אכן, יוזמי, אדריכלי, ומקדמי הסכם אוסלו עדיין סומים באפלה!

הפתרון של המחבר: לתת להם מדינה גם ביהודה ושומרון! שיוכלו לירות עלינו מקרוב.
וכמובן לחזק את אבו מאזן, האיש שאחרי שניתן לו את עזה יתחיל ללחוץ עלינו מדינית.
לא חביבי, אנחנו לא קבלני הביצוע של ידידך אבו מאזן. שיפתרו את הבעיות שלהם לבד.

עכשיו אתם מאשימים את הסטטוס קוו?
כמה טילים וכמה מנהרות היו לפני הסכמי אוסלו?!

מעניין שאף אחד לא מגיב, למאמר כזה להגיב נדרשת מחשבה לנראה שלחלק מהמגיבים אין דבר כזה בראש. ביבי אכן עושה מה שטוב לביבי, ותו לא. נראה לי שעכשיו הוא יאכל אותה ויפסיד את כסאו ובהקדם. אם זה מה שיצא מהמבצע, ניחא.

...הוא אנטי-מנהיג.
0 חזון

הסכם הפיוס בין הרשות לחמאס לא היה בא לעולם אלמלא הקיפאון המדיני. אילו היתה התקדמות בשיחות בין ישראל לאבו מאזן, החמאס לא היה מגיע להסכם עימו, וממילא היה צריך להוכיח עכשיו שיש לו מדיניות משלו. אם אתה חושב שצריך לאפשר לפלסטינים להקים מדינה בגלל שזה נדרש מן הצדק, זו עמדה לגיטימית, ואני בודאי שלא אכנה אותך "הזוי" או "נאיבי". אבל להבטיח שהקמת מדינה פלסטינית תוביל לשלום? זה גובל בהונאה. זה בהחלט יכול להביא להסכם שלום עם סעודיה, מרוקו ועוד כמה מדינות ערביות שלא מעורבות ישירות בסכסוך. זה לא יביא לחיים בלי רקטות, מנהרות ומחבלים, וזה לא יתן לנו לגיטימיות בינלאומית להגיב יותר משיש לנו עכשיו.

ראינו לאן הובילו אותנו ההזיות על הסדר מדיני. את כל רצועת עזה יש להם. הם נלחמים על ת"א חיפה וירושלים. אז אפשר לעשות מבצע חלקי כל פעם, אבל זה יחזיק מעמד שנתיים פלוס מינוס. צריך לכבוש את עזה ועל צה"ל (שכבר לא נכנס לעזה עוד כשגוש קטיף היה קיים) להכנס לעזה ולצאת, כרצונו. כמו שנעשה ביו"ש. היום צה"ל פועל שם כרצונו אחרי ששלמנו מחיר גבוה אך כבשנו וטיהרנו את כל יו"ש. מאז ירד מספר ההרוגים מפגועים שיצאו מיו"ש מיותר ממאה הרוגים בחודש, לבין 0 ל- 10 בשנה! גם הנטל הכלכלי הכרוך במבצעים חוזרים, ירד מאד. כשיש יתושים, לא רודפים אחריהם אחד אחד, מיבשים את הביצה!

מי שנמנה עם החסידים השוטים של הבאז וורדס ״אופק מדיני״ - ואינו מבין שמדובר באוקסימורון (משמעות המושג אופק - כמה שלא תצעד או תטוס לקראתו, אפילו במהירות האור, לעולם לא תגיע אליו), עדיף שיעבור לעסוק בארגון סיורים לקברי צדיקים ובייצור מים קדושים.

נכונו לנו ימים של קסאמים. דיבורים מהסוג הזה בעת הזאת רק משרתים את החמאס ומרחיקים את השקט בדרום.

למצב הזה הגענו הרבה בזכותכם. בזכות הראייה הגיאו-פוליטית העמוקה והגאונית שלכם.

חשבתם פעם מנין הגיעו הכספים לממן את הדפסת העלונים של יוזמת ג'נבה ?
חשבתם פעם מי מימן את כל הטיסות וכל הכנסים במלונות המפוארים שבהם נדונה
יוזמת ג'נבה ?
חשבתם פעם על המשכורות של החברים והמנהלים באירגוני ה"מחקר" וה"שלום" האלה
ועל כל הכיבודים שהאינטרסנטים האלה מקבלים ?
רוב הכספים האדירים הנ"ל מוזרמים לכאן על ידי עמותות ומדינות זרות - ללא שקיפות,
ללא בקרה, תוך חתרנות והסוואת המטרות האמיתיות (ביטול ישראל כמדינת הלאום היהודי) כדי לבחוש בעניינינו הפנימיים.

