המעסיקים מחפשים צעירים וצעירות, אף אחד לא יעסיק מבוגר שיעכיר לכולם את שמחת החיים.

הסבת אקדמאים לסיעוד . ה פ ת ר ו ן .לא תספיקו לסיים ללמוד ויקחו אותכם..
רק לא בהדסה כי שם הם סנובים

שלא מוצאים עבודה אחרי שהם מפוטרים בעיקר רק בגלל גילם וזה כואב שזה כך

כמה מבין הקוראים מוכנים לעבודת כפיים?

התיאוריות הכלכליות מבית מדרשו של ביבי,אמריקניזציה של ישראל ושוק חופשי, אלה הצרות שהביאו את ישראל למצבה. כולנו נתנו לזה יד.מה שחשוב זה כסף, כסף, אין בני אדם יותר.הפכנו לאוסף שחי פה. נורא!

גם ככה אין להם כסף אז להקים חברה משלהם? למי שלא הבין, להקים חברה משלך, אם אין לך את האמצעים - הורים עשירים, אוליגרך מאמץ, או זכייה בלוטו, תיקח סיכון תיקח את המעט שיש לך ותשקיע בעסק ש... 99% בערך לא מצליח להתרומם????

רעיון מצויין (ס.ש.)!

מתבקשת

לינוי - אשמח אם נדבר ...

מורה, לעבוד במשרד ממשלתי.
או לחילופין לעבוד בחברת חשמל, בנמל אשדוד, קופ"ח .

בקיצור קוראים לזה עבודה עם בטחון תעסוקתי

הקושי שעובר על האנשים שמוצאים את עצמם בגיל 40+ ללא עבודה. לא כולם מתאימים להיות עצמאיים, יועצים, וגם לא כולם הייטקסטים. והיום גם אם מצליחים למצוא עבודה בתחום שלך, רוצים לשלם לך הרבה פחות ממה שהרווחת. איך זה נראה שגבר או אישה אחרי יותר מ-20 שנות ניסיון בתחום העבודה שלהם מקבלים שכר מינימום. ואל תשכחו שהיום גם גיל הילודה עלה. אם פעם אישה בגיל 40 הייתה יכולה להיות אמא לילד בגיל 20 או 18, היום יש גם נשים בגיל 40 שיש להם ילדים קטנים (תינוקות וגילאי גן). אולי תוחלת החיים עולה, אבל רוב האנשים לא יצליחו למצוא עוד מקום עבודה מגיל 50 ועד הפנסיה (במקרה הטוב)

אם יכירו לכם בשנות וותק מההייטק אתם מסודרים (יחסית כמובן... משכורת 8K פלוס) מצד שני זה לא פשוט להיכנס להוראה היום (מנהלות משוגעות, תלמידים עם מגוון בעיות רחב מאוד, קביעות רק אחרי 3 שנים וגם זה רק אם המנהלת רוצה...) וגם עולה כסף רב (כ 23,000 שכר לימוד בהסבה ועוד אובדן הכנסות של שנת לימודים)

זה פשוט בלתי נתפס

ו/או ילדים קטנים. מפטרים בתירוצים שונים נשים שכבר עבדו שנים באותה עבודה הרבה לפני שנכנסו להריון, מוצאים תירוצים לפיטורי נשים בהריון. קטסטרופה.
אנחנו הולכים לקראת פיצוץ!!!!

שרוצים להעלות את גיל הפרישה. מקומם מכעיס וכואב!

ההייטק יצר מלכודת, אנשים התרגלו שמהיום הראשון לעבודה הם כל הזמן עולים בשכר ובתנאים, כך מגיעים אנשים לגיל 40-45 עם משכורות גבוהות יחסית אבל עם יכולות סבירות אבל לא יותר מכך (הטובים באמת ממשיכים לעבוד גם בגילאים האלו) בנוסף יש בעיה ממש חמורה לעובדים שנשארו הרבה שנים באותה חברה ולא דאגו לגוון את היכולות והידע שלהם.

עכשיו לאנשים האלו אין הרבה סיכוי בחברות הגדולות המבוססות כי אלו חברות שבקלות מושכות את המעומדים האטרקטיביים (לא תמיד הטובים יותר, אבל הם יותר אטרקטיביים) סטרטאפים שגייסו כספים גם הם יעדיפו צעירים (כן זו בהרבה מקרים טעות, אבל יזמים צעירים מתקשים להעסיק מבוגרים מהם) נשארות חברות שעובדות אבל הן פחות סקסיות, אותו עובד שמחפש עבודה, מה לעשות, צריך להמר בשני תחומים, אחד הוא צריך להמר על חברה קטנה יותר עם פחות תנאים משהתרגל (אין מטבח מפוצץ במטעמים, חופשות מפנקות, רכבים מלוא החניה) וגם על השכר שלו (החברות הללו לא מסוגלות להתחרות בחברות הגדולות או בסטארטאפים ששורפים ערימות של כסף.
הבעיה היא שרוב המחפשים הללו לא ינסו לפנות אפילו וגם כשהם פונים הם משדרים שהם רואים את המקום כמקום ביניים עד שיצליחו למצוא שוב עבודה "כמו שהייתה להם"
אצלנו בחברה מחפשים אנשי פיתוח ואין, פשוט אין כולם זה או ילדים שלא יודעים כלום או אנשים שמגיעים עם דרישות לא הגיוניות.
עכשיו אדם יותר מבוגר צריך לחשוב האם לא כדאי לו לנחות למציאות ולהתאים את הדרישות שלו ולעבוד במקום להמשיך לרדוף אחרי רכבת שכבר עזבה את התחנה.

