4. הייתי תלמיד של אבי המחבר, פרופ' ארנסט עקיבה סימון ז''ל לפני
יובל שנים. אף כי היה מסורתי [כל פעם שהיה עליו לצטט מן התורה היה שולף כיפה מהכיס והיה מניח על ראשו עד לסוף הציטוט], הוא מעולם לא התייחס לנושא הדתי בפילוסופיות אלא הסתפק בציטוט עובדתי. האיפוק והאיזון בדבריו מילאו את אולם ההרצאות שלו במאות סטודנטים. הוא לימד מבוא לפילוסופי של החינוך, כשמעולם לא שמעתי התייחסות אישית, פירוש או ציון למי מדמויות התנ''ך. ומחנך, כך נראה לי, צריך להשאיר את השפיטה לתלמידיו, כמו שהוא עשה, בזמנו.
|