הקו הכללי של הניתוח משכנע ואני מסכים איתו. נתניהו מנהל מדיניות בכלל ובמבצע בפרט שמטרתה לשמר את הסטטוס קוו שגם הוא כדבריך זוחל לכוונים של הקצנה בשני הצדדים.
נקודות אי הסכמה:
(א) אתה מייחס ל"ישראל ביתנו" עמדות של חתירה לסיפוח, בניגוד לעמדות המוצהרות של ליברמן ואחרים בתנועה זו. תמיכתו של ליברמן בקו התקפי יותר בעימות הנוכחי באות מאותה עמדה שאתה מביע - לחזק את אבו מאזן ולחתור להחליף את הסטטוס קוו בתהליך לקראת הסדר מקיף הנשען על הכוחות הערביים המתונים. הוא אמר זאת במפורש בראיון שנתן בתחילת המבצע.
(ב) עם הפלסטינים בעת הזאת ניתן להגיע להסדר ביניים ארוך טווח כולל אי לוחמה, אין בשלות להגיע כעת לנוסחה מוסכמת בנושאי ליבה, במיוחד בסוגיית השיבה. והמצב הביש הוא שאין גורם בשטח ששם את זה על השולחן (ראה מאמר של אהוד יערי במכון וושינגטון בעניין זה). ראוי לדעתי שהמועצה לשלוום ובטחון תעלה את זה כדרך לצאת מהמבוי הסתוןם .
יישר כוח על המאמר (בעיקר על 90% המוסכמים בינינו).

כזכור, מר אריאלי - מתומכיה הנלהבים של גדר ההפרדה שתתן בטחון ושלום, לכל גדר יש אפשרות לעבור מעליה, ועכשיו גילינו שגם מתחתיה.
התפקחנו מהאשליה שגדר תתן שלום.

כדי להביא את עמדות הסעודים והקטארים לעורף הישראלי, כאילו הן דעות מקוריות של השמאל. האם זה המקרה גם כאן, אריאלי? האם אתה מוכן לחשוף את מקורות הפרנסה שלך?

כל התחזיות של המועצה לשלום וביטחון התנפצו אחת לאחת אל סלעי המציאות.
הימין כבר הוכיח שהוא יותר מציאותי והגיוני מכם, אז כדאי שתהיה לכם קצת ענווה.

א תמיכת צה"ל? וברור לכולם ברגע שצה"ל תצא מיהודה ושומרון-נקבל גרדים משם? בלי שום קשר-מה יהיה כתוב בניירות....

הכותב הנכבד מניח שכבר שכחנו את איוולת אוסלו. לא נתניהו צבע את הצבע האדום(השחור) אלא החמאס. אין כרגע אופציה מדינית וכל עוד קיים האיסלם הקיצוני גם לא יהיה. היוהרה של אנשי ז'נבה שמסבירים את האיסלם הקיצוני במושגים אירופאים הוא בעיקר מגוחך. נתניהו לא מושלם אבל בינתיים הצליח הרבה יותר מאשר חבורת אוסלו-ז'נבה שבעיקר השאירה אדמה חרוכה ואויב מרוצה.

עכור של התלהמות, אלימות וגזענות.

כפי שהצל ומירי רגב לא מייצגים את כל הימנים.
העובדה שאני מאמין שמה שצריך להיות פה בסוף הוא שתי מדינות לשני עמים ושאין פתרון אחר למצב (כי על סטטוס קוו אי אפשר לשמור לנצח ומדינה דו לאומית היא אסון לשני הצדדים) לא אומרת שאני מסוגל להתעלם מכל מכשול שקיים בדרך לשם או מאחריותו הגדולה מאוד של הצד הפלסטיני למצב בעזה.

דוגמאות?
"אבו מאזן יפעל לפירוז החמאס" (בטח, כי זה הלך לו כל כך נפלא עד עכשיו)
"צעדי ישראל הובילו את חמאס לחידוש צעדי הטרור" (כן, ספר את זה לתושבי עוטף עזה)
"אולי הציבור יפגין בגרות ויצביע למי שדוגל ביוזמה מדינית במקום בסטאטוס קוו" (תמשיך לחלום, המגמה היא בדיוק בכיוון ההפוך).

