שירות, והחזיר אותי לתחום הנורמלי.

בקשר לתוכנית עצמה, היא היתה בעיניי תוכנית נהדרת, אבל היה שוני גדול בין שנה לשנה בהתאם למורים שהביאו. היו שנים אדירות מלאות בלימודים מעניינים בכל התחומים ע"י מרצים מרתקים ומומחים בתחומם. היו גם שנים פושרות מאוד עם מרצים שטעו לחשוב שבאו ללמד סטודנטים ולא ילדים בתיכון ותסכלו אותנו וגם את עצמם.

למעשה, רוב האנשים שאני שומר איתם על קשר עד היום הם החברים שלי מהתוכנית, שרובם המוחלט הצליח מאוד בחיים, ואין לי כמעט קשר עם אף אחד מהכיתה הרגילה שלי בתיכון.

בני בן ה- 10 עבר את השלב הראשון ומצאנו לו מסגרת מעולה באוניברסיטת בר-אילן
בחוגים לצעירים שוחרי מדע . שלב שלפני המחוננים מומלץ ביותר

הם בעלי ערך מוסף מאד נמוך. עד שמדינת ישראל ומשרד החינוך לא יבינו שיש להשקיע במחוננים את אותם משאבים (לתלמיד) אם משקיעים בבעלי לקויות למידה , המחוננים לא יזכו לקבל העשרה וטיפול כפי שמגיע להם.
בסך הכל, מחוננים וליקויי למידה נמצאים בשני קצוות ההתפלגות הנורמאלית ויש להשקיע בהם את אתם סכומים .
באופן אישי, הילדים שלי הים בוגרים ותלמידים טובים מאד אבל קשה להגיד שיום הלימודים בביס למחוננים הקפיץ אותם באיזשהו מובן . לדעתי הערך המוסף הוא קטן מאד מעבר לתחשת ההשתייכות ולתחושת הגאווה (יותר של ההורים ...). חבל כי זהו בזבוז של יום לימודים אחד בשבוע וניתן היה להשקיע בפיתוח הילדים לכוונים יצירתיים ומרתקים.

בני נמצא בתכנית המחוננים, בכלל לא ידענו על בחינת האיתור והוא עבר אותה, יחד עם תלמיד נוסף, כל שאר התלמידים הטובים ואלו שהתכוננו-לא עברו אם הבן שלך מחונן, גננת טובה תאמר לך זאת כבר בגיל הגן. שאחד כזה היא פוגשת פעם בעשור

הבן שלי עבר את הבחינות בלי הכנה. והאמת - הוא נהינה מכל רגע בתוכנית.

כאמא לשניים, אחד שעבר ואחת שלא, יש לי הרבה מה לומר.
קודם כל, מי שהתקבל יכול להפיק הרבה, במיוחד ילדים שמשתעממים בכיתה וכל תוספת עניין ברוכה עבורם.
אכן, העלות היא כ 2000 ₪ בשנה, גם בכיתה המחוננים וגם ביום שליפה. מה עדיף? תלוי בילד ובמידת החיבור החברתי שלו לכיתת האם.
לגבי ההכנה: קודם כל חשוב להבין שהבחינות אינם מזהות ילדים מחוננים באופן אוביקטיבי. הבחינות נועדו לסנן מספר מוגדר מראש של ילדים ע"פ מספר המקומות המוקצים באותו איזור מגורים. לכן לא מספיק שהילד שלכם מוכשר, הוא חייב לקבל בבחינה ציון גבוה יותר מאחרים. כאן ההכנה בהחלט עוזרת כי השיפור הקטן שיגיע בזכותה יכול להיות זה שיעביר את הילד מעל לסף הקבלה, על חשבון מישהו ברמה שכלית דומה שלא הוכן.
לדעתי קורסי ההכנה מיותרים ומהווים בזבוז כסף. כל הורה ממוצע יכול להכין את הילד שלו לבחינה באמצעות ערכות ההכנה שניתן לרכוש במחיר זול בהרבה (לפני שנתיים המחיר התחיל ב 150 ₪ לספר אלקטרוני שנותן הסברים ובחינות דוגמא), על הכנה כזו לא הייתי מוותרת. ד"א גם אני נהנתי לפתור את המחנים עם הילד ובילינו ביחד כל המשפחה הרבה שעות של כיף סביב זה.

ילדים עם IQ של 150 ירגישו כמו ילד עם IQ ממוצע של 100 מוקף כולו במפגרים עם IQ של 50,מה שאומר הרבה בדידות והרבה מן הלבד,כל החיים. הכי טוב שהילד של השכן יהיה האינשטיין הבא וימציא תרופות למחלות שאני ארפא מהם והילד שלי יהיה מאושר עם אישתו ומשפחתו.

תדברו עם מישהו שהיה בכיתת מחוננים.
מנתקים אותך מהחברים שלך, שאר הילדים בבי"ס מסתכלים עלייך כמו עב"מ.
אני לא אשלח את ילדיי לאבחון. אם הם יהיו מחוננים אני מאמין שיעלו על זה גם בכיתה רגילה.

