אנחנו צרכים תכלס ולא עוד מישהו שיחפור

נשלח מהסלולארי שלי

אנחנו צרכים תכלס ולא עוד מישהו שיחפור

נשלח מהסלולארי שלי

לא מביאים ילדים. אין צורך, מרביתינו לא באמת רוצים בכך, אלא פועלים מלחצי המשפחה והחברה.

בלי ילדים מקבלים:
1. 8 שעות שינה כל לילה
2. הכנסה פנויה משמעותית
3. זמן איכות, חופשות, בילויים
4. בטחון כלכלי עתידי (אם חשבתם שהילד שלכם יטפל בכם לעת זקנה, תחשבו שוב!)
5. חופש וספונטניות
6. זמן להשקיע בלימודים, תחביבים, קריירה
וכו׳.

שלא תבינו לא נכון, אם אתם באמת (!) רוצים ילדים או אם ילדים עושים אתכם מאושרים - לכו על זה. אבל בואו נודה שרוב הציבור מביא ילדים כי לוחצים עליו שצריך.

כן, נכון, בעיקר כשכל יום מתחיל ב-5:30 בבוקר וממשיך לתוך הלילה.

אנחנו במירוץ מטורף לדאוג לפרנסתנו ובנוסף מנסים לגדל את הילדים.

מגיעים הביתה ב-6 בערב, מתחילים ארוחות ערב, מקלחות, כביסות, סידור של הבית... וזה לא נגמר.

אם אנחנו רואים את המיטה לפני 12 בלילה - זה עוד מצב טוב!

שישי - סידורים, קניות ובישולים.
שבת - מנסים לגנוב עוד דקה של שינה, אבל עם 3 ילדים בבית, זה "קצת מאתגר".

בשורה התחתונה - זאת אחת הכתבות היותר ציניות שנראו לאחרונה!

אכן, ברגעים קשים צריך לחפש "מקור אנרגיה". אלא שמציאת מקור האנרגיה היא-היא המשימה הקשה כל כך. אם אנשים היו יודעים למצוא מקור אנרגיה - כל החיים היו "פתורים".

העבדות המודרנית, הרדיפה אחר כסף, וצורת החיים שלנו בחברה הם הגורמים לשחיקה, ההורות קשה כי מאוד קשה לאנשים לספק את כל הצרכים של הילדים.

כל הכבוד, החוכמה היא לא רק לתאר את הבעייתיות, אלא גם לתת את העיצה הקטנה ..
בהחלט מתאים

טיפוס מתיש חפירה אדירה ואין צל של פסגה ולא אור במנהרה.

תודה לאל, משפחה ברוכת ילדים היינו, במצב כלכלי בלתי נסבל בעליל.
האירועים בארץ סחטו את נפשנו עד דק, ושכונה רבת ריבים של משטרה באה והולכת קבע.
הורינו מעולם לא הרימו קולם עלינו, לא יד, ולא איום, ובכל זאת גדלנו, שירתנו, ויצאנו לחיים לגמרי נורמליים.
אז על מה אתם מדברים בדיוק ?

מה שלא תעשה/י, תמיד יגיע רגע שהילד יעצבן אותך יותר מדי וכל מה שאת/ה רוצה
לעשות זה לתת לו זבנג גדול וגמרנו. אל תנסו להילחם נגד התגובה הטבעית הזאת או לרסן את עצמכם - פשוט תכינו מראש אלטרנטיבה לא-מזיקה ותשתמשו בו בשעת הצורך.

לדוגמא: בבית היה לי אקדח מים בהישג יד. כשבאמת באמת הגזימו הזטוטים ולא יכלתי יותר, הייתי משפריץ אותם. קסם - זה הוריד לי את העצבים, לא עשה נזק לאיש, והעביר מסר ברור לילד בכל גיל: הפעם, הגזמת! מסר ברור - בסוף היה מספיק רק לנופף באקדח המים כדי שיבינו שהם על הסף ההתנהגות המעצבנת, וזה הפסיק מיד.

תמצאו ברעיונות יצירתיים ותכינו משהו שמתאים לכם -- אבל העיקר, תכינו !! בהצלחה !!!