אה כן, ובטח יגיב לי מישהו שיטען שהכותב הוא אל"מ במיל' ולכן בטח בקיא ומבין ומי אני שאבקר אותו. אז אני אענה לזה מראש - אם הכותב אכן בקיא ומבין הוא לא הפגין את התכונות האלו בטור הזה. בטור הזה הוא הפגין בעיקר הכחשה עמוקה, תופעה שמסתבר שלאל"מים במיל' אין חסינות אליה.

עיוורון וחוסר הבנה בסיסי של המצב

ועצם העובדה שהוא מציג את אבו מאזן , ידיד החמאס , כתקווה היחידה. פשוט עצוב.

לשיטתו של מר אריאלי ודומיו , אנו מצווים לפתרון קבע עם הפלשתינאים.
לכאורה , ממשלת ישראל בכלל וממשל נתניהו בפרט, רומסים כל תקווה לפתרון שכזה ונגררים אחר הצד היותר ימני\ משיחי של הפוליטיקה.
אך בוא, מר אריאלי, נבחן את הדברים.
1. ככל שידוע , מניסיון אוסלו , כאשר הפלשתינאים היו קרובים מהי פעם לפתרון מדיני, הפרו כל הסכם שנחתם עימם. אני מבין אותם לגמרי, אין הם יכולים לוותר על החלום לחזור ליפו חיפה אשקלון וכל מקום בארץ.
2. בעולם הערבי, בפרט מאז פרוץ האביב הערבי , יש כוחות אדירים אשר משנים כליל את המצב בכל האזור ויש האומרים שישפיעו על כל העולם .
3. לאחר ההתנתקות, פרצה הפכה על רקע דתי בין חמאס לפתח וראינו התוצאה.
4. נתניהו וכל מי שיהיה ראש ממשלה, כן כן, אפילו זהבה גלעון ראש ממשלה, אין בכוחה להביא לפתרון קבע, ראה סעיף 1.
האשליה , החלום והפנטזיה, היו ויהיו חלק בלתי נפרד מהתרבות הערבית ולכן מצב זמני, או סטטוס קוו, הוא המצב הקבוע הבטוח ביותר

האם ניתן עדיין לחלק את הארץ בלי שהחמאס ישתלט מיד על שטחי "הגדה המערבית",
בשפתנו יהודה ושומרון, ויהפוך באמת את חיינו לגיהינום.

ובימים של זעם והתלהמות שמשתקפים בשיח המחריד ברשת, האם יש מצביעים למפלגות האלטרנטיבה?

האם אלה שהמשטר הזה, בסופו של דבר, דופק אותם, יבינו זאת, או שישתלחו בפראות בכל
המציעים דרך אחרת.
כך היה במדינות אירופה ערב מלחמת העולם הראשונה.

לדעתי לנגד עינינו הולך ומתגשם חזון המתנחלים שאליו יצאו לדרך לפני שלושים וחמש שנה:

זוהי "נבואה המגשימה את עצמה"!!! את זה חשוב להבין

ראשית, מפתחים תפיסה דתית - לאומנית הנקראת "ציונות דתית", וכוללת בוז מוחלט לכל זולתנו, ומגדלים דורות למסירות נפש. שהטובים שבהם יהיו מוכנים להקריב עצמם. בינתיים גידלו שני דורות כאלה.

אנחנו "נירש את ארצנו". לא מתחלקים עם אף אחד, ולא מתחשבים בנסיבות ושיקולים מדיניים.
הערבים, מבחינתנו, הם אבק אדם. לא מעניין אותנו איך הם קוראים לעצמם.
מבחינתנו הם "החיתי האמורי ווהפריזי" ובמיוחד עמלק. ואת יושבי הארץ "נוריש מפנינו" ככתוב. קו ישר מספר יהושוע אל ימינו.
אנחנו ניתקע להם בגרון בכל מקום, ונכביד על חייהם, עד שילכו מכאן.
ואם לא, אזי נגיע למלחמה לחיים ולמוות ואז , בעזרת השם, נעיף אותם מכאן.
העיקר האמונה.

ייתכן מאד, שכמו שאומר דני דיין ראש מועצת "יש"ע" לשעבר, הענין הזה כבר הוכרע.
הם כבר גררו אותנו לשם, וכעת אומרים: " נו, אינכם רואים שכל הערבים הם רוצחים"?
"מלכתחילה לא היתה דרך אחרת".

בכל אופן, תודה על שאתה משמיע קול אמיץ והגיוני.

צפו לתגובות פראיות ברשת.

