בטכניקת המדידה.

כל ילד שיגדל עם משאבים כלכליים + תמיכה של הורים שאפתניים - יתברג בסופו של דבר באחד משני המסלולים. בשני המקרים מדובר בהורים פושרים (בשורוק) שמסלילים
את ילדיהם למסלול בו יזכו ליתרון על בני גילם. בשני המקרים הפקטור המשמעותי ביותר הינו הכסף של ההורים. ככל שיש להוריך יותר כסף, משאבים (ומוטיבציה) - כך גדל הסיכוי שתזכה להקלות (גם לא נחוצות) או לחילופין - למסלול יוקרתי דוגמת כיתת מחוננים. בשני המקרים, רמת המשכל או היכולות הקוגניטיביות של הילד אינן הפקטור המרכזי.

עבור תשלומי הורים שוטפים ושלוש תוכניות מצויינות לגילאים השונים.
הייתי שמחה להקלה בעניין הזה, אבל מכיון שמדובר בגופים שונים - אין כמובן עם מי לדבר.
מתגאים במחוננים אבל לא עוזרים לטפח אותם.
אני לא מתלוננת, שאלה תהיינה הצרות שלי, רק מציינת עובדה.

זאת אחת מבעיותיהם. הם לא ממש ילדים והם די מבודדים. הדרך היחידה, כמעט, לקרב אותם לעולם האמיתי, היא ע״י פעילות ספורטיבית ק ב ו צ ת י ת! אחרת הם הופכים להיות מנותקים. יש הרבה עבודה איתם כהורים וכמורים. אסור שהם יתקעו לעד מול המחשב. לצאת לשחק, לשחק, לשחק!

ולכן רק אנשים אמבציונים מצליחים לפלס את דרכם לרמות גבוהות יותר

אחר כך כל השאר, כולם מתלהבים מ"ילדים מחוננים" וכשמתבגרים הולך המחונן ונשאר הילד...

אם יש יותר תלמידים, יש יותר מחוננים.

התוכנית של בר אילן הוכיחה שאיתור המחוננים "שכח" תלמידות ולתלמידים רבות ורבים שהגיעו להישגים מצויינים בלימודים, בתנועות הנוער ובצבא הגנה לישראל.
התוכנית ממומנת מכיסי ההורים

נכון .. הצבא מכשיר את מנהיגי המדינה שידעו לקחת החלטות גורליות בפוליטיקה ובכלכלה .. אבל ללא המחוננים שהפכו את המדינה לסטארט אפ ניישין .. שמכניסים למשק עשרות מיליארדיי דולרים מידי שנה לא היה פה מה להנהיג ועל מה למשול ...

כל כך לחצו עליי בתחום המדעי, אבל האתגר שלי היה חברתי ובו רציתי להתעסק. היוזמה צריכה לבוא מהילד, לא צריך לאתר מחוננים, רק אם הם סובלים מזה.
רווחי אינטילגנציה גבוהה קוצים בגיל 30, אבל לפני זה - סבל.

בגילאי יסודי שי שתי דרגות מחוננים ו מצויינים
בגדול מחוננים הם 1% מהאוכלוסיה ומצויינים כ 5% מהאוכלוסיה
אבל - עד חטיבת הביניים המדד הוא אזורי ולא לפי כלל האוכלוסיה
כלומר יתכן מצב שבאזורים עם מצב סוציו - אקונומי ירוד (שמשמפיע על הציונים כי המבחנים לא מושלמים) עדיין יתקבלו 1% מהתלמידים שם למרות שהם לא במעטפת של ה 1% המצטיינים הכלל ארצי
במבחני המחוננים לחטיבת הביניים השיקול הוא ארצי ואז רואים את ההבדל.
בנוסף יד חטיבת הביניים יש מעורבות למועצות המקומיות ויש מצסים שבהם משיקולים אחרים תגדל הרשימה (סוג של העדפה מתקנת / פוליטיקה מקומית)

אין מספיק בתי ספר למחוננים ולכן הם לומדים יום בשבוע בבית ספר אחר, וזה גורם לנתק חברתי. המחוננים שלומדים בבית ספר למחוננים לא חווים נתק כזה כי הם לומדים כל הזמן עם ילדים כמוהם.

כל עוד מערכת החינוך תשאר כמו שהיא, הורים משקיעים יחפשו פתרון טוב יותר לילדים מוכשרים.
ממליץ בחום על קורסי הכנה של iQute.co.il - קורסים רציניים שיש להם ערך מעבר למבחן עצמו

שרצו להשוויץ בבן שלהן.... תנו להם לגדול כמו כל ילד רגיל אחר, יש הרבה ילדים מחוננים שהצליחו, הרבה שלא והרבה 'לא מחוננים' שהצליחו.... אייקיו משתנה לאורך זמן ויש לו הרבה מאוד צורות, מה שנכון לגיל 8 לא נכון לגיל 16 ולא לגיל 26.

את צודקת יש מחיר . אבל זה הכיף של ההורים. כמו ספורטאים כדורסל.כדטרגל. או כל חוג אחר צלוי בתמעכ. של ההורים בהסעות ,השקעה בזמן על חשבון ההורים והמשפחה. אבל הי השקעה כדאית רק במאוחר קוטפים את הפירות לאחר השקעה בלי סוף.יש חי שאלה מדוע המדינה לא מעודדת את ההורים בזה שיהיה החזר כספי על הוצאות לאותו חוג. כי במאוחר יהיו לנו נציגים במדינה הכל תחרויות. למה לא לעזור לתמוך בהורים. הממשלה והעם גאים שילדים חוזרים עם מדליות.

חשבתם אולי שמספר התלמידים עלה ולכן המספר גדל? אולי אם הייתם מחשבים אחוזים הייתם מגלים שהתוצאות פחות או יותר שוות?

" שכירים טובים "

! שום התייחסות

חבל על המאמץ לשלוח ילד למבחנים האלו הכל שטויות

ילדים מגיעים הרבה יותר מוכנים למבחנים האלה