אך אביו, בשביס זינגר, היה גאון בתחומו. חשבתי שקראתי את כל ספריו אך הנה גיליתי את "יארמה וקיילה" ושוב הנאה צרופה. ממליצה לקרוא את ספריו, ולהתחיל ב,משפחת מושקט". הנאה צרופה מובטחת.

יהי זכרו ברוך!

בשביס זינגר היה סופר גדול אבל אבא קטן מאד.

אבל זה היה מאד מזמן.

נשלח מהסלולארי שלי

הכרות קצרה בנינו היתה לאהבה והערכה מיוחדת לאיש. ת.נ.צ.ב.ה

היו תקופות שישראל היה אפילו כתב צבאי בעל המשמר תפקיד אותו עשו ענקים כמו ישראל פז, אלכס פישמן ואבי בניהו...
ישראל אותו די הכרתי היה גדול מהחיים. הוא דווקא אהב להזכיר את ייחוסו, כולל היותו מחותן של שחקן הפועל כפר סבא בעבר אברשק'ה מרצ'ינסקי.
אחלה של בן אדם, בטוח ביכולותיו וכן גם מוכשר. נזכור איך הזמיר שר.

ישראל זמיר המכונה בפינו שרול היה בשבילי ובשביל רבים מורה דרך בתחילת דרכנו בעתונות, חבר טוב, איש רעים להתרועע ואוצר בלום של ההיסטוריה של ישראל, של התנועה הקיבוצית ששום דבר אנושי לא היה זר לו. תרומתו לעיתונות הקיבוצית בחותם, דף ירוק, קו למושב היתה רבה ועוד יותר תרגומיו ודאגתו לפרסום כתביו של אביו , חתן פרס נובל לספרות לא תסולא בפז וסיפור קשריהם המורכבים שידעו שנים של התעלמות ואח"כ קירבה והכרה הוא אחד מן הסיפורים המרגשים והיפים של היחסים המורכבים ואנושיים של תהופכות ההיסטוריה של המאה העשרים...סיפורו של שרול, אהבתו לאשתו, משפחתו , קיבוצו ותנועתו הוא גם סיפורה של תקופה ושרול הנציחה בצורות שונות והיה לאחד ממבטאיה הטובים..אנחנו (מיכל ויגאל וילפנד) משתתפים במיוחד באבלה של מרב חן, בתו, חברה ויועצת חינוכית מיוחדת ואהובה...יהי זכרו ברוך. יגאל ומיכל וילפנד עין השופט

צדיק זיכרו לברכה סופר ענק

ממנו למדתי על ילדי טהרן. איש דגול.

זכיתי להכירו ולעבוד אתו. איש הגון, ישר ואוהב אדם. משפחתו יכולה להיות גאה מאוד במעשיו למען הציבור. יהי זכרו ברוך

נשלח מהסלולארי שלי

כשאני קורא את ההספדים על ישראל זמיר(שרול) אני מגלה רבדים רבים ומגוונים. הוא היה פורץ דרך ובמושגים קיבוציים הוא היה מגה עיתונאי.
אני חושב שהוא היה מקרה קלאסי של 'אין נביא בעירו' והיה עיתונאי משם שקרא לו 'היתום' על קשריו המסובכים עם אביו זוכה פרס נובל..
בבית אלפא יש הרבה יוצרים גדולים כמו נתן שחם חתן פרס ישראל ואריה אהרוני מתרגם שלום עליכם. היה קשה להשתלב שם בין כל היוצרים והייתה קנאת סופרים לא קטנה.
ישראל היה אדם נעים מאוד ופעם אפילו התגלגלתי לביתו הנעים. הוא היה נע מנסיעת חו"ל אחת למשנהה. או לבקר את בנו ביפן או ולהשתתף בכנסים ובהרצאות לזכר אביו יצחק בשביס זינגר. כשקראתי את העבד באוניברסיטה בחוג לספרות חשבתי על שרול.
הצל של אבא רדף אותו כל השנים.
יהי זכרו ברוך!