ובמקום קיבלתי מצעד הצלחות והישגים אישיים שלך ושל בני משפחתך
שזה מעניין אותי בערך כמו פילוסופיה יוונית עתיקה

מתנצל, אבל זה טור שחצני ותו לא.

זה מאוד ראוי להערכה שלא וויתרתם, שהתמודדתם באומץ מעורר השראה עם קשיים לא פשוטים, אבל זה לא אומר שמי שלא הצליח להגיע להישגים מרשימים למרות מחלה כרונית וויתר ונתן למחלה לנהל את חייו.

זו לא מלחמה בין האדם למחלה... אלא גנטיקה ונסיבות שלא בשליטתנו. כשהנסיבות בלתי אפשריות, אי אפשר לעשות שום דבר כדי "להתגבר". אצל רובנו לא מדובר באופי אישי, חשיבה חיובית או בחירה חופשית.

יש אינספור אנשים עם מחלות כרוניות שלא מרימים ידיים ולא "נותנים" למחלה לנהל את חייהם, אבל בינינו, המחלה עושה מה שהיא רוצה... אין לנו שליטה על הדברים האלה... לכם יש מזל גדול. אני שמח בשבילכם ומפרגן לכם מכל הלב על העבודה הנהדרת שאתם עושים. מקווה שהעמותה תעזור לאנשים רבים.

עלה על דעתך שאולי שינוי באורח החיים יטפל ואולי גם ימנע את המחלה? אני מכירה אישית חולה אחת ושמעתי מיד ראשונה על עוד שהתגברו על המחלה באמצעות תזונה - הורדת לקטינים, הפחתת חומצה פיטית, הימנעות מאוכל מתועש וחלב ועוד מספר כללים בסיסיים (קילוף ובישול) לשמירה על מערכת עיכול תקינה. במקום טיפול סימפטומטי צריך לטפל בגורם להרס של המעי אחרת יצוצו סיבוכים סיסטמיים נוספים. חוץ מזה, העובדה ששני הילדים אובחנו בו זמנית עשויה להעיד על גורם זיהומי שהיה מעורב בהתפרצות ואולי כדאי להמליץ למשפחות עם נטייה גנטית להיזהר בתקופת התפרצות מחלה אצל אחד שלא לקרב אליו בן משפחה נוסף בריא..

לא טורחים לעשות בדיקות גנטיות, חוסך הרבה מאוד מחלות