א- המנהרות הם ממש לא האיום המרכזי מעזה אלה הטילים
ב- גם במקרה קיצון אין סכנה קיומית מהמנהרות ועדיין כל התקציב הולך להגנה מטילים.
ג- התרבות של לשפוט דברים לאחר מעשה ולהתלונן כאשר כלל לא ניתן לדעת מה היה קורה במקרה שהדברים היו מבוצעים אחרת זה נמוך.

תעשה א קופץ טרול אומר לך למה לא ב. עשית ב אותו טרול בדיוק צורח למה לא א..

חשיבה וכתבה ברמה גבוהה. כמו כן, חשובה לחברה. תודה לפרופ' עמיחי כהן.

מסביב לשלחן עשרה גנרלים, הנשיא, ועוד 2-3 חברים בקבינט שלו. כאן יש לנו חפיף, שכונה. להפציץ מנהרות מאוויר בלי לדעת שעוד 10 ימים ניכנס בכלל לעזה ושזה יסבך את הכוחות בצורה קיצונית? רק שכונה אפשר לקרוא לזה.

כותב הפרופסור המכובד: "בדמם של חיילי צה"ל נכתב כי יש להרחיב את מערך קבלת ההחלטות בנושאי ביטחון, ולשתף בו את הממשלה, היא הגוף הביצועי העליון במדינת ישראל."

ואני לתומי חשבתי שועדת אגרנט וועדת וינוגרד השתמשו בדיו לכתיבת המלצותיהם.

נניח שהקבינט היה משותף בכל הידע, האם זה מבטיח תוצאות שונות ?
לו פנחס ספיר ויעקב שמשון שפירא, למשל, היו בעניינים ערב יום כיפור - בטוח שתוצאות מלחמת יוה"כ היו יותר טובות ? אולי דווקא היו תורמים להחלטות יותר גרועות ?

כנ"ל לגבי מלחמת לבנון ול'צוק איתן'.

עם כל הכבוד, ההמלצות של ועדות החקירה השונות לא ניתנו למשה רבינו בהר סיני.
ההמלצות, טובות ככל שתהיינה,יכולות לשפר את כלי העבודה, אבל בוודאי לא יכולות להבטיח תוצאות יותר טובות במלחמות.

אף מילה על ההדלפות מהקבינט? שבגללן גם נזהרים מאד מה אומרים שם?
אף מילה על ההתיימרות של המבקר להמליץ על "חלופה מדינית"? אם העם היה מאמין באופציה של "תהליך מדיני" העם היה בוחר באופציה הזו בקלפי, והוא ממש לא זקוק למבקר שיחליט בשבילו.

חוק יסוד הצבא אינו קובע זאת.
כפיפות למרות האזרחית ת"ט תשל"ו-1976
2. (א) הצבא נתון למרות הממשלה.
(ב) השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הבטחון.
ראש המטה הכללי
3. (א) הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
(ב) ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הבטחון.
(ג) ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הבטחון.

מה באמת מבין מבקר המדינה אפשר ללמוד מהקטילה שלו ( במקרה הזה של קודמו) את פרויקט כיפת ברזל. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000954182
ודי לחכימה

סליחה ועם כאב בלב רדו מהארץ!!!!