חדשות  דעות
התחרות האקדמית: התועלת והמחיר
פרופ' זאב צחור
פורסם: 17.06.16, 12:41
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות ב-10 דיונים
1. בעד קורסים הומניים אבל השוואה לתוכנית לימודים בארה"ב בעייתית
n   (17.06.16)
התוכנית יותר רחבה בשביל לחפר על מחסור חמור במקומות אחרים, למרות שאנחנו מתחילים לסבול מאותה הבעיה בארץ)

הדבר החשוב להביא מארה"ב זה הרבה יותר דגש על יכולת לכתוב, בדגש על העברת מצגות, עבודות ומאמרים.

צריך גם הרבה יותר דגש על אנגלית, כדי שסטודנטים יוכלו לקרא מאמרים וספרות מקצועית באנגלית, השפה שבה עדיין רוב הפרסומים נעשים

2. לא מסכים עם ההצעה לקורסים ממדעי הרוח. אלטרנטיבה:
פורייה ,   הרצליה   (18.06.16)
אני מקווה ונוטה להאמין שאת המשפט: "הרחבת הדעת בתחומי הרוח מקנה ערך מוסף לכישוריו המקצועיים של המהנדס או הרופא" מבסס הכותב על כישורי הבעה, כתיבה, הצגת עמדות וניתוח מאמרים, ובמקרה כזה אני מסכים לחלוטין וחושב שיש מקום להקצות גם קורסים (מועטים) כאלה.
עם זאת, רצוי שלא יהוו חלק מהציון הממוצע בתואר, שכן אין להם שום חלק בידע המקצועי בתואר הנדסי או מדעי - אלא רק כחלק מה"מעטפת".

לעומת זאת, אם מדובר פשוט בעוד סטיגמה על מהנדסים שהם אנשים טכניים ובעלי עולם תרבותי דל (כפי שיוצא לי לשמוע לא מעט) אני יכול רק להעיד שכל חבריי מהתחומים ההנדסיים ומדעיים הם אנשים בעלי עולם תרבותי עשיר - רובם מוסיקאים חובבים או מעבר לכך, מרבים לקרוא, ומגלים הבנה מעמיקה בפוליטיקה ובמצב התרבות בארץ.
אין מניעה להיות בעל ראש מאוד ריאלי ובכל זאת להנות מכתבים פילוסופיים בזמנך הפנוי - אך בעיניי, המחשבה שמהנדס צריך קורס בפילוסופיה (צריך ממש - לא כערך מוסף) היא מגוחכת כמו המחשבה שחוקר שפות צריך לדעת לפתור משוואות דיפרנציאליות.
3. התוצאה נטו היא גידול במס' בעלי תארים וירידה בהשכלת העם
שי   (18.06.16)
כאשר הדרך היחידה לקבלת תואר הייתה באוניברסיטאות המחקר, הרבה אנשים היו צריכים להתאמץ מאוד לקבלת התואר. משמוצע להם תואר במכללה במאמץ קטן יותר, אנשים אלו לא יתאמצו. התוצאה היא שהמוני אנשים שהיו מתאמצים בלימודיהם בשיטה הקודמת כבר לא מתאמצים. לדעתי, טובת החברה היא שיהיו 100 בעלי תארים ברמה מאוד גבוהה מאשר 500 בעלי תארים ברמה בינונית. השיטה החדשה דמוקרטית יותר אבל מאבדת את המצוינות והמצויינים לטובת שיוויוניות בהשכלה.
4. סטודנט
(18.06.16)
עדיף לחייב סטונדטים למדעי הרוח ללמוד קורסים במדעים מדויקים או הנדסה. אולי ככה התואר שלהם יהיה שווה משהו.
5. צחור מצחור
דני   (18.06.16)
מאמר של דיפלומט, לא של אינטלקטואל
6. ניתן לוותר על מדעי הרוח
עידן ,   הרצליה   (18.06.16)
רוב ההצעות של פרופ' צחור נכונות אבל לגרום לאנשים אשר החליטו ללמוד משהו שנחשב יותר פקרטי לקחת קורסים במדעי הרוח זה טיפשי, מתסכל וחסר תועלת. תנו לאותם אנשים שבחרו ללמוד מדעי הרוח להתעסק בהם ולאנשים שהחליטו לקחת על עצמם לימודים בחוגים אחרים (שלרוב יותר תובעניים) ללמוד את מה שהם בחרו ללא מעמסה נוספת שעלולה עוד להשפיע להם על הממוצע.
7. המוסדות ואניברסיטאות רוצים עוד כסף!
ביזנס נטו   (18.06.16)
8. יש לי חדשות בשבילך זילות התארים באקדמיה כבר קיימת
יואב   (17.06.16)
החומר האנושי שיוצא ממכללות מסוימות הוא תת רמה. סטודנטים למשפטים שלא יודעים לחבר משפט תקני בעיברית. ליבי ליבי על הלקוחות שלהם.
בוגרי מדעי החברה שלא יודעים לקרוא מאמר באנגלית.
מהנדסים חסרי תובנה הנדסית. המכללות כבר מזמן הזנו את הרמה האקדמית.
9. במדינת ישראל יש כבר יותר מדי בעלי תואר אקדמי
ופחות מדי אנשים ,   שיודעים לעבוד   (18.06.16)
מדינת ישראל לא זקוקה לכל כך הרבה בעלי תואר אקדמי, שרובם אמנם מחזיקים בתואר האקדמי אבל אין להם שום כישורים אקדמיים, והתואר נועד כדי לקבל תוספת אקדמאית למשכורת. דוגמא: כשאני מתאשפזת בבית חולים אני מצפה שאחות תיגש אלי ותעשה את עבודת האחות המסורתית, עם אפשר בחיוך ותוך מתן כבוד, אני לא צריכה ד"ר לסיעוד. רוב האקדמאים שלנו 'לא פיתחו חשיבה המטפחת את הספק' כפי שמספר לנו פרופ' צחור והלימודים האקדמיים אפילו לא הפכו אותם למשכילים יותר, מה שקרה הוא שרמת האקדמאים במדינה ירדה. הם לומדים במכללה פשוט כי לא רוצים ללכלך את האצבעות בעבודה של ממש, והמשק הישראלי נאלץ לייבא ידים עובדות מהעולם השלישי, וזה לא בריא למשק. מה נעשה כשהם כבר לא יגיעו?
10. הפוסל במומו פוסל. צחור הוא מאבות הזניית המכללות בישראל
אברהם ליברשטל ,   בני ברק   (20.06.16)
חזרה לכתבה