הסבא פרופ' עקיבא ארנסט, שעל תלמידיו נמניתי בשנות השישים, בקורס למבוא לפילוסופיה של החנוך, מדען ומרצה דגול שריתק מאות סטודנטים בכל הרצאותיו, היה דתי לייט. הלך בגלוי ראש, והניח כיפה על ראשו כל פעם שציטט פסוקים מהתנ''ך. בגמר הציטוט היה מכניס את הכיפה לכיסו. למדתי ממנו הרבה ששימש אותי בחנוך בניי.
בנו פרופ' אוריאל סימון, הוא בסה''כ חוזר המיליון פעם על הפרושים שניתנו לספר שנכתב אלפי שנים אחרי ההתרחשויות, שכביכול, קרו ומתוארים שם. עצוב, שמקדישים לכך קטדרה אקדמית באוניברסיטאות . אוריאל סימון כבר חובש כיפה גדולה, באופון קבוע, ועיסוק ''מחקריו'' בתנ''ך. לא לומדים ממנו דבר חדש -לועסים שוב ושוב את אותן הרעיונות
ביתו נשואה לרב, ראש ישיבה, ועומדת בראש פעילות דתית אקטיבית.
אלו תולדות אוכלוסיית מדינת ישראל .

ניתוח המקרה יפה מעניין ומעמיק!
חבל שהתגובות פה הן ככ שליליות.
תמיד חיפשתי ניתוח מעמיק על הסיפור של יוסף ואחיו ואני שמחה מאוד שסוף סוף מצאתי.
למדתי המון!! אשמח לשמוע עוד הרצאות מעניינות ומרתקות כאלה!!