כמעסיקה אני נחרדת לקרוא כתבה זאת.
אבל, הייתי רוצה שעובדים יגיבו כאן גם על הגינות ויושר מצד מעסיקים.
הכתבה הזאת נותנת להבין שהעובד הוא המסכן,מציאות לא נכונה.

תמשיכו להצביע ביבי וש"ס ולא להבין מאיפה זה בא לכם

לי מפרישים רק על 186 חוקי?
אני עובד 250 שעות

הישראלי היפה.

בלוג'יק חלק מהעובדים לא מקבלים בונוס על רקע אישי.

אנשים שותקים על הרבה עוולות חמורות ביחסי עבודה....כי אין עבודה בביצה הזו....אבל יום אחד הכל יתפוצץ כאן כמו פצצת אטום....

של המאה ה-21 !!!!!!

ויש מעל מיליון אנשים "שקופים" כאלה במדינה שלנו !!!!!!

לצערי אותי ממש מנצלים בעבודה, אבל אין לי הרבה ברירה,אין לי את האפשרות להשאר ללא הכנסה.

קצת מזוית אחרת (ומבלי להכשיר מעשים לא חוקיים של מעסיקים)
עובדים רבים מתייחסים למעסיק שלהם ככיס עמוק ממנו חובה להוציא כמה שיותר וכל הדרכים כשרות.
בנוסף, העדר יושרה והגינות תוך ניצול משאבי מקום העבודה לצרכים אישיים.
גלישה באינטרנט, שיחות חולין פרטיות, "אי דיוק" בדיווח שעות ופעולות שנעשות.
אישורי מחלה פיקטיביים שכל רופא משפחה נותן לבקשת הפציינט שלו ועפ"י הנחייתו.
והרשימה עוד ארוכה.....
ולכל זה מתווספת העובדה שמרבית עו"ד בתחום מתפרנסים על בסיס הצלחה ומעודדים עובדים לתבוע על כל דבר גם כאשר אין בסיס לכך.
כמו בכל תחום, הדרך להגיע לאיזון מקסימלי היא על ידי חינוך ושינוי התרבות ולא על ידי חקיקה ואכיפה (אבל זה לוקח זמן, משאבים ותכנון ואנחנו במנגנון של כאן ועכשיו).

*הסכום המשולם תמורת שעת עבודה למי שמקבל שכר מינימום (לפי הנתונים כיום מדובר ב50% מהעובדים במשק...)

נצלן,עצלן ובכיין

נשלח מהאייפד שלי

המדינה לא נותנת למעסיקים להתפרנס בכבוד, כדי לשלם משכורות לעובדים צריך לעשות שמיניות באוויר כדי להרוויח מספיק גם כדי שיישאר לך משהו בסוף החודש וגם כדי לשלם לעובדים, אחרי ניכוי מס הכנסה, מעמ, ביטוח לאומי, הוצאות סולר ודלק ועוד ועוד,

יש שני צדדים למטבע

לשים פס מתי שהמעסיק לא בעסק.... לבכות שאי אפשר "לנשום" מרוב עבודה, אבל להיות רוב היום באינטרנט ובשיחות סרק. להגיד כל היום זה לא התפקיד שלי.... להמריד שהמעסיק "לא נותן את הכלים לעבודה" להוציא ימי מחלה , במיוחד בתקופה שזה לא חגים... לתחמן , לנצל, להתבכיין זוהו תמציתו של העובד הישראלי הממוצע.

עברתי סעיף סעיף ואני פשוט שמח שעזבתי את ארגון הפחדת העובדים הזה...היום אני מרוויח בהתאם לכישורי ולא קשרי וזוכה ליחס של אמון וכבוד בסיסי.

כל ההתערבויות רק מזיקות
הן לעובד והן למעביד.

נקח לדוגמא את שכר המינימום.
רוב הציבור מאמין שזה מונע מהמעסיק לשלם שכר נמוך מידי
אבל האמת היא שזה מהווה חסם כניסה לצעירים ונכים
מלהכנס לעולם העבודה, לרכוש כישורים מקצועים
ולהתקדם למשרות יותר מכניסות.

מעביד לא יעסיק עובד שהוא מפסיד עליו
ולכן אם יש מינימום חוקי על השכר
אז הוא פשוט יצמצם משרות.

נשאלת השאלה איך ניתן להסתדר עם שכר כל כל נמוך?
ובכן הדרך לעזור לעניים לא עוברת דרך צמצום חופש הבחירה שלהם.
משרה עם שכר נמוך היא לרוב משרה התחלתית שממנה מתקדמים.

אכן יש היום רבים שתקועים על שכר מינימום
אבל זה בעיקר בגלל חוקי העבודה ומיסי חברות גבוהים מידי
שמונעים מהמעסיקים לייצר יותר משרות.

כתבה חשובה, המתמצתת בצורה ברורה ומובנת את זכויות העובדים וגורמת להם לפקוח עיניים

פתאום אין שעות נוספות בחינם, ופתאום החזרי הנסיעות נכנסים לבד בלי שנבקש. חבל שצריך לעורר אנשים ולהסביר להם שפוגעים בהם עוד ועוד...