אכן נושא חשוב. ומוזר שכמעט ואינו מוזכר ובטח שאינו נלמד בבתי ספר.

מאתיים אלף מתוכם נהרגו בקרבות נגד הנאצים. סבי ז"ל נפל בקרב ליד עיר סמולנסק בספטמבר 1943.

רבים מהם גם בחרו להתפלל במקום לברוח כשהנאצים באו, היתר היסטוריה, עצובה, אך ניתן ללמוד מהם הרבה. גם כשהמדינה האיסלאמית תיהיה על הגבול וצהל יפסיד במערכה (סצינה דימיונית, לא יודע אם מעשית), החרדים גם אז ישבו בבתים עם דלתות פתוחות ותפילות בפה ויחכו שישחטו אותם. לפי דעתם אלוהים עושה הכול בעולם והם לא צריכים לעשות כלום אלא רק להתפלל ואם יתפללו מספיק הוא יביא להם הכול ויציל אותם, נגד דעה כזאת אתה לא יכול לעשות כלום.

נשלח מהסלולארי שלי

סבי היה חייל בחיל הפרשים הבולגרי ואח"כ במשמר המלכותי הבולגרי. כאשר בלחץ קבוצות אנטישמיות פוטרו כל החיים היהודיים, עלה לארץ ב-25'. כשפרצה מלחמת העולם, למרות שהיה בן 60, זייף גילו והתגייס (יחד עם עוד שנים מבניו) לצבא הבריטי כדי להלחם בנאצים ולהציל יהודים. למזלו הרע, כשנסוגו הבריטים, נפל בשבי ביוון (יחד עם בן-אהרון ואלמוגי) ובילה יותר מ-4 שנים בסטאלג גרמני (יש לי את תעודת השבוי הנאצית שלו). כשחזר חולה לארץ, קיבל פנסייה צנועה מאוד מממשלת בריטניה. אבל מדינת ישראל הגזלנית, לא נתנה כבוד לחייליה והמירה פאונד בלירה ישראלית למרות שאז כבר החל פיחות בשער הלירה. בכלל, עם כל הכבוד לקורבנות הנאצים, להם יש מי שדואג, איש אינו זוכר את אלה שיצאו להלחם בנאצים.

כנס של שלושה ימים, ואף מילה על הפרטיזנים שלחמו ביערות? חלקם תחת פיקוד הצבא האדום. צריך להיות חלק מתכנית הלימודים.

כל שנה חוגגים בתשעי במאי את סיום מלחמת עולם השניה זה ידוע שבשורות הצבא האדום ופרטיזנים היו הרבה מאוד יהודים.

למספר 2 אתה לא יודע מה אחוז הקצינים הדתיים בצבא? וכמה מהם נהרגו? אתה פשוט
פושע שכותב דברי הבל כאלה!!חזור בך!

ולא לשכוח

נשלח מהסלולארי שלי

אין עתיד בישראללללללללללללל

ומה עם אמריקאים איטלקיים, ואמריקאים פולנים, ואמריקאים גרמניים, וכ`ו ? מה מיוחד ליהודים בהשוואה ליוצאי ארצות אחרות? הרי בסופו של דבר הם היו אזרחי המדינות שבצבאם הם שירתו ונילחמו.

סיסמאות הקרב שלנו לא היו למען היהודים או למען החרות אלא למען סטלין למען אמא רוסיה להכות בפשיסטים וכן הלאה. גוייסנו לצבא האדום כהמון עבדים כדי לשפוך בנכר את דמינו.אני מאוקראינה ובהתחלה שמחנו שהצבא הגרמני ניצח כי שנאנו הקומוניזם. רק כשהעחס אלינו הורע שנינו דעתנו.

היהודים, בצבאות השונים, לא נלחמו כיהודים אלא כנתיני הארצות בהן הם חיו (להוציא הבריגדה היהודית).

עם של מונטגומרי נגד הוורמכט בצפון אפריקה ואח"כ באיטליה. הבריגדה הצטרפה רק מאוחר יותר, לקראת סיום כיבוש איטליה.

למס' 5. אתה פשוט דוחה.עם ישראל חי קיים בזכות התורה ולומדיה .אימפריות קרסו.זה לא דבר רגיל .שעם ישראל שרד ושאר אומות העולם אין להם זכר.ועדיין הסכנה לא חלפה .תפילות ומעשים טובים הם מגינים גם על צה"ל.שאלוקים ישמור את כול עם ישראל.

יהודים סובייטים שנפלו היו גם שני הסבים שלי ואח של סבתא שלי ואחיו אחר של סבא שלי. סבתא רבה שלי מצד אימא שלחה לחזית 3 מתוך 4 ילדיה, שני בנים ובת, וקיבלה חזרה רק בת שהייתה צלפית.

הבריגדה התקיימה במשך שנה ואילו יהודים, כולל ארץ ישראלים, התגייסו לצבא הבריטי כבר מ 1940 והם באמת נשכחו. את הרוסים אי אפשר לשכוח, הם מטיילים עם המדליות כמעט כל הזמן.

הסטטיסטיקה הסובייטית מלאה בכך , למרות שאצל הרוסים לא היתה קיימת אבחנה בין הלאומים השונים. ובכלל זה רק טבעי שליהודים תהיה מוטיבציה אדירה להלחם והעולם זוכר זאת.
הרוסים לא ניסו להסתיר את חלקם של היהודים , אך לא ציינו זאת מפורשות כשם שלא ציינו מפורשות את הלאומים האחרים.
בארץ פורסמו עשרות ספרים בייחוד בשנות השישים והשבעים לפני שהתחילו להוציא ספרים על גיבורי החייל המקומיים, שלחמו בממוצע 4-5 ימים בכל מלחמה עם שעורי נפגעים נמוכים ותאג"ד צמוד. אין שום סיפור דומה לגבורתם של מאות אלפי חיילי הצבא האדום דאז, ועל כך לא חסר חומר כתוב ועוד אלפי סרטים-מרביתם רוסיים.

אני מזדהה עם המאמר. נושא כאוב וחשוב.
לא שזה משנה משהו - אבל נראה לי שמיליון וחצי זה מוגזם.

,נפל פצוע בשבי הרוסים.עלה לארץ לאחר המלחמה, ואני ,כילדה, זוכרת אותו הולך למילואים נשען על מקל,בגלל הפציעה ברגלו,שלא החלימה כראוי, וליבי היה נחמץ.