היכולת של חוקרים לזהות אירוע שונה ממה שחיפשו במקור ולהתמקד בה עד התוצאה.
כל הכבוד.

אין תחליף ללימוד ולמחקר שיטתי

בדקו משהו אחר. הגדולה של המדענים הטובים היא היכולת לא להיות מקובעים ,לשאול שאלות, לחשוב יצירתית ולחשוב אחרת ומחוץ לקופסה.
לצערנו בתחומים אחרים כאשר משהו חושב אחרת הוא נבלם ונוצרים מחדלים.

אני חייבת להודות שממש הופתעתי מהרמה הגבוהה של הכתבה, נשארו הפרטים ולא הוסקו מסקנות לא קשורות שרק תופסות כותרת... ואז ראיתי שזה ממדע גדול בקטנה. אין עליהם.

אנושיים כמו "ההיגיון מאחורי זה", "משתלם לו יותר", "מזהירים זה את זה".

בני האדם עדיין חושבים במושגים של העת העתיקה וימה"ב ולא מבינים שהכל במציאות הוא מקרי.

בני האדם עדיין מנסים להשליך מושגים מהדמיון שלהם כלפי המציאות למרות שבמציאות הכל מקרי, ללא תכנון וללא הגיון.

תכנון והגיון קיימים אך ורק בדמיון האנושי ולא במציאות.

אין שום הגיון בהתנהגות הנגיפים. במקרה הם מתנהגים כך.

אם היית קורא את המאמר המקורי, סביר להניח שלא היית מבין כלום מכיון שאינך מדען.

חחחח, מדענים שמדענים. הכל מזמן כתוב בתורה!

מעניין , כל הכבוד

אבל בינתיים אתם מחסנים כאילו אין מחר, ולא נשאר אף גוף נקי ובלתי נגוע כדי לערוך מחקר ראוי כלשהו.

נגיב שיתרבה בצורה אפקטיבית יותר, הוא עצמו יותר אפקטיבי משאר הנגיפים משום שהוא מוטציה, שהיא עצמה מקרית ואקראית. המוטציה המקרית הפכה אותו לאפקטיבי יותר, ולכן הוא וצאצאיו ישתלטו על האוכלוסיה. זה למה התקדמות טכנולוגית או אבולוציונית היא איטית יחסית, כי לוקח זמן למוטציה הנכונה להגיע. מהבחינה הזאת אפשר להסתכל גם על בני אדם, כמו ספורטאים או אפילו אנשי חזון כמו סטיב ג׳ובס

כל הכבוד על כתבה בהירה וברורה. כל הכבוד לכתב שדאג להבין את הנושא לפני שהוא כותב (בניגוד לכתבות מדעיות רבות בעיתונות הפופולרית, במיוחד המתורגמות).

שדיבר על התקשורת הויראלית ואמרו שמחפשים דרך ״להודיע״ לוירוסים להתאבד

התרופות החדשות לנגיף האיידס מורידות את העומס הנגיפי לאפס אבל לא ניתן להפסיקן כי הנגיף מתחבא ברקמות מסוימות בגוף כמו מוח. לפי ההגיון במחקר זה הנגיף החבוי היה אמור להיחשף כשהעומס הנגיפי יורד ואז למות מהתרופות, אבל זה לא קורה והחולה חייב להמשיך בקוקטייל כל ימי חייו. לכן המנגנון היפה שתואר על ידי החוקרים פחות רלוונטי לנגיף האיידס. אלא אם כן יש שוני בתקשורת נגיפית בין רקמות שונות בגוף האדם. אכן מחקר מרתק

אדפטיביות

הכוונה לא לחשוב כל הזמן רק בגישה של להילחם בנגיפים אלא לאמץ גם גישה של היצמדות בשלב ראשון ואז להחליט איך ממשיכים...לחסל או להוביל את הנגיפים למקום ריכוז בו יהיה קל לחסלם והובלה כזאת צריכה להיות חכמה בלי שירגישו שמוליכים אותם באף...למשל להבטיח הופעה של כוכבי נגיפים (נמציא אותם) במקום מסויים ויש למהר לפני שייגמר ודברים דומים..מה שאומר לדבר בשפת הנגיפים וגם להשפיע עליה..ליצור מערכות הובלה מתוחכמות שהנגיפים לא יצליחו להבין אותן וכן מערכות אטרקטיביות מושכות נגיפים שיוציאו אותם ממחבואם, את איזורי החיסול הייתי ממקם מחוץ לגוף (אני מדמיין מין חצי כדור בקוטר סמ או שניים נצמד לגוף לתוכו יוזרמו הנגיפים השמחים)

מדע גדול בקטנה אין, השטויות ואי הדיוקים הגסים של ד"ר איתי גל אאוט

מדוע אין תרופת יעילה כנגד וירוסים ? בשונה מחיידקים שיש אנטיביוטיקה כאן מסתמכים על המערכת החיסונית , מדוע ? הרי שהמערכת מוחלשת מאוד פירוש הדבר הוא מוות לחולה .