31. גם אני חייתי ועדיין חיה עם אמא קשה
בעלת נכויות רגשיות מאוד קשות. עם הזמן למדתי שלא להתייחס לחלקים האלה, לא להיכנס לוויכוחים, להתעלם ממה שלא מתאים. אני לא יכולה לומר שאני מסתכלת עליה בסגידה והערצה, היא לא מאוהבת בי כמו שאני מאוהבת בילדיי, אבל זה מה שיש ועם זה חיים, ועדיף לחיות בשלום ובשלווה מאשר לנסות ולשנות. ולכותבת הטור - השיפוטיות של אותה הסטודנטית היא מתנשאת ומיותרת. עם זאת אין ספק שהמאבק שלך הוא חשוב. יישר כוח.
|