ולמה הטור הזה נראה כמו פרסומת לשמירת דם טבורי?

הכתבה הכי לא קשורה למצב בפועל. אולי כדאי לכתוב תכנית לידה אם את יולדת בארהב. בישראל כמו בישראל אין תקציבים, אין מרדימים, אין חדרים פנויים ויש צוות ממוטט שאין לו שום יכולת לעזור. תכנית לידה אולי כדאי לכתוב לאלוהים. הוא יכל לעזור בערך כמו הצוות. רק מזל מזל מזל אין כלום שניתן לשלוט בו . אני את הטראומות שלי אסחוב כנראה עוד הרבה זמן.

להתאים את עצמך בהתאם למה שקורה בלידה ולא "להתקע" במוד מסויים.

הצוות הרפואי היה מדהים, אבל שום דבר, לא תוכנית הלידה ולא קורס ההכנה ללידה, לא הכין אותי ללידה שקטה.

בתור מי שעברה יותר מלידה אחת, אני יכולה להעיד שהכנה טובה ללידה חוסכת הרבה שעות פסיכולוג לאחר הילדה.
בתור אחת שגם עברה הכנה נפשית ללידה עם אביטל המקסימה אני לא מבינה איך אפשר בלי הכנה.
וכן- אם את באה מוכנה ויודעת מה את רוצה, הצוות בהחלט יהיה קשוב לך.

תוכנית לידה

טעות בידכם.
לאחר לידה טראומטית של בני השני, כשהרגשתי שלא הייתה שום שליטה בידי, הכנתי תכנית לידה ללידת השלישי, והיא קיבלה יחס רציני ואוהד והתחשבו בה מ-א עד ת.
עצם המחשבה על הלידה וההתכוונות למה שרוצים שיקרה בה כבר עוזרת ומשנה. ואם אין מצב חריג יתייחסו אליה ואל היולדת ברצינות רבה יותר מאשר ללא תכנית שכזו.

ולבסוף מיד בכניסה לחדר לידה דרשה אפידורל.
מה שוות התוכניות הללו?

הכי חשוב להכין הורים חדשים לחזרה הביתה עם תינוק חדש . איך להתמודד עם בכי ,הנקות, אמבטיות, סדר יום , האכלה . זה הכי חשוב.

לידה טובה ורצויה היא לידה רגילה, טבעית ועדיף עם כמה שפחות התערבויות. ניתוח?? זה הקצה השני בדיוק של הסקאלה. בעוד הכתבה מדברת על תכנית לידה שהיא שאיפת היולדת ללדת לפי רצונותיה, המסר הויזואלי שמלווה את הכתבה הוא התערבות של בית החולים. אני תוהה אם זה מכוון או סתם חוסר מודעות. חבל. ואם כבר אני פה מקשקשת, אני ילדתי בבית, בדיוק כמו שרציתי והיה לי כיף גדול. זה לא מתאים לכל אחת וצריך לכבד כל יולדת, שתלד איפה שהיא בוחרת, אבל מי שרוצה ללדת בבית, שתבחר מיילדת עם ביטוח, ניסיון והיא לא תתחרט. לידה זה נס, זה פלא הבריאה, מותר לנו להנות ממנו.

בפועל, המיילדת והצוות בכלל לא הקשיבו לרצונותיי. את חבל הטבור חתכו מוקדם ממה שרצינו, לא נתנו לי בכלל להיות עם התינוקת, העזו לתת לה בתינוקייה תמ"ל למרות בקשתי המפורשת להנקה בלעדית. בקיצור, אני יצאתי ממש במפח נפש מהלידה הראשונה. אומנם הבת שלי שווה הכל והיום היא פעוטה מקסימה בת שנה ושמונה חודשים, ועדיין יש תחושת החמצה. בהריון הבא אהיה הרבה יותר אסרטיבית (למרות שידוע שההריון הבא יגמר בניתוח קיסרי אלקטיבי, אז אני לא יודעת עד כמה תוכנית לידה תופסת כאן; אולי רק חלקים ממנה).

