במקום לנסוע שעות בכבישים , לבזבז זמן יקר מהחיים על מעברים
ולתקוע את העובד באיזה כלוב (הרי גם ככה במקרה הטוב אף אחד לא עובד באמת יותר מכמה שעות בודדות).

לא לשכוח לעולם את האיזון בין הבית / משפחה / תחביבים לבין העבודה

החברות הזרות רק מרימות פה את העסק!
גם בחברות קטנות רואים מה קורה בחברות הגדולות ובתאגידים והכל מושך את השכר למעלה.
גם תוכנה מעלה את שכר מהנדסי החומרה..
תתחילו לפנק!
כי אין מהנדסים~!

תגובה חיובית :-)

לא שגרתית", מעניין איזה אנשים אתם מצליחים לגייס...

אני מעדיף מהות, שעות עבודה קצרות, והרבה שעות משפחה.
לא תפאורה, שעות ארוכות, להקה וקבוצות כדורסל (שמשאירות אותי עוד 3 שעות במשרד בשביל תחרות עם אינטל...)

זה נראה לי הסחפות. אני עובד בהייטק, ועיצוב המשרדים הוא אחד הדברים הפחות מהותיים בעיני. כל זמן שהמשרד פונקציונלי ונוח זה מספק אותי. הרבה יותר חשוב לי זה עניין בעבודה, משכורת, איזון בין העבודה לחיים הפרטיים, ועבודה נעימה עם הקולגות. מעבר לכך, חלק מהתאורים נשמע לי כמו שופוני אנאס, וזאת תכונה שאני פשוט לא אוהב.

ולטעמי זה מאוד יפה

הריבית עולה וברז האשראי נסגר.

אלא על ידי אתגרים הנדסיים מעניינים, שימוש בטכנולוגיות מעניינות, צוות חזק, יחסים טובים בין חברי הצוות.

כל היתר - זה נחמד, אבל לא מה שאמור לקבוע איפה תעבדו.

כמעצבת פנים חשוב לי מאוד העיצוב עם זאת לאחרונה מתפרסמים יותר ויותר מחקרים בקרב עובדי חברות הייטק שטוענים כי מה שמעניין את העובדים היא התחשבות בצורכיהם - שעות פנאי תנאי העסקה טובים וביטחון כלכלי.עם כל הכבוד - את כל אלה לא מספקות מגלשות או עצי תפוז מלאכותיים מעל שולחן העבודה.

אף אחד, כאשר יחפש עבודה בגיל 50-60 - לא יזכור את העיצוב.

לעשות את העבודה שלנו בשקט וללכת הבייתה. כל הגימיקים הדביליים הללו לא מעניינים אף אחד. סתם בזבוז כסף שעדייף והיה הולך למשכורות.

להיות קשה אם תתבטלו ותעבדו לשם העונג הרגעי בקרוסלה של פייסבוק...

עבדתי בחברת תוכנה ישראלית שפעלה בהצלחה גדולה 14 שנה עד למכירתה לחברה בינלאומית גדולה. השכר היה גבוה מאד, הטיסות ביזנס, התנאים מדהימים והרכב טופ. המזל שלי היה שבשבוע הראשון לעבודה אמר לי אחד הסמנכ"לים, "תדאג במשך הזמן גם ליום שאחרי, כי האשליה המפנקת הזאת היא לא שלך". לקחתי אותו ברצינות.
למזלי הגדול, בחוזה העבודה שלי לא היה סעיף בעלות על פטנטים. סעיף כזה נכנס שנה לאחר שהתחלתי לעבוד ורק לעובדים חדשים.
במהלך העבודה רשמתי שישה פטנטים טכנולוגיים שלא קשורים ישירות לעבודה שעשיתי, אבל מכסים את התחום.
כעבור ארבע שנים זכיתי בארבעה מהם. לאחר שהחברה נמכרה ופוטרתי יחד עם רוב המהנדסים, פניתי לחברה מתחרה והצעתי להם את הפטנטים. לקח להם חצי שנה להתלבט ואז הם שכרו אותי כיועץ. מכרתי להם פטנט אחד שנשארו לי ממנו 480 אלף דולר נטו לאחר מס. כעבור שנתיים מכרתי להם פטנט נוסף.

עבדים לאינסוף שעות עבודה מנותקים מילדיהם שנמצאים בכל מיני מסגרות וגם עד 8 בערב וגם סבים סבתות "מוציאים " שונה לגמרי ממה שקורה בארצות רבות באירופה ובארה"ב עצוב ודפוק לא רואים את הדבשת של עצמם

דרך אגב, מזכיר לי איך נראו בעבר משרדי הפרסום.

טרנד מטופש שמצטלם טוב