אישית ,אני בטוח שיש קשר לחיסונים מסויימים...אחרת איך להסביר את העליה הדרמטית במספר האוטיסטים במדינות המפותחות

וזה עוד ליפני שמבררים מה תוכן החיסון
פשוט לא אוהבים ונרתעים מדקירות כי בגיל חצי שנה אין להם אפשרות
להבין שזה לטובתם וחלקם חובים שוק וטראומה לכל החיים

אם אוטיסט מתקשה לפענח הקשר חברתי, כך גם מגע, שהוא לא יודע אם מטרתו חיובית או שלילית או אפילו נייטרלית. לכן המנגנון הטבעי הוא הירתעות בשל תחושת סכנה. בכל אופן כך נשמע לי הגיוני. לא ביצעתי מחקר.

כמה בליל ל שטויות אפשר לכתוב. אפשר לחשוב שמחקר EEG יכול להיות פורץ דרך....
אולי אם ה היה מחקר בעזרת הדמיה.... אישית, אני הייתי ממליץ לדוטורנטית להיות קצת יותר צנוע. אבל באונ חיפה, שהיא מהמובילות בעולם צניעות לא היתה אף פעם חלק מרכזי בלימודים. לך תשאלו את ה"חוקרים" הקליניים

בלי שכל יותר גרועים מאוטוסטים

מי בוחר את התמונות ההזויות האלו

אוטיזם נגרם ע"י חשיפת עובר לתחליף מלאכותי לglycine. התחליף נמצא בחומרי הדברה מודרניים. זאת לפי דווח לקונגרס האמריקאי משנת 2014. נא לחפש בגוגל Senneff Stephanie

חוזרים על אותו רעיון בכל פסקה בלי לחדש כלום ובלי להגיע לרעיון המרכזי בכלל שאמור להסביר "למה" .

מה בעצם הוכחתם? שאם לא נעים לי, המוח מראה שלא נעים לי?
אבל למה זה לא נעים להם, זאת השאלה.

רוב האנשים נושאים אנרגיות של עניינים לא פתורים וזה מלחיץ למי שסופר רגיש?

הסיבות לפגיעה או למופ מגוונות וממש אין סיבה אחת ויחידה. ככל הנראה הדבר נעוץ עוד בתקופת העוברות בבטן. ככל הנראה אמהות חרדות עם שרירים לחוצים דוחקות את התינוק למצבים של עקה והמוח מתפתח בהתאם. אבל כאמור, זאת לא הסיבה היחידה. יש מליון. כמו שאפשר לשבור יד ורגל במליון דרכים שונות, כך הנזק המוחי יכול להיות תוצאה של מליון גורמים. בנוסף, צריך לזכור שאף מקרה אוטיזם לא דומה למקרה אחר של אוטיזם, כך שהקשת האוטיסטית ממש לא קרובה לאפיון מהימן של כלל התסמינים

גם אני חושב שיש קשר שעדיין לא זוהה בין כמות החיסונים .ביחסם למחקרים הרבים הסותרים הנחה זו לדעתי המחקרים האלה ממומנים ע"י אינטרסנטים המרוויחים ממתן החיסונים .

גם אנשים נורמלים נבהלים ממגע פתאומי, רק סופרמנים לא נבהלים ממדע פתאומי.

ממש לא מוסבר כאן, מוסבר שאנשים שחשים חרדה- חשים חרדה

סיבתיות = קרה א' שגרם ל-ב'. למה הם חרדים? על זה הם לא ענו

תניחו לנו לנפשינו ותבינו שלא כולם צריכים לגעת?!

כשסובלים מבעיה בוויסות החושי הקליטה פשוט שונה, ליטוף יכול להרגיש כמו דקירה, והטראומה והחרדה נולדות (בצדק!) מזה שבילדות, ולפעמים במשך כל החיים, ה'נורמלים' פשוט מתעלמים מהצורך הבסיסי שלנו למרחב אישי נטול הפרעות!

הורים לאוטיסט/ית? הבחירה שלכם היא כזאת - תכפו חיבוקים וליטופים ונגיעות על הילד/ה כי -לכם- זה נראה מתאים ותצרו אצלו/ה טראומה
או
תכבדו את הנורולוגיה שלנו ותבינו שחיבה ואהבה אפשר גם להראות אחרת.

תאמינו לי, מי שמכבד את המרחב שלנו, יקבל גם יקבל מגע וחיבוקים והכל (וכן, כבוגרים, גם סקס, אבוי!).

אבל כל עוד תמשיכו בכוח (וזה אומר גם המחקרים המיותרים האלה שמיועדים כדי למצוא 'הקקלה' אבל היא לא הקלה בשבילינו אלא הקלה לסביבה שלו שלא מסוגלת להתפשר) אתם רק תעמיקו לא רק את הטראומה, אבל גם את חוסר האמון שלנו בכם.

ועוד דבר - 54 נחקרים, מתוכם רק חצי על הספקטרום זה לא מחקר רציני או מכובד, זאת אנקדוטה במקרה הטוב.

(שוב תצנזרו אותי?)

מספיק להסתכל על ילד אוטיסט כשמנסים לגעת בו בשביל להבין שזה גורם לו לפחד ולחדרה...

נניח מגע בין ידידות לידידים, חיבוק של זוג ועוד...הרבנים נכנסים לחרדה ואוסרים על כך. אצל אוטיסטים זו בעיה אחרת שעדיין לא מובנת. השאלה מדוע הם חשים חרדה בהקשר הזה.

הגוף כ"כ רגיש לכאב שליטופים מרגישים כמו נייר זכוכית. וכל דבר הקשור בחוסר צדק נראה בצורה חדה וברורה עד מוות. רוב הגברים לא יבינו כי הגוף שלהם כמעט מחוסן מכאב, אבל מעניין אם אצל אוטיסטים מסויימים יש תחושה דומה.

אנחנו לא שונאים מגע. אבל נרתעים ממנו בפתאומיות.
זה לא מרגיש נייר זכוכית, זה מרגיש כמו פתאום מישהו קפץ עלנו מאחור