מאמר מרתק ממדור המדע כאן באתר מלפני כשבוע : "..בהיבט הרגשי - מחקרים הראו כי לתרנגולות שונות יש מאפיינים ייחודיים, וכי הן מסוגלות להביע קשת רגשית הכוללת פחד, חרדה ואפילו אמפתיה". אין שום דבר נוסטלגי בגופה של אפרוח בן ששה שבועות שפוטם ועונה באכזריות אין קץ. אבל המפרסמים אומרים לך שזה נוסטלגי כדי שלא תהרהרי בעובדה שאת בעצם אוכלת תינוק שחוט ומפרנסת את מי שהתעללו ושחטו אותו.

אוכל תאילנדי מעולה תוכלו למצוא במסעדת נוץ ברמת השרון (סלמונלה. ראו הוזהרתם)

זה בכלל נשמע סיני, שום דבר כאן לא סגנון תאילנדי.
וחוץ מזה אפשר להשיג רוטב חמוץ מתוק בכל מקום בעולם.
קשקושים.

נשארתי עם קערת הקמח ביד... מותר להניח על השיש?

2 כפות שמן שומשום אמיתי מספיקות לתיבול 100 קילו של המתכון הזה, וכל השכונה ת(ס)ריח משמן שומשום במשך שבוע. השימוש בשמן שומשום - כשיודעים מה שכותבים - הוא בטיפות ולא בכפות. בכלל יש במתכון הזה יותר שגיאות, פירכות ושטויות מאשר בתבשילים של גרושתי.

צמחונים טבעונים, נמאסתם. מעכשיו, כל כתבה שאראה שתעסוק במזון הבשרי שלי ותרגישו דחף עמוק לחפור לנו במוח כמה אנחנו אכזריים וכמה אתם מדהימים כזה... תזכה לתגובה זו. עוד יימאס לכם לראות אותה ב Ynet.

צמחוני,
בתור חקלאי, אני אומר לך באופן מוחלט שאם אתה לא נוהג כבודהיסט הבודק כל ירק לבל יפגע ביצור כלשהו, אין לך מה להטיף מוסר. כמות היצורים: עופות, נמיות, נחשים, צבים, תנים ועוד מאות יצורים הנקטלים באכזריות על ידי המיכון התעשייתי בזמן הקטיף. אז פעם הבאה שאתה אוכל את התירס שלך ומלטף לעצמך את האגו שאתה הכי הומאני בעל חמלה ובכלל הכי נהדר וקדוש בעולם עם הילה סגולה מעל הראש, אתה, כן, כן, אתה בעצם תורם באופן ישיר לקטילת כל היצורים המסכנים האלה. נכון, גם אני אוכל תירס, אבל אתה ודומיך מגדילים משמעותית את גידולי החקלאות. אתם טוענים שקרניבורים נמצאים בהכחשה, הם לפחות לא משקרים לעצמם.

צמחוני יקר, רק אל תתנשא ותגיד ש"יש הבדל בין זה שהפרה מתה בשבי ובייסורים והנמייה החמודה שמתה בגללי חיה חיי אושר עד שהייתי רעב". הרי כל ייצור הוא עולם ומלואו. אם לא הורגים, לא הורגים ב-כ-ל-ל. לא משנה אם בסבל, בשבי, בחופש, באופן ישיר או עקיף. לא הורגים! נקודה.