אזי לפי ההסבר השגוי גם היה נוצר כוח עילוי. כי האוויר היה צריך לעשות דרך ארוכה יותר על פני המשטח הגלי למעלה מאשר על תחתית הכנף הישרה.

אני ובוגרי פיזיקה אחרים חשבנו שפשוט לא הבנו כאשר מה שלימדו אותנו בטכניון משיקולי אנרגיה לא השתלב עם שום ניסיון להבנה על מה קורה ברמת מולקולות האוויר.
מה שמעולם לא חשדנו הוא שמה שלימדו אותנו הוא שטויות.

אני מודה לך מקרב לב על ההסבר מאיר העניים.
ממזמן חשדתי שמה שלימדו אותנו בתורת היחסות הפרטית היה אוסף של ציטוטים שנאמרים בביטחון עצמי מופרז של מי שלא מבין באמת, ומצטט אינספור ברי סמכא שגם הם לא מבינים.
כעת הוספת לביטחוני העצמי שכל השאלות שיש לי בנושא אינם נובעים מחוסר הבנה שלי אלא מכך שמה שלימדו אותנו הוא פשוט לא ההסבר הנכון.

כתבה נהדרת וטובה. ובכל זאת שאלה - בני הציע שחוק ברנולי בכל זאת תקף גם לגבי הסבר העילוי על כנף מטוס, כיוון שכאשר המטוס נע במהירות קבועה המערכת קרובה להיות סגורה, ואם רוצים להסביר זאת טוב עוד יותר - גם לאוירון מנייר יש עילוי, ללא מנועים, וכמובן שאחרי זריקתו האוירון מהווה מערכת סגורה. מה דעתכם?