שונאת כתבות שמתחילות בלומר לי מה כולם רוצים/עושים/חושבים.

לי לא היתה שום פנטזיה על הלידה חוץ משיעבור בשלום.
כל לידה קרתה באופן שונה לחלוטין. הצוות הרפואי עושה כמיטב יכלתו אבל גם למערכת יש מגבלות, ולכן הכי טוב זה דווקא לבוא עם המון גמישות, סבלנות, כח סבל (כמובן) ספורטיביות וכמה שפחות ציפיות.

הולכים, יולדים, וממשיכים הלאה בחיים. לא צריך דולה ולא מכינה ללידה ולא שום "מאמן אישי" (חחח...) כזה או אחר. הכל בסדר. נקסט.

לעבור את זה בשלום והידיים מלאות. זהו. כל השאר לא רלבנטי כיוון שתהליך הלידה יכול ברגע אחד להשתנות ולהשתבש.

סה שאתה אבא ל3 רק אומר שלאשתך יש נסיון של 3 לידות או לנשים שבחייך יש נסיון (לא מכירה אותך לא יודעת האם כולם מאותה אישה..), אבל לא לך! אז אל תבלבל בשכל

במסגרת תוכנית המכירות של YNET בהנחה שכל החיים מושלמים והכל נעשה לפי תוכנית קבועה מראש ובלי סיבוכים כי לא ידוע מה יהיה הפתרון אם יהיה סיבוך ובעיקר לאשה שצריכה ללדת את ילדה הראשון ובכלל לא יודעת מה זה כאבי צירים (לא אספר לך כי אף אחת לא מספרת כדי שהאחרות לא תפחדנה ולא תרצנה ללדת... אופס עכשיו סיפרתי...),
תגידי אביטל גרינפלד מרדכי יש לך ילדים? עשית תכנית לידה? וזה הצליח לך בדיוק כמו שכתבת בתכנית שלך? וגם ככה החיים שלך מתנהלים לפי תכנית כתובה מראש והכל מתנהל בדיוק לפי התכנית? כמה משעמם!!!!!!!!

אני קוראת ונדהמת. נכון. נשים יולדות משחר ההסטוריה אבל רק בעשורים האחרונים בתי החולים ניכסו את הלידה. פעם נשים היו יולדות בסיוע של מיילדות בבית, עם נשים שידעו לסייע, עם כאלה שהיה להן ניסיון. היום מגיעה אשה לבית חולים. שוכבת על הגב. צועקת אפידורל ויולדת פאסיבית. אחר כך צריך לתפור אותה. מרוב הבאסה היא הולכת לפסיכולוג אחרי הללידה כי היא לא מבינה למה היא בדכאון אחרי לידה. כל אשה שניה סובלת מדכאון. אבל לא. זה לא בגלל הלידה. תמשיכו לחיות בהדחקה. תקנו עגלת תינוק ממותגת. תרכשו חדר יוקרתי לתינוק אבל תחיו בדכאון של הלייף. כן. תכנית לידה היא חשובה. נרארה לי שמי שמגיבה פה בכזו נחרצות פשוט לא קראה את המאמר הזה. התכנית לידה חשובה כדי שתגיעי מוכנה, שתוכלי להגיד מה את רוצה ולתאם ציפיות. כמובן שהכל נתון לשינויים גם בהתאם להתפתחויות אבל וזה מניסיון של 4 לידות. הרבה בלידה תלוי בך. בחוזק הנפשי שלך. זה כמו כל דבר בחיים. אין גזירה משמים. יש מה שאת בוחרת לעצמך.
ולציניות הנוטפפת... עשו פה בוואינט שירות לקוראות ואתן יורדות על ויאנט ועל הכותבת? מישהי בדקה לפני שהיא מלעיזה? חיפשה את אביטל באינטרנט ובדקה מה היא עשתבה בחיים לפני שהיא יורדת עליה? אני מתביישת ברמת השיח פה. מצטערת בכלל שגיגלגתי לתגובות הגועליות האלה.