תודה על הסיפור המרגש.
הצילומים נפלאים.
המבט של מייקל....

גם אני הייתי רוצה להפסיק לאחל לעצמי למות, אולי יום אחד...

(מפתגמי חז''ל).

שיהיה בהצלחה ואל תפחד מדבר חדש מתרגלים. זכותו של כל אדם לחיות כרצונו,בלי לכפות על האחר. אני מאחל לך חיים טובים,שקטים,ותמלא כל משאלות ליבך.

זה שאתה גבר ללא שעון ביולוגי. הלוואי ואנו הנשים (שרוצות זוגיות וילדים), היינו יכולות לקום ולעזוב את הארץ למקום ללא שיפוטיות ותצפיתני שחלות למיניהם... מקווה שמייקל מרגיש יותר טוב ובהצלחה בברלין :) חייה בשביל כולנו.

וחיים טובים.
ולאלו שמבקרים אותך. פשוט מקנאים

אתה כותב מדליק, ומתאר את מה שכל אחד מאתנו עובר ומרגיש , גם אם אנחנו לא תמיד יודעים להביע את זה ובוחרים את אותן בחירות. כיף לקרוא!

מוזר שכל יום יש כתבה רק על ברלין פשש פרסומת סמויה

שאתה מנותק לבד עם הכלב בברלין.
מאחלת לך לחזור לארץ.

שמח שהחלים תשמור על מייקל נשמה אתה

Hauptsache - wie geht's dem armen Kerl?
Ich wünsche ihm eine gute Besserung!

כתיבה מבולבלת.

זה פשוט הזוי שאנשים חוזרים לגרמניה אחרי שיש לנו מדינה וצבא ואחדות ומה לא
ברור שיש בעיות אבל בימקום ליברוח צאיך להישאר ולהפוך תמדינה שלנו למקום טוב יותר

ולא בגלל הכלב, אלא בגלל הכנות וההכרה שלפעמים צריך לקום וללכת ולעזוב את הכל בשביל להרגיש שוב שלמים

תמיד כיף לשמוע כל סיפור עם סוף טוב,מאחל לכם רק טוב ושתמשיכו לחיות בהנאה ג-ם שאתם לא בישראל מדינת היהודים שבה היהודים רודפים אחד את השני...

גם אני הייתי רוצה להפסיק לאחל לעצמי למות, אולי יום אחד...

תראה, קודם כל המסירות לכלב המתוק, בתור אמא לכלבה שמלווה אותי לא מעט שנים ולפעמים זה אני והיא נגד העולם, נגעת מאוד ללבי, מי כמוני יודעת כמה שהיצורים המופלאים האלה מלמדים אותנו בשקט בשקט ומשנים, מרפאים ופותחים לנו את הלב. תטפל בו ותהיה לידו עד הרגע האחרון תעניק לו את מה שהוא צריך. לדעתי יותר מהכל אותך לידו...בכל השאר ברור לי שאתה איש מיוחד שמי שמאחל לך למות פשוט רחוק רחוק מלהבין וראות ויש כל כך הרבה כאלה. מציעה לך להבין שמרובשאתה שונה רק מיעוט יבין ויעריך. ולהיות רוב זה לא חוכמה גדולה וגם לא כבוד גדול...תהיה חזק ותאמין במי שאתה הכי חשוב. שולחת לך ולמייקל המקסים חיבוק ומקווה שהוא יבריא..ואם לא, אז כמה שפחות סבל וכמה שיותר אהבה

הגיע הזמן להפסיק להאשים את כולם ולחשוב איך להתקדם