וממש באותו השבוע לא מצאה מכנסי ג'ינס בסייל,למידה שלה.

הכי טוב חבר
שלום שלום
תבוא מתי שנוח

הכי טוב שלכל אחד יש את הפינה שלו, בעיקר כשיש ילדים שאינם של בן/בת הזוג החדש/ה. כל העניין של מגורים משותפים נראה לי מיותר לגמרי.

לא מבינה למה להתחיל את הכתבה דווקא מהסוף ולסיים אותה בפסקה שאמורה להיות התחלה?!
את החוויה עצמה תיארת די בשטחיות, סורי. אני בספק, אם כל המלל הזה באמת יעזור לזוגות שנמצאים כרגע בדילמת המעבר.
אני לא מכירה את שיטת האימאגו, אך אני מקווה שזוגות שבאים אליך לייעוץ מקבלים קצת יותר ממה שנתת בכתבה.

אין כמו האישה מפרק א' והילדים שלך.

לא פשוט!

חוסר אחריות להעביר ילדה קטנה 3 בתי ספר ועוד בכיתות א, ב, ו-ג. זרקת על ביתך משא ריגשי ונפשי כבד מנשוא...

האם לא עולה על דעתך שאולי גם האבא של הבנות הוא רלוונטי להחלטה האם תעברי לגור עם בן זוגך החדש? כיצד יישמר הקשר של הבנות איתו? אני לא אופתע אם את החלטת לסיים את הקשר הקודם. ההשלכות על הילדים זה דבר זניח...

הילדה עברה שלושה בתי ספר?? אז סליחה, את אמא מתעללת וחסרת אחריות. :-(
בעיני, זה סיפור מאוד עצוב.

פרק ב', הכל נפלא, הילדים ואתם התגברתם על כל הקשיים והחיים שלכם הם עכשיו דבש טהור...
בעולם שבו 70% מהזוגות בפרק ב' נפרדים ושהקשיים בפרק ב' הם כל כך עצומים, אני ממש לא קונה את הסיפור הזה שבו הכל נפלא כל כך

וחשוב שבן הזוג יכיל ויהיה רחב לב עד מאוד כלפיי וכלפי ילדיי כדי שנגור יחד...שיעריך את המעבר, יהיה קשוב לצרכינו ועטוף באהבה . כי עד שזה לא קורה אין מה למהר.

נעשה לך גם כפיות אם תבקש. אבל תגיע. אין מגיע אין כפיות.

אווירה צעירה, עם פוסטרים של היי-פייב מעל הראש, והורים המזכירים לו שיסדר את החדר.

מעולם לא הייתי נשוי, כייף למי שנשוי.