עובדת עד 16:00, אוספת את הילדים, שומעת מה עבר עליהם ומספרת להם מה עבר עליי, מכינה ארוחת ערב, בין לבין מפעילה מכונה, את החדר שלהם הם מסדרים כי ככה חינכתי, מקלחות וכל זה עד 19:30 אז יש לנו בערך שעה לזמן איכות / משחקים / השתוללות וב 20:30 למיטות.
הבית יכול להיות מבולגן במהלך המשחקים אבל בסוף היום - הכל טיפ טופ. הילדים יודעים את זה טוב מאוד.
בעלי יד ימיני מסייע בכל.
ההבדל ביני לבין כותבת הפוסט הוא שאני עושה הכל באהבה ובהנאה, שמחה ומודה על כך שיש לי למי לתת ולעשות ולא רואה בכך מטלה או עול.
אין לי שום רגשות אשמה על שום דבר. אני אמא נהדרת.

אמא ל4 שבנוסף מנהלת את החברה שלנו מהבית, והבית תמיד מתוקתק!
כשהילדים חוזרים תמיד יש אוכל חם, הבית נקי ומסודר... איך היא עושה את זה?
אין עניין לבזבז זמן בפייסבוק!

יולדים ילדים באוטומט, בלי לחשוב עליהם, על החיים בבית ועל האפשרות לנהל חיים רגועים ומלאים. אנחנו כל כך עוורים ומסוממים עד כדי כך שמסרבים להודות בזה ובמקום - מספקים תירוצים לכך שהחיים שלנו נהיו כיאוס חסר שליטה, מצע לאמהות חרדתיות וילדים עם הפרעות קשב. הדור הבא ישלם את המחיר...

אל ״תעופו על עצמכן״ ולא כלום, זה לא יסתיר את באמת שאתן לא משתלטות על המצב,לחות 24 שעות ביממה ובלית ברירה מתנערות מסדר ניקיון וחזות מכובדת. הפיתרון: שחרור מהמוסכמות של החסברה הישראלית הגברית, מלאת האגו שנלחמת דרך הרחם באויביה, באמצעות הנשים. תפסיקו להעמיד פנים (ובנים) כמו אפריקאיות חסרות שליטה

איפה בן הזוג? איפה אביהם של הילדים האלה? הוא לא צריך לעזור - הוא צריך לחלוק חלק כחלק משום שהילדים גם שלו. איפה הוא?

בכל דור מגלים את אמריקה מחדש.

המשיכי לחיות כרצונך ולא כרצון האחרים והחיים יחייכו אליך.

גם לי 4 ילדים באותם גילאים ובעל אחד שלפני שש שנים נאש את עלדיו לטובת זי**ים בתאילנד.לא משנה שכעונש הוא מנותק לתמיד מהם מצידם ובלי קשר אליי..הם לא רוצים לראותו אבל כלללל מה שתיארת ויותר מזה אני עושה הכל וגם עובדת עבודה טובענית מאוד וללא עזרה מבעל כך שאת לא עושה שבר כזה גדול..תנוחי.

אין מה להתגאות בכל הסיפור הזה ראשית למה עשית 4 ילדים נשים תרדו מזה כבר פרס לא תקבלו ומעבר לזה האמת שאין לך כוח להתמודד עם זה ובאמת מי צריך 4 ילדים ...שנית כל השאר זה פשוט קושי בחיים שבחלקו מעצלנות...בא לי להתחתן עם ערבייה נמאס לי מהישראליות העצלניות ומהרוסיות ששוכבות רק עם נשואים....

בפעם האחרונה שבדקתי, גם לנשים היו כאלה. לידיעתך.

אצל כל החברים שלי, שנשואים לאשכנזיות, אותו הסיפור.
אלה שמסכימות להביא עוזרת זה עד חצי צרה, אבל יש כאלה שגם מתעקשות לא להביא עוזרת ואז בכלל חיים בתוך ג'יפה.

והפעם מפרספקטיבה של ילדה (בת 30 אבל ילדה של ההורים שלי אני אהיה תמיד).
אתם חייבים להפסיק עם רגשות האשמה הללו- כי זה שאתם מרגישים רגשות אשמה, לא אומר שאתם הורים לא טובים או שהילדים שלכם חושבים שאתם הורים לא טובים.
כדי להיות הורים טובים צריך פשוט להקשיב לילדים שלכם- לפעמים זו יכולה להיות גם שיחה של 5 דקות ביום שאתם שם רק בשבילם, ולא להיות למשל עם הראש בפלאפון או לקטוע אותם באמצע משפט, אלא פשוט להקשיב ולהבין את מה שהם רוצים לומר לכם.
זה לא אומר שאתם צריכים לעשות בשבילם דברים 24/7, ולקפוץ מכל פיפס שהם מבקשים (נהפוך הוא- תנו להם להסתדר לבד איפה שאפשר). זה בסדר מדי פעם להזמין פיצה, וזה בסדר שהבית לא יהיה מדוגם למסדר. העיקר שיהיה בבית הקשבה ואכפתיות וכיף להיות ביחד ולבלות עם המשפחה.
ואחד הדברים שילדים ממש אוהבים (בכל הגילאים) זה שההורים שלהם מאושרים- אז קחו גם זמן לעצמכם, זמן לזוגיות, זמן לנוח ולעשות את מה שאתם אוהבים. כי אם אתם מאושרים ולא לחוצים, אז גם הילדים שלכם מאושרים וגם בני ובנות הזוג שלכם מאושרים.