פסיכולוגים חופרים שאומרים את כל מה שאני כבר יודע , בקיצור הוא כתב שהורות זה קשה ושצריך לקחת חופש ולמצוא את הבעיתיות בהורות ולתקן אותה , זה מה שהפסיכולוג קשקש בעמוד שלם .... חבל לקרוא את הכל זה מיגע ומתיש ואנחנו כהורים אן לנו את הזמן והכסף להתמודד עם כלכך הרבה מילים מר פסיכולוג נחמד .

בכדי לגדל ששה ילדים מהם שתיים כחד הורי
הייתי צריך כמויות עצומות של גלוקוגן
אבל לאורך הכתבה הזו צריך חודש מנוחה
לקצר את הכתבה שיהיה גלוקוגן לילדים מספיק

נשלח מהסלולארי שלי

רדו ברמת החיים, תעברו לדרום או לגליל, תהיו הרבה עם הילדים שלכם, תשהו את ההליכה לגן כמה שיותר. כשילד הולך למעון בגיל 3 חודשים הוא בחוסר תמידי שאחרי זה ההורים שלו משלמים עליו במאבקים אינסופיים מולו וברגשות אשם מטורפים. לכו על הדרך הטבעית. ילדים שלא חסרה להם תשומת לב עושים מה שאומרים להם (רוב הזמן), יודעים להעסיק את עצמם (רוב הזמן), סובלים פחות מפחדים ובריאים הרבה הרבה הרבה יותר. וגם תעיפו תטלוויזיה. סתם מלחיצה.

בבית מחכה לי ערמת כלים מכובדת,4 ילדים רעבים,מטבח מטונף,הר של כביסה וגם צריך להכין שיעורים. נו,באמת,אם לא נעבוד עד שעות כאלה נפוטר לאלתר. למישהו יש הצעה טובה ויעילה?

ולא גליקוגן...
לעזאזל, תכבד את עצמך קודם כל, אחר כך את הקוראים שלך...

כפי שהמלצת, אני בחרתי בשוקר.
כשהילד לא הסכים לחפוף שלפתי את השוקר, כבר גמרתי 2 מרככי כביסה על השיער שלו והוא עדיין נראה כמו שמוליקיפוד

ואז תוך שנים ספורות אחרי החתונה מוצאים עצמם עם שלושה זאטוטים.
זו התמודדות מאוד קשה.
אפשר להביא ילד אחד, לגדל אותו בנחת (יחסית) כמה שנים, ואם מסתדרים טוב אז מביאים אחרי חמש שנים (לפחות) עוד אחד, וזהו.

תודה

תפסיקו לעטוף אותם בצמר גפן ילדים צריכים הנחיה גם אם היא נראית לכם (יפי הנפש של העידן החדש) אכזרית. מדהים אותי חוסר הכבוד והחוצפה של ילדי ישראל תזהרו רבותי אתם מגדלים פה דור של מפלצות נהנתניות ועצלות.

בגיל שנתיים? הן מתעצמות פי 77 מונים... הצילו

נשלח מהסלולארי שלי

ישנן עוד מלא סיבות מדוע לא להביא ילדים לעולם זה. ולטעמי החשובה ביותר היא הפרדוקס הענק בגישה האנוכית הזאו של המשכיות ותוכן לחיים ועזרה בגיל מבוגר, האדם בנה לעצמו תבנית קיומית בדמות משפחות יחידות אשר חיות הנפרד ודואגות רק לעצמן ולמעשה מבדילות את עצמן מהשאר. המשפחה היא כלי בידי האח הגדול לדורותיו: הכנסיה, מלכים, שליטים, ממשלות, בעלי הון וכ'. הרבה יותר קל לשלוט באדם כאשר הוא ממודר בתוך גרעין משפחתי. בכל המחאות החברתיות הישראליות האימפוטנטיות לא היה כח אמיתי ונחרץ מכיוון שבעלי משפחות לא באמת יכלו למצוא פנאי וכוחות להצטרף למאבק עקב עול היום ופירנוס המשפחה.
אני מודה גם אני תוצר אנושי אך כמו בכל המערכות הביולוגיות גם כאן אמור להיות איזון ולדאבוני בצורת חיינו הנוכחית, האנושות תופחת בממדים שעלולים לערער את יסוד קיומה עצמה.
ואם כבר ילדים הרבה יותר מוסרי, חכם, יעיל, מתחשב לאמץ חבל רק שזה כ"כ קשה בירוקרטית ומעניין מאד למה...... חומר למחשבה.