סביבה ומדע  מדע
מחקר ישראלי: מערבולות קוונטיות בהילוך גבוה
ליאור אמבון, מדע גדול, בקטנה
פורסם: 22.07.17, 11:01
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 26 תגובות ב-15 דיונים
1. נכון שלא ממש הבנתי, אבל נהנתי לקרוא, תודה
סקרנית   (22.07.17)
2. מוליך על בטמפרטורת החדר ישנה את...
טל   (22.07.17)
המציאות כפי שאנחנו מכירים אותה. מכוניות מעופפות יהיו רק קצה הקרחון של העתיד.
3. ציון לשבח
ל. לנדא   (23.07.17)
תודה על מאמר מנכתב על ידי מי שיודע על מה מדובר, ויודע להתנסח ללא נתק מיכולת ההבנה של קורא לא מקצועי. הרבה שנים חיכינו לכך, שערוצי מדיה מרכזיים יכתבו על מדע ללא שטויות וללא תפיסה שהנושאים האלה סובלים טעויות והנמכת מצח, כאיו מדובר ברכילות על סלבריטאים, חקירות כמה מרוויחים ספורטאים, ואיפה נראו פוליטיקאים מחליפים מעטפות.
4. אין טכנולוגיה ידועה המאפשרת זאת בעתיד הנראה לעין
איש   (22.07.17)
הצליחו להשתמש בחומר מעל לטמפ' חנקן נוזלי אבל עדיין מדובר בטמפ' נמוכה מאוד.
5. מכניקת הקוונטים — יש 11 מימדים ובני אדם יכולים לראות רק 3...
כמו שרואים אור אבל ,   לא אולטרה סגול/רנטגן   (22.07.17)
6. סוליטונים
יגאל ,   ערבה   (23.07.17)
לא בטוח כמובן, אבל התמונות מזכירות מאוד סוליטונים של משוואת דיפרנציאליות חלקיות של קורט דה ברי - עשיתי תזה על המשוואות הללו בתואר שני. יתכן שאני מדבר שטויות אבל שווה בדיקה. שינויים במקדמי המשוואות הללו יוצרים גם הם גלים נוספים.
7. לשלוח מי החלל
סטלין ,   גבעתיים   (22.07.17)
מניתוח כמותי של תמונות אלו עולה, כי המערבולות נעות מצד אל צד דרך החומר בקצבים בתחום ה-GHz ובמהירויות המגיעות ל-72,000 קמ"ש, מהר יותר ממהירות הקול בחומר ומספיק על מנת להקיף את כדור הארץ בקצת יותר מחצי שעה. מהירויות כאלה נחשבו, עד עתה, כבלתי אפשריות עבור מערבולות, כיוון שאלו גבוהות עד פי 50 ממהירות הזרם המקסימלית שהעל מוליכות מסוגלת לקיים. גם צורת הזרימה הפתיעה את החוקרים. מערבולות בעל מוליכים דוחות זו את זו ונוטות, לכן, להיות במרחק הגדול ביותר האפשרי אחת מן השנייה. אולם, התמונות מראות בבירור כי המערבולות דווקא נצמדות ונעות זו אחר זו בטור כמו במן נהר ההולך ומתפצל עם ההתקדמות אל עבר השפך. חצי מחיר של חץ 3
8. ופולסות מי החלל
סטלין ,   גבעתיים   (22.07.17)
יהיו דבר שבאופנה
9. מדהים!
פיזיקאי   (22.07.17)
10. אלה הכלה, ידעתי שאת בעניין!
(22.07.17)
11. למדתי משהו חדש. נחמד
מינרוה   (23.07.17)
12. אני לא מבין מספיק...
הצופה ,   אל האופק   (22.07.17)
אבל לאלו שמתקשים להבין את הפוטנציאל, לתחושתי הוא כך: כמו שהיום כשאדם נבלם ע"י כח החיכוך, חלק לא מבוטל מומר לחום (אנרגיה מכנית או תת-כלשהו של קרינה אלקטרו מגנטית) אז כנ"ל כשאנחנו מעבירים זרם (תנועה מכוונת של אלקטרונים) - לכל גוף ש"מוכן" להעביר את הזרם שלנו יש התנגדות שנובעת מתכונות פיזיקליות (נחושת היא בין המוליכות היעילות יחסית) אז פשוט תחשבו שמוליך-על הוא מעין בחור (באנלוגיה משעשעת כמעה) שזורם ממש טוב בלי ל"אבד" עיניין.
למה היום הסוללה של הסמארטפון שלכם מעבירה X אמפר בודדים? את המתח חברת החשמל קובעת אבל הזרם נקבע ע"י הצרכן אז למה לא פשוט להעביר אלפי אמפר ואז הסוללה תטען מיד? - כי ההתנגדות תמיר זרם (כמות אלקטרונים ליחידת שטח בזמן קצוב) לממש הרבה חום ופוף - שריפה! אבל אם היה לכם מוליך-על אז הסוללות יעברו מהפיכה... זה על קצה המזלג למה שהתכוונו במהפכה (יוכלו גם למשל לחחר לרכב סוללה עוד יותר חזקה שתיתן מומנט חזק יותר עם פחות שטח פעולה).
לגבי התדרים - עיניין של יכולת העברת מידע בקצבים גבוהים מאוד (אבל למרחקים קצרים מאוד...) והקטנת התנגשויות שכבר היום אנחנו פשוט "מפוצצים" באותות בספקטרום מאוד צר (THz זה פי 1000 מ GHz).
מקווה שלא הטעיתי אתכם :)
13. אם אכן, מה שמתואר בכתבה נכון (בעיקר בסייפא)
תיקן תיאורטי   (22.07.17)
זה אומר שאנו מצויים לפני פריצת דרך משמעותית בתחום עיבוד המידע בכלל והמחשוב בפרט. זה גילוי של נובל ללא ספק.
14. מערבולות יש רק בים
(23.07.17)
15. ידעתי את זה. תאמינו או לא.
(22.07.17)
חזרה לכתבה