לרוב מכיל אורז יותר מדגים וגם אלו ברמה נמוכה. קפואים, מגידול ולא פראיים וטריים מהים או עם תולעים.....

יותר זווווולללללללללל

זה כמו שאני לא קורא לסושי - שווארמה של דג ואורז
ושווארמה בלאפה טעים לא פחות מסושי
אבל לכל אחד יש את השם שלו

באה כל שבוע לגפניקה אין עליהם

אסור מן התורה לאכול כשר וגרוע יותר אסור כשר למהדרין, משלמים למשגיחים הולכי בטל וללא יראת שמיים. גוזלים את כספו של בעל הבית ומביאים את הציבור הישראלי לידי גזילת רכושו הדל בכך שמרוששים את כיסו

אם בהמבורגר אין גבינה ובייקון יש לזה טעם מגעיל
אלוהים החוצפן הזה לא רוצה שנאכל בייקון כדי שלא נאכל לו מנסה לשמור הכל לעצמו
לא לתת לו שיחלוק חוצפן

טמפופו סושמ ברמסעדת סושי איכותית ואותנטית מול הים, מנוהלת על ידי משפחה מעורבת עם שף סושי יפני. הדגים תמיד תמיד טריים, האורז שזה המרכיב הכי חשוב בסושי תמיד עשוי מושלם.יש להם רולים מיוחדים,רולים שלא ראיתי בשום מקום אחר. הם מחדשים את התפריט כל כמה חודשים. והשירות כל כך חם ונעים, אני תמיד מרגישה שם בבית. אני והילדים פוקדים את המקום פעם פעמים בשבוע,תמיד יש לילדים תעסוקה, משחקים, קיר ציור, והפתעות. מומלץ מכל הלב. לא רק כי האוכל מדהים, אלא גם בגלל החוויה.

נקודה

אינני מבין את השיגעון לסושי. אותם סוגי מילוי בתוך פיתה דרוזית דקה יחוללו פלאים. האופנה הטיפשית ההיא של הסושי לא מובנת לי ובטח שלא שווה את הכסף. יש לזכור עוד דבר היפנים היו חבריהם הטובים של הגרמנים ומשום כך שילכו כולם קיביני מט.

נשלח מהאייפאד שלי

ה"סושי" שיש בארץ הוא ברובו חיקוי גרוע של ה"סושי" האמריקאי שהוא בעצמו חיקוי לא מוצלח של הסושי היפני. אין שום סיבה לאכול סושי בארץ, בדיוק כמו שאין סיבה לאכול שווארמה ביפן. זה לא רק עניין של איכות אלא גם של מחיר: הדגים כאן פשוט יקרים מדי אז הסושי יקר בהתאם- ביפן במסעדות זולות אפשר לשבוע מסושי בפחות מ-30 ש"ח, בארץ כמות זהה הייתה עולה מעל 100 ש"ח. לשם השוואה, זוג ניגירי סלמון (בארץ 18 ש"ח במקומות הזולים) יעלו במסעדה עממית בטוקיו 120-150 ין שהם 4-5 ש"ח. קומבינציית ניגירי של 10-15 חתיכות במסעדה טובה תעלה 70-100 ש"ח, באיכות שאי אפשר להשיג בארץ בשום מחיר.

ללא ספק

לאפה,ג'חנון , סיגרים מרוקאים, עלי דפנה ועוד. רק במילואים שונים.

כל פעם שניסיתי מחדש... התאכזבתי