הלב נשבר.

חובה על כולם לשים לב ולא להשתיק ולא לשתוק!!!

מצטער , אבל כל מה שאת כותבת ספוג בשנאת גברים מוסווית (או גלויה). עושה רושם שבעולמך אין בכלל גברים טובים , אוהבים , תומכים ,דואגים ואכפתיים.
אני מתרשם שבעולמך כל הגברים הם מטרידים או אנסים , או במקרה הטוב משתפי פעולה או מתעלמים.
מבחינתי - הכתיבה שלך מטרידה.

למעשה, הכתבה צריכה להיות:
"הוא אונן עליה. כן. כן. הוא אונן על הבת שלי. היא רק בת 6. אני לא ידעתי את זה. אף אחד לא ידע את זה. אבל הוא אונן עליה. הוא משפחה. הוא חבר. ולי בכלל לא היה מושג.

היא הרגישה משהו. כן. כן. רק בת 6 וכבר הרגישה משהו לא נעים ממנו. היא לא אהבה שהוא בא לבקר. אנחנו כן. אז הוא בא.

כשהיא היתה בת 8, הוא ליטף לה את השיער והריח אותו. הוא הניח את היד שלו על המותן שלה. אני לא ידעתי. היא ידעה שהוא נוגע בה אחרת. הוא אמר לי כל הזמן שהיא יפיפייה, הילדה שלי. זה לא היה נעים לה. הוא גם קנה מתנות ואנחנו תמיד אמרנו שהיא האחיינית האהובה עליו. היא לא רצתה ממנו מתנות. היא ידעה שאני אוהב אותו. אז היא גם צריכה."

וכך הלאה. לכל ילדה כזו יש אבא. כשהאבא מגלה, הוא כותב טקסט כזה. אבל בגלל שהוא גבר, הוא נשאר שבור לבד. לא מדבר, לא מספר, לא מגלה לעולם שהוא עצמו הולך עם אשמה על חיים של ילדה שנהרסו. יש אבות כאלה - הגיע הזמן שאת המכתבים האלה שהם לא שולים לאף אחד אף פעם, הם יפרסמו.
שכל גבר יבין ויידע - האישה הזו בחדשות - זו שהתלבשה כמו..., זו שמילה אחת שלה הורסת חיים של מישהו, היא הבת שלכם, היא האחות שלכם, היא האמא שלכם! תחשבו שזו היא, האמת - כמעט בוודאות שאחת הנשים במשפחה המיידית שלכם הוטרדה מינית, הם לא חמור מכך.

הכותב הוא גבר, שחקר קצת וגילה שכל הנשים במשפחה המיידית שלו הותקפו או הוטרדו מינית. תחקרו קצת - זה קורה גם סביבכם.

בחיים לא הרגשתי כל כך הרבה אי נוחות לקרוא כתבה. אולי הזעזוע נועד להעיר. אותי זה בהחלט הצליח.

לפקוח עיניים לא לסמוך על אף אחד.

הכי מוחשי שאפשר ):

הימים חולפים, עוד שבוע, עוד שנה לבא דאינשי אינשי. אבל כל אדם סופו למות ואז הוא עומד לדין על כל נעלם כל פרט ויהא קטן ככל שיהיה

מפני היצר הזה שטבוע בבני אדם וחלקם לא מסוגלים גנטית לעמוד בפני

מסכים עם הרעיון אבל לא עם הדרך. נושא חשוב ביותר אבל יצירת פחד ודמגוגיה לא ישרתו פה.

כאב חד עברה נשמתי לקרוא כתבה זו !

כשאני קראתי את הכתבה ...מעבר למועקה הקשה שעברה בי , נחרדתי לחשוב שחלילה הדוד יכול להיות חולה....והרי הוא אחי !אני לא יודע ,פשוט כך...אני לא יודע כלום לבטח ועצם העובדה שאני לא יודע לבטח , מביאה אותי להחלטה שאינני ארשה לדוד להיות יותר לבד עם בנותיי, זאת מחשבה שעברה לי בראש בעבר אל עכשיו אני בטוח שלא אשאיר אותן איתו לבד

זו הכתבה הכי מפחידה שקראתי בהיסטוריה של האינטרנט. לא הצלחתי לסיים אותה ואני חושב לעצמי שאני רוצה להגיד לכולכם שם שמתקרבים אל הילדות- אנחנו כן יודעים. אנחנו כן יודעים ואנחנו כן נדע ואנחנו נגיע אליכם. אנחנו נלמד מכתבות כאלה ונהיה מפוקחים ונשקיע את על חיינו בלהרוס את שלכם.

מה לעשות??????

אבל אצלי זה היה אחד שהסתובב בבניין הייתי 5, היה השכן. היה עוד ועוד ועוד. כן. אני כבר טובה בזה. הם זיהו אותי וידעו מה לקחת. תמיד הרגשתי אשמה. היום אאניאמא שחרדה לילדיה. גן בית ספר הביתה הן מספרים לי הכל אניחוקרת. אין דבר שהם לא יגידו. והם יודעים שאסור לאף אחד לגעת. בהם. בשום מצב.

כל הכבוד על העבודה שאת עושה להעלות לתודעה בעם.