הורים  חדשות הורים
מחקר: כך משפיעה התעללות בבית ספר
ד"ר איתי גל
פורסם: 11.05.17, 11:14
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 31 תגובות ב-22 דיונים
1. בחטיבות הביניים לא ערוכים לטראומה שעובר התלמיד
לטפל בדחיפות   (11.05.17)
במיוחד בבתי ספר צעירים או צומחים עובדות שם בנות שנקלעו בלית ברירה להןראה כי הכי קל להתקבל ללימודים אילו.הן לא מקצועיות ולא יודעות להתמודד עם בעיות חרם ואלימות וזה יותר חשוב מציונים,מפמרים מיותרים ומיצבים למיניהם
2. עד היום לא שוכחת את המכות שקיבלתי
ד   (11.05.17)
כתלמידה לפני 40 שנה ביסודי הרצליה.המחנכת לא עשתה כלום תופסים?כלום....
3. צריך מחקר כדי לדעת שהתעללות בבי"ס יכולה להוביל לדכאון?
איזה גאונים ,   באמת   (11.05.17)
ממש, מה אני אגיד לכם? חוקרים גאונים. אפשר לעצור את העולם.
4. זה מתחיל בגן.
(11.05.17)
5. דעה
ש   (11.05.17)
לא מאחלת לאף אחד להבין מה זה להיות קורבן לבריונות
7. אני סבלתי מהתעללות מילולית של מורה
(11.05.17)
גם נחשב?
8. מורה,לפני שמתחילה ללמד,צריכה לעבור השתלמויות בנושא
ציוניםלאחשובים   (11.05.17)
המורות אומללות,אין להן מושג איך להתמודד עם גל רוע וצביעות שיש לבני העשרה.במקום לעשות השתלמויות ריקות מתוכן כדי שהמפקחות יסמנו וי,הגיע הזמן לתפקד כמורה אמיתית כמורה לחיים "כמו של פעם"
9. זה לא יגמר עד שלא יהיו עונשים הרחקות קנסות כבדים ומאסר
(11.05.17)
10. והכי גרוע זה ההתעקשות על מעבר לחטיבות ביניים - אסון לחלשים
מדינה הזויה ###   (11.05.17)
11. ובשביל זה צריך מחקר?
...   (11.05.17)
12. סבלתי מהתעללות קשה בגלל שפה שסועה
סובלת עד היום ,   מדיכאון   (12.05.17)
13. זה צריך להתחיל במורים!
צ'וונקי   (12.05.17)
כמי שעברה לא מעט התעללויות, ראיתי תופעה שחזרה על עצמה בכל המקרים:

למורים לא מזיז את קצה הציפורן הקטנה הסבל שלך, ויותר מזה - הם מעריצים - ולא מסתירים זאת - את הביריונים המתעללים, ובזים לקורבנות החלשים!

אילו המורים היו נוהגים אחרת - יש לקוות שמכת ההתעללויות והטראומות שבעקבותיהן הייתה פוחתת במידה רבה!
14. הדכאון שפיתחתי בגיל 12 איתי עד היום.
(12.05.17)
יש לי סיוטים חוזרים על בית הספר. עברו 20 שנה.

15. באמת צריך מחקר שיקשר בין אלימות לדכאון??
(12.05.17)
האמת שעד היום חשבתי שמי שעובר התעללות מבסוט מחייו. המחקר שינה את חיי מן הקצה אל הקצה
16. כל אלה שהגיבו לגבי חטיבות הביניים
שמי   (12.05.17)
למה התעללות יותר נפוצה בשכבת הגיל הזאת?
17. נשרתי מהלימודים בגלל הצקות
ע   (11.05.17)
בית הספר שהייתי בו טאטא את זה מתחת לשטיח המנהלת אמרה לי לפרצוף שהמוניטין של המקום יותר חשוב לה מאיזה ילד חלש כמוני.
18. התעללות והצקות
יובל   (12.05.17)
הבעיה היא כי הנזק ההפשי נותר שנים רבות לאחר הילדות . בנוסף ההורים של היום לרבות מערכת החינוך לא יודעים איך להתמודד עם התופעה ואין להם כלים אמיתיים לטפל במתעלל שלא תמיד מבין את השלכות מעשיו וחומרתם. המערכת פוחדת לפגוע בנפשו של המתעלל ולכל היותר יוזמת עימו שיחה שאחריה ישנה הפסקה בהתעללות לכמה ימים ושוב כאילו כלום. עד שלא יפסיקו לרחם על המתעלל הבעייה לא תיפתר.
20. בעבר בבית ספר עכשיו מההורים
השנוא   (12.05.17)
אין כוחות כבר
21. זה נכון, על בשרי (יותר נכון על בשרה של ילדתי) למדתי
(12.05.17)
בית הספר מעדיף להתעלם.
ההורים של הביריונים בטוחים שיש להם מלאך בבית והוא כמובן מכחיש בפניהם.
הוצאת הילד המותקף מביה"ס גורם לטראומה.
בעיה נוראית.
22. אפילו היום, שנים רבות אחרי, אני עדיין חולם על נקמה
אחד   (12.05.17)
נקמה באלו שפגעו בי, אני רוצה שהם ימותו, מתפלל שהם ימותו, ומפנטז על להרוג אותם בעצמי
23. החסך בקבלה ובאהבה בגיל הזה לא מתרפא לעולם
(13.05.17)
24. עברתי התעללות מהגן ובביס יסודי, ההשפעה על המשך חיי
ילד ,   ראש פינה   (12.05.17)
בעיקר השפלות איומים הצקות ומכות, המורה שיתפה פעולה עם התלמידים שאהבה וזה עבד רע כנגדי, בכתה ה המכות פחתו אבל אז החלו החרמות בעידוד המורה רותי.
למזלי בכתה ז עברנו מראש פינה לעיר ופתאום קרה לי נס, מהילד הכי דחוי בראש פינה הפכתי לילד רגיל ומקובל חברתית, בכתה ח אפילו אחת היפות בשכבה הציעה לי חברות אך סירבתי מתוך פחד ודימוי עצמי נמוך.
הדימוי העצמי והנטיה לדכאון המשיכו ללוות אותי גם בצבא וגם באקדמיה, כל ההצלחות לכאורה לא עזרו לי לצאת מההרגשה שאני לא רצוי ודחוי.
בגיל 30 חשבתי לחזור לראש פינה לעשות תיקון. הרי כעת אני כבר גדול וחזק. אבל זו הייתה טעות שכן הבת שלי שנכנסה לגן חובה חוותה את אותו מסלול יסורים שלי.
אמרתי לעצמי הפעם אנו חזקים הפעם נילחם הפעם לא ניכנע, אבל ראש פינה היתה חזקה מאתנו המורה הייתה נהדרת אבל המנהלת הייתה מכשפה שהאשימה אותנו בהוצאת שם רע לבית הספר. ניסינו להלחם אבל מחלקת החינוך והמועצה שהם כולם בני דודים הבהירו לנו שאין לנו ברירה אלא לעזוב. וזו היתה עצה טובה. לעורך אנא אל תצנזר זה נכתב מתוך הרבה כאב. תודה וסליחה.
תגובות נוספות
חזרה לכתבה