שאול, אין ספק שסך כל המהלכים של נתניהו מאז תחילת המבצע נחלו כשלון חרוץ: שלושה וחצי שבועות אחרי ההתחלה, החמאס ממשיך לירות על ישראל כאוות נפשו. אי אפשר להתווכח עם עובדות. אבל לא ניתן לגזור מכאן מסקנה לוגית לגבי הסיבה. ברור שאתה, איש שלום עכשיו, מפרש את זה שצריך הסדר מדיני, אבל יש משקל לוגי זהה לטענה שהכשלון נעוץ בכך שצה"ל לא הצליח (לא רצה?) לפגוע בחמאס פגיעה אנושה - החל מהרג סיטוני של המנהיגים ועד לכיבוש עזה. כל אחד מפרש את העובדות לפי השקפת עולמו... למען ההגינות צריך לציין שגם כאשר הצמד אולמרט-ברק הוביל את ישראל, והיה ממש להוט להגיע להסכם "גדול" עם הפלסטינים, החמאס ירה על ישראל. שאול, חשבת פעם שמלחמת הג'יהאד בישראל היא בעצם מודוס ויוונדי של החמאס, שכל זמן שהחמאס קיים הוא חייב להילחם בישראל? לפעמים המציאות היא קשה. כמו שלא ניתן היה לעשות שום הסכם עם היטלר, נניח, אולי אין ברירה והדרך היחידה לגרום לכך שהחמאס לא יירה על ישראל היא שהחממאס לא יהיה קיים?

אין בעיה להקים מדינה פלישתנית לצד ישראל , אם ישראל רק תחפוץ בכך. השאלה היא העיתוי. כשמסביב "יהום הסער" ומדינות שכנות קורסות והאיסלם הקיצוני במגמת עלייה מובהקת, יהיה זה אווילי להקים עוד מדינה מוסלמית שקיצוניותה תאפיל על כל מה שידענו עד כה. עם כל הצער, הפלת החמס ומיטוטו היה יכול להביא לאיחוד פלשתיני שישראל , בצדק, אינה מעוניינת בו. פיצול הוא חולשה. עם הפיצול הזה, יהיה קשה עד בילתי אפשרי להקים מדינה פלישתנית ברת קיימא. אריאל שרון כבר הבין זאת ומכאן ההתנתקות. למרות הכרזתו של שרון על תואי שתי מדינות לשני העמים, זה לא היה יותר ממס שפתיים להורדת לחץ על מדינת ישראל. ביבי נוקט באותה טקטיקה. ושוב, ובצדק. אין לי, באופן אישי בעייה לחלוק את האדמה עם שכן נאור שפניו באמת מועדים לשלום, לצערי אנחנו רחוקים מאד ממציאות זו. צריך לחרוק שיניים, לקיים את המדינה הזו עוד לפחות מאה שנים עד ששכנינו ישדרגו את עצמם תרבותית. זו המציאות. ראו את קאטר, המדינה העשירה בתבל, ובו זמנית, כנראה המדינה המחוללת טרור מס. אחת בעולם. ניתן לשדרג פרטים, משפחות, ערים ומדינות מבחינה כלכלית בתקופה קצרה יחסית, תרבותית זה לוקח דורות.

הנסיגה מעזה מוכיחה שאין שום טעם להגיע להסדר עם הפלסטינאים. הקיצוניים ישתלטו על הגדה בדיוק כמו שהם השתלטו על עזה, וישתמשו בה כדי לפגוע עמוק יותר בגבולות ישראל.

אותו דבר קרה בעיראק. ארה"ב כבשה את עיראק, חיסלה את סדאם חוסיין, והקימה ממשלה זמנית. לא עזר - עיראק התדרדרה למלחמת אזרחים וטרור פנימי.

יכלו לפתור את הבעיה ב 67' ע"י גירוש האוכלוסיה מעזה למצרים ומהגדה לירדן. יכלו לפתור את הבעיה בעזה ב 77' בדרישה שמצרים תיקח אחריות על עזה, ולחילופין לא לחתום על הסכם שלום בשביל לשמור על האופציה לגרש את אוכלוסיית עזה למצרים.

עכשיו לנתניהו אין אופציות. כיבוש הרצועה יוביל לשידור חוזר של מלחמת לבנון - החמאס ישתמש בטרור כדי לפגוע בחיילי צה"ל לאורך זמן תוך שחיקה של דעת הקהל הישראלית. אי כיבוש ישמור על הסטטוס קוו - שיגורי רקטות, מנהרות, פיגועים חטיפות, מבצע צבאי, וחוזר חלילה.