יש לי שלושה ילדים מחוננים בין הכיתות ח-ג. כולם לומדים במסגרת של משרד החינוך יום אחד בשבוע. בשלוש מילים - בזבוז זמן מוחלט. לא לומדים כלום אלא רק משחקים ועושים שטויות. יותר כיף להם מבי"ס ויש להם שם חברים, אבל לימודים עם תוכן? כלום. בושה וחרפה. מזל שהם קוראים המון ולומדים משם, אחרת כל הילדות שלהם היתה מתבזבזת ללא צבירת ידע.

ומי שלא, קורס הכנה בכיתה ב', שנועד להונות את הבוחנים,
לא ימנע מהילדים "הרגילים" לעקוף אותו בסיבוב בחטיבת הביניים ובתיכון.

בכל מקרה המדינה צריכה להשקיע בכל הילדים בצורה שווה, ואפילו קצת יותר במתקשים.
אף ילד לא יצא אינשטיין או דה וינצ'י כי נתנו לו קורס העשרה בכיתה ב'.

לתשומת לב ההורים, לדחוף ילד למסגרת שהוא לא מתאים אליה יכול לגרום נזק גדול לילד.
אני לא מקנא בילד שישב עם כל הגאונים הקטנים האלה שעברו את המבחנים בקלות ולא יצליח להתקרב אליהם מבחינת השגים. זה יכול ליצור תסכול גדול מאוד וירידה בבטחון העצמי של הילד.

.... אז מה שווים מבחני האיתור למחוננים אם מי שמתכונן להם סיכוייו להיקרא מחונן עולים? משהו במיהמנות של המבחנים לא נראה לי....יותר מזה... בהזמנה לבחינה כתוב מפורשות שאין צורך להתכונן....

יש הורים שרוצים להגשים את החלום שהם החמיצו, ויש הורים שרוצים להשוויץ בפני החברה על הילד המחונן, ולכל אלה שחשובה להם הפוזה, יש כאלה מנגד שימכרו להם פוזה.
קורסי הכנה לבלוף, הם בלוף בעצמם.
לכל הילדים יש יכולת ללמוד ולהצליח בלימודים אם נותנים להם את התנאים המתאימים. מחוננים יכולים לעשות את זה עם הרבה פחות מאמץ ובזמן קצר יותר. יש להם סקרנות טבעית ויכולת תפיסה מהירה.
אם יש לכם כסף מיותר לקורס, יש דברים טובים יותר שתוכלו לתת לילדכם כמו חוגי ספורט - שלא יהפכו לבטטת כורסא, חוגי אומנות תאטרון יצירה שירחיבו את נפשם העמוסה בבוב ספוג ושלל דמויות אחרות מערוצי הילדים.

ושיהיה לכולנו חג שמח והרבה בריאות

יש לי 3 ילדים בבית ספר. הראשון עבר בכתה ג בלי שום הכנות. ששאלתי איך הוא עשה את זה, היות ו הוא לא משקיען בכלל - הוא אמר שהרבה שאלות היו באתר מיקמק, בחלק של הטריוויה. בקשתי סליחה על זה שאמרתי לו להוציא את הראש מהמחשב. אחרי זה הגענו לתכנית במכללת אורנים מכתה ד. היה חוויה בינונית. חוגי הציור תיאטרון הבובות- מה אני יגיד, לא יודע מה זה נתן. בחוגי מדע הילד עבר סיוטים- הראו לו סרטים על ניסיונות בבעלי חיים, כמו על כלב שפירקו את אבריו. הוא לא ישן בלילה. אני לא חושב שזה הוסיף הרבה לילד. מה עוד זה שהעשרה באה על חשבון יום לימודים אחד כל שבוע. הילד הפסיד חומר. הציונים והכנת שיעורי הבית ו עבודות הדרדרו. הכתה ו כבר לא נרשמנו. זה היה מעייף. ואגב, ההבעה היתה בעייתית, האוטובוס מסורבל והיה גם אירוע של תאונה שיכלה להיגמר אחרת שלא נדע. הילדה השניה לא עברה את המבחן.. השלישית עברה - אני לא יודע שנחזור. סתם בלאגן. אני בעד איתור ילדים מצטיינים להעשרה.. אבל אם זה מה שעושים איתם אז חבל על הזמן. וחוץ מזה חשוב לזכור שמי שבאמת צריך העשרה וטיפוח זה הילדים הפחות מצטיינים...

אנחנו מאוד מכבדים חילונים אבל שלחנו לבית ספר דתי כי אנו מאמינים בערכים מסויימים. לא מאתים לנו שיהילד שלנו שלומד בבית ספר דתי ילך לבית ספר חילוני ויקבל שם את כל הדברים שאנו מתנגדים אליהם
חבל אם היתה בירושלים מסגרת דתית נפרדת כמו בשאר המקומות בארץ היינו שולחים בשמחה.

ההורים סומכים על מערכת החינוך אך היא עסוקה בפוליטיקה חוק וסדר ולא בחינוך