קראתי את הכתבה עליך ועל הבלאגן שלך. כאמא "רק" לשלושה ילדים שיצאה כבר מהמטלות שלך יש עדיין כי הגיל עשה את שלו והילדים כבר מזמן לא בבית, רציתי להגיד לך שבלגן זו מחלה. לא מובן לי למה את מארגנת לך בלאגן אם אפשר למצוא מקום לכל דבר ולהחזיר אותו לשם לאחר השימוש וכך גם לחנך את הילדים וזה בהחלט לא עושה יותר עבודה מאשר לזרוק ולסדר מתי שהוא אחר כך, מחר או לעולם לא. ואת מאמנת להורים? מה את מאמנת אותם שטוב לחיות בבלאגן שלא מוצאים בו כלום ואין שום שקט לעיניים כשחוזרים מיום עבודה מפרך? הילדים כמובן עצמאיים ויכולים לבשל לעצמם משהו לבד אז לא צריך להזמין פיצה שמכילה רק שומן ופחמימות. ואגב, ילדים גדולים יכולים להפעיל גם מכונת כביסה אם מלמדים אותם את זה, תלוי בחינוך שאת קיבלת בבית ובנכונות שלך להעביר את הידע שלך הלאה ואת הנכונות שלך לסמוך על הילדים שלך בגילאים השונים. הבריאות שלהם לא חשובה לך מספיק? נראה שאם בעלך לא היה עושה איתך את הדרך בהסכמה ביחד אז היית נשארת עם הסיפור לבד לגמרי. נראה על פניו שאפשר לחיות לפי הרצון גם בבלאגן וגם בסדר אבל לחיות בסדר חי קל יותר. לא חייבים להיות מאה אחוז מסודרים אבל לא חייב להיות כל הזמן בבלאגן בבית כי האמא החליטה שנמאס לה להיות אמא במישרה מלאה. אגב שמעתי שיש גם עוזרות בית שהיו בהחלט מארגנות את הבלאגן שלך רק צריך לשלם להן או שאין לך מספיק כסף לזה? הצחקת אותי, מדריכה להורות. זה לא מספיק לשאת את העובר 9 חודשים או לפעמים יותר, (כן לפעמים הם עצלנים כבר מהבטן ולא רוצים לצאת אחרי 9 חוןדשים , יש לי אחת כזאת שלא רצתה לצאת בזמן), צריך גם ללמד ולחנך ולהעביר מסרים ולהראות וללמד אותם דברים ואת החיים ומבלאגן לא יוצא שום דבר רק בלאגן. תימסרי ד"ש לג'וקים ותאמרי להם שיהיה להם בתיאבון, הם אוהבים לאכול בגדים כשנגמר האוכל הרגיל... ובעיקר בגדים מסריחים שלא כובסו.

כמי שגידל בצמוד יחד עם אישתו חמישה ילדים קניתי כול מילה דיצה מפיך

פשוט נכון ומהלב.לכל התגבות המוזרות והלא מפרגנות חבל אתם אנשים קטנים..אז מה אם פרסמה את עצמה.מה רע בזה ..העיקר שיכולה לעזור לאחרות ולתת לגיטימציה לחוסר מושלמות...נהדרת

בזמן שאצל אחרים הבתים היו מסודרים ומצוחצחים אצלי הבלאגן חגג בגדול.
לבית בקושי הגיעו אורחים...ברור כי אצלי היה בלאגן.
היום הילדים גדלו... והמצחיק שהילדים שלי יצירתיים ומוצלחים.
הבת הגדולה סיימה לימודים בהצטיינות יתרה, האמצעית גם מצליחה למצוא מצטיינת בלימודים והקטן חבל על הזמן.
שלושתם מנומסים, בעלי ערכים, מכבדים את המבוגרים אף פעם לא משתעממים עם המון תחביבים...ובקיצור הם היום מהווים דוגמא.
אז מה שחשוב זה, להשקיע בילדים הם הם אלה שחשובים!! ולא הסדר בבית או הכביסה המקופלת....ולכל יפי הנפש שחושבים שנסגר בבית הוא לפני הכל, כדאי שתחשבו שוב!!

אבל לפחות אצל נשים מתוקות יש הפרשי גילאים קטנים בין הילדים ועל זה גאוותן וביקורתן על נשים שאינן כמותן.

העיקר שלילדים יש אוזן קשובה, והרבה אהבה!!

עם תרבות שמכניסה לראש לילדות מרגע שהן קטנות, שהבית והילדים הוא עסק שלהן ובעיה שלהן ואם הן לא עושות את זה אז הן "אמהות רעות".

אז אני כבר אחרי גיל 63 וככה אני חייה בדיוק. ככה ילדי גדלו וככה הרגשתי ומרגישה גם היום. עיזבו אותנו לחיות איך שרוצים בלי סמרטוט ונקיונות ובלי פרפקציוניזם.

בית מטופח זה כיף והרגשה נעימה ומרוממת כך אני מרגיש בביתי ולא הייתי חי יום אחד עם אישה שמנהלת בית מבולגן ומלוכלך כפי שמתואר בכתבה. אלו חיים בזבל.