הכל נאמר בכתבה- בעצם הספר הזה הוא אסופה של משחקי לשון מאגניבים עם רמה גרפית נמוכה לעילא
אם לא הייו מספרים לי הייתי בטוח שזה ציורים שמשהי בכתה י' שרבטה בשיעור תנ"ך משעמם..

אני לא הייתי מפרסם עלילונים עם אומנות ברמה ירודה שכזו

אופס שכחת

הרמה הגראפית מביכה, וזה מילא. כל הרומן הגראפי אמור להשען על המלל, והוא ירוד ורדוד בצורה מחפירה.
לא מכיר את הכותבת אבל זה הדבר האחרון שלה שאני קונה!!!

לצערי, רכשתי את הספר בשבוע הספר, והתאכזבתי.
הקומיקס בינוני מאוד, אבל העלילה, והתוכן ירודים אף ממנו.
ה'הברקות' הן בנאליות, בדיחות של ערבי סטנד-אפ, ודמויות שבלוניות.
בשורה התחתונה - פשוט חלש ומשעמם. איפה בלומנפלד ואיפה מודן. שלא לדבר על דודו גבע, שבכל איור שלו היה פי אלף יותר חן וחיוך מאשר בכל הספר של בלומנפלד.

אין שם כלום. לא לגעת.

בלומנפלד כותבת סאטירה גסה. זה משעשע ולעתים אפילו קצת חכם.
אני קורא כל טור שיוצא ונהנה.

אבל, ככל שאני ראיתי, יכולת הכתיבה שלה מאוד מוגבלת ואני בספק אם היא מסוגלת לכתוב באמת סיפור עם עלילה.

וכמובן, כפי שהכתבה מציינת בנימוס, בלומנפלד גם לא יודעת לצייר. בכלל.

איך שכחתם לציין אותה. כתבה את "הנכס" המופלא

אוהבת את המדור שלה במוסף. חמוד.

ויש לציין שדניאלה לונדון דקל היא יותר על הפנים ועצוב שהיא נכללת ברשימת יוצרי הקומיקס המובילים בארץ מבחינת הכותב. תת רמה של איור וסטורי טלינג.