28. הסבא כתב שלשום דברים מזעזעים על פטירת בן
| אופיר , |
תל אביב |
|
(25.01.15) |
הישיבה של הרב שלום ארוש שליט"א נקראת:"חוט של חסד", והיא מוציאה דף פרשת שבוע לכל שבת, ושם הרב כותב מאמר לציבור הקוראים. לשבת האחרונה (פרשת בא, 24 בינואר 2015) כותב הרב על החובה של כל יהודי לקבל את היסורין באהבה, ואצטט מעט מהדברים:
"העיקר: להאמין בה' באמונה שלמה ולהתבטל לרצונו בכל מה שיעשה ה' יתברך עם האדם ועם כלל ישראל.
כל המטרה של הגלות והצרות היא כדי שהאדם יהיה מבוטל לרצון ה', ולהסכים בלבו לקבל את כל מה שיעשה אתו ה' יתברך. לקבל הכל באהבה מתוך אמונה שלמה..., אין שום שאלות ושום תהיות על הנהגת הבורא. לא מבין כלום, רק מאמין שהכל לטובה!
הלימוד והעיון בעניין שיעבוד מצרים חושׂך מאיתנו את הצרות, כי עצם הלימוד זה נחשב לאדם כאילו הוא בעצמו עבר את כל הצער הנורא הזה, כי כאשר אדם מתבונן במה שהיה במצרים ובניסים שעשה ה' לעם ישראל, ומתוך כך מגיע לאמונה שהכל מאת ה' והכל לטובה, הרי שלמעשה, הוא הגיע אל המטרה והתכלית של כל הצער שהיה אמור לבא אליו, עוד לפני שבא, שכן התכלית היא שהאדם יכיר את ה' וידע אותו. כל זה בתנאי שהאדם לומד את צרות מצרים ואת הגאולה לעומק, ולא רק שומע את הדברים סתם בקריאת התורה. אם אדם לא חש זעזוע לקריאת הדברים, ולא קורא את הדברים מהלב, זה כאילו הוא לא קרא, ולכן אין ברירה אלא להביא עליו את היסורין.
כשעם ישראל הגיע למצרים נאמר (בראשית מו, ו - ז):'וַיָּבֹאוּ מִצְרָיְמָה יַעֲקֹב וְכָל זַרְעוֹ אִתּוֹ. בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל זַרְעוֹ הֵבִיא אִתּוֹ מִצְרָיְמָה', מדוע לא נכתבו כל המשפחה כאחת? מסביר רבי חייים בן עטר (חי לפני 250 שנה) בספר אור החיים, שהבנים קיבלו את גזירת ה' בלב שלם והסכימו לרדת למצרים ברצון, לכן נאמר עליהם:'אִתּוֹ', כלומר, ביחד אתו, בלב אחד ממש. אבל הבנות לא רצו לרדת לגלות מרצונם, ולא קיבלו עליהם את הגזירה, ולכן נאמר עליהם:'הֵבִיא אִתּוֹ', דהיינו בעל כורחם. כל עוד חיו הבנים של יעקב, שקיבלו מרצון את הגזירה, פרעה לא יכל להפעיל את הגזירה, ולכן לא התחיל השעבוד של המצרים בבני ישראל. לפי זה אנו לומדים, שמי שמקבל את גזירת ה' באהבה הוא מגן על כל הדור. עוד יותר מזה, הוא מגן על כל העולם, וכמו שאמרו חכמים במסכת תענית (דף ח, עמוד א):'אמר רבי יהושע בן לוי: כל השמח ביסורין שבאין עליו - מביא ישועה לעולם'.
זוהי התרופה לכל היסורין, לקבל אותם באהבה, ללכת עם ה' בתמימות לא לכעוס עליו ולא למרוד בו. צריכים לצעוק:'אוי לי' על מי שלא מקבל את היסורין באהבה, ובפרט אם הוא מבעט בהם. אם אדם מתלונן בפיו או בלבו זה נקרא שהוא מבעט ביסורין. 'להגיד תודה על היסורין' זה דבר שמצריך כח אדיר.
רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב, אמר שיחה מצמררת (שיחות, קצד):'נגד דבקות אחת לה' יתברך שוה לסבול את כל היסורין..., אדרבה! על ידם בעצמם מתקרבים ומתדבקים אליו יתברך..., וכן כשלוקח חס ושלום איזה בן. מי לוקח? ה' יתברך! אם כן, אדרבא! עתה הוא סמוך יותר אליו יתברך'.
איזה כח יש לצדיקים, שהם מסוגלים לעשות זאת?! מדרגת אמונה מבהילה, שאדם בשר ודם, מסוגל לקבל את היסורין באהבה, כאילו היו אורחים רצויים.
דיברתי רבות על עניין ההודאה על היסורין, אך אני עדיין מרגיש שהנקודה העמוקה שיש בעניין זה עדיין לא ברורה דיה. כל מה שכתבתי ודיברתי בעניין הזה, זה לא בשביל למנוע את היסורין, אלא להידבק בה' וללכת אחר רצונו. אם אני לא עושה זאת בכוחות עצמי, היסורין באים עלי, כדי שזה בסופו של דבר יקרה.
כאשר האב צריך לתת לבנו סטירה על הלחי, זה כואב מאוד לאבא, אבל הוא נותן כי הוא מבין שזה לטובת החיים הטובים של בנו. כך גם הקב"ה מצטער בכל צער של כל יהודי. אבינו הרחמן שבשמיים מוכן להצטער כדי לתת לאדם דעת שיצליח בחיים באמת, שיכיר את התכלית!
ריבונו של עולם! אני מאמין שאתה כל כך אוהב אותי, עד שאתה מוכן לסבול ולהצטער, כדי לעורר אותי שאתקן את עצמי. תודה רבה על היסורין!
יהי רצון שלכל עם ישראל יהיו חיים טובים ומאושרים ולא יגיעו לצער וליסורין, אבל צריכים להתבונן שאם בכל זאת באו יסורין, זה כדי שהאדם יתקן את דרכיו עוד יותר ממה שתיקן עד עתה. לשם כך הוציא אותנו הקב"ה מארץ מצרים, כדי שכל אחד ואחד מעם ישראל לאורך כל הדורות יגיע להבנה הזאת. ורק כך נזכה לגאולה השלמה".
|
חדשות בארץ 