ובמה עוסקים. תודה.

ועם כל.תוםעה חברתית, כלכלית כזאת או אחרת. מי שרכש כלים כאלה ואחרים בחיים, יחדע לנתב את עצמו ולמצוא עבודה גם בגיל 40 ויותר. ניסיון זה גם משתנה שעובד לטובתינו.

בני 45 פלוס הם העובדים הכי מנוסים ויעילים. מעסיקים טיפשים חושבים שלצעירים יש יותר מרץ אבל שכרם יוצא בהפסדם מהטעויות של הצעירים

המצב בדואר על הפנים, מסכנים העובדים, בודדים במערכה, לא אשמתם הרפורמה בדואר, כולם צועקים עליהם, צריך לשכור עובדים נוספים ולא לפטר!

חיפוש עבודה הוא תהליך לא קל לכל אדם, על אחת כמה וכמה- מעל גיל 40…
ואז באה לינוי, ו…. לא די שלא הביאה כל בשורה או חידוש, אלא אף הצליחה לרמוס במו ידיה ורגליה את העקרונות שבאמת חשבתי שהיא מנפנפת בהם כבר שנות עיתונות רבות…
לינוי בר גפן לרוב מציגה תחקירים מקיפים למדי, מעמיקים יותר ואפילו מאוזנים. הפעם בר גפן התחקתה אחר חיפושי העבודה של מספר גברים, בעיקר פליטי הייטק. גם מנהל תפעול אחד. אנשים שחוו קשה מאוד את משבר הפיטורים, את אבדן הזהות הקרייריסטית, את היעדר הפרנסה או כאלה שבחרו להקדים תרופה למכה ולהקים סטראט אפ..
עוד הגדילה להיפגש עם כמה יועצים שחיזקו את אלמנט הזהות העצמית של הגבר שהקריירה היא חייו וזהותו והרבה מאוד מן האגו שלו.
ודווקא מלינוי ציפיתי, שאולי תהיה שם גם אשה אחת (באמת שלא יותר). האם אין נשים שמזוהות עם עשייה וקריירה? אין נשים מעל 40? לנשים מעל 40 קל למצוא עבודה?... לנשים אין אגו?..
הנשים היחידות בכתבתה של לינוי היו אלה שלצד הגבר שלהן, הנדחק, המפוטר..
אולי נשים נפלאות. אבל מאחור..
כנראה שאליבא דלינוי בר גפן, לנו, הנשים, מותר לכל היותר לבחור מתי ועם מי להיכנס למיטה, ואם זה, חלילה, נעשה בניגוד להסכמתנו – חובתנו להילחם מלחמת חורמה על הטרדה מינית או אונס...
אבל בכך, כנראה מסתכם מקומנו בעולם.
פמיניזם במיטבו…

אז כתבתי לה. (טוב, יש לי עודף זמן פנוי… ;-)
וזו תגובתה:

"הסרט התמקד בגברים כי יש הבדל בין דפוסי האבטלה של גברים ונשים ולכן לא רצינו לערבב. מתברר שאבטלה משפיעה על גברים רגשית קשה יותר מאשר על נשים בד״כ, כי הם חשים שהגבריות שלהם נפגעת ולא רק היכולת הכלכלית. נשים נוטות להתייחס לזה הרבה יותר בעניינית ולכן מוצאות עבודה או מייצרות לעצמן עבודה מהר הרבה יותר ולרוב עם פחות תסביכים רגשיים. לא נכון להציב את אלה ואת אלה באותו מקום כאילו תגובותיהם דומות (אגב גברים גם מגיבים קשה יותר לפגיעה מינית)."

עלי להודות שהתגובה עצבנה אותי אפילו יותר מהכתבה…
צר לי, אך אני לא מסכימה עם האבחנה הזו ולא ברור לי על מה היא מבוססת (מחקרים יש לכאן ולכאן). אבטלה היא קשה רגשית לשני המינים במידה שווה, וזו רק שאלה של מקומה של הקריירה בחייו של האדם, ללא קשר מגדרי. יתכן שהייתה מוצאת פחות נשים קרייריסטיות, המזוהות כל כך עם קריירה ו"נפגעות פיטורין" בהשוואה לגברים, (גם זה לא בטוח), אבל התגובה והקושי זהים.. הייתי שמחה לראות ולו אשה אחת "עניינית" כזו בכתבה, שמצאה דרכה בחזרה אל מעגל העבודה אחרי גיל 40 במהירות שלינוי מתארת..אבל מישהו שם החליט "לא לערבב"..

אם יורידו את שכר הבכירים לנורמה סבירה תהיה לכולם תעסוקה. אבל אם מנכל מרוויח 8-10 מיליון שח בשנה ואם אביגדור קפלן מנכל שסוגר חברות מרויח 18 מיליון שח בשנה , איך יחזיקו החברות מעמד? לכן העובדים הם הקורבן.

היום זו הקומבינה הכי גדולה.
טפילי הקבע משרד הביטחון השב"כ והמוסד, מוצצי הדם של הקופה הציבורית ומשלמי המיסים.
מי צריך את החמאס?? יש לנו את הפנסיות של עובדי משרד הביטחון וצה"ל לממן ואלה יחסלו את המדינה בלי לירות כדור אחד.
יאללה לברוח לקפל, הסוף למדינת היהודים. היה נחמד, תבואו שוב בעוד 2000 שנה.

זה לא המציאות

-פשוט כדי להעלות(!!) את שכרם.

שנית, היו עובדים יחד אתיופים,ערבים,חרדים,ועולים. למה? -כי צריכים את כולם!! כמו בצבא.