זה לא שהוא לא עוזר בכלל אבל זה לא מה שהורים חשובים הילד לא יהיה מחונן אלא אם היה מחונן בלי זה . מה שרטלין עוזר זה לסייע לילד להיות קשוב ולעשות משימות שכל ילד מקבל יכולת כזאת באחוזים שונים מהשני . למה ההבדלים הגדולים באחוזים ? זהו שאין לדעת מאחר וכל התחום המורכב הזה של מוח הוא בערך כמו סודות היקום !

מהרגע שאנחנו כהורים שבויים שלבית חרושת של ציונים וכבר מכיתה א תקועים ילדינו עם 8 חוברות חשבון ו 8 חבורות עברית לסיים מהר מהר עד סוף השנה ואם לא נסיים בכיתה תעשו את זה בבית ו ולכן הורים עושים שיעורים במקום הילדים שלהם - שזה פשוט מטורף , שם הבעיה הגדולה . לכן מגיעים גם לרטלין וניסיונות לקבל מבחנים מותאמים ותוספת זמן . אין לנו כהורים שום שליטה על תוכנית הלימודים מעבר כמה שעות העשרה בשבוע ביסודי . לכן חוץ מלצעוק על המורה ומנהלת אנחנו בבעיה . זכות הבחירה אבדה לנו , הזכות לבחור מוסד כמו בית ספר דמוקרטי , בית ספר מונטסורי , בית ספר לטבע , בית ספר לאומנות או כל מסגרת אחרת שטובה לנו ולילדים שלנו .

זו המצאה שמבוססת על רעיון מופרח שאומר שלאנשים ש"סובלים ממנה" יש חוסר איזון כימי במח, שאף אחד מהממציאים שלו לא הצליח להוכיח מדעית עד היום...
לא בדיקת דם, לא צילום, שום דבר.

דיי לצדקנות. שורש הבעיה הוא במשרד החינוך, באוניברסיטאות ובמעסיקים - כולם מייצרים מבחנים טכנים ארכאיים וחסרי משמעות, סתם בגלל שהם זולים לייצור המוני.
וכך כדי להתקבל ללימודים+עבודה בהנדסת תוכנה, נאלצתי להיבחן על בגדכפת, שינון תאריכים מתקופת הורדוס ועד רובספייר, אפילו במחשבים הבחינות לחצו למהירות טכנית כמו רובוט, ולא לחשיבה מחקרית שהיא הצד החזק שלי (ובגללה אני דווקא עובדת קצת יותר לאט... כי אני עוצרת לחשוב על השלכות ואלטרנטיבות).

אז ההורים שלי לא השיגו לי הארכות, אבל במקום זה נתנו לי כסף לקורסים חוזרים. זה לא הבדל גדול: כך או כך, הם הבינו שהמבחן הוא טקס פגאני הזוי שלא קשור לכלום (במיוחד לא לדרישות העבודה בפועל), אבל צריך לעבור אותו איכשהו.

הורים רבים חושבים שמתן התאמות יסייע לילדם בהצלחתם האקדמית, מה שהם לא מבינים זה את ההשלכות לטווח הרחוק.. ילדים שמקבלים התאמות של הארכת זמן או כתיבת מבחן וכו (ובעיקר כשהם לא באמת זקוקים לה!) למעשה לומדים לא להתמודד עם הקושי שלהם- כי יש להם את ההתאמות. כשהם מגיעים לאוניברסיטה ההתמודדות שלהם עם דרישות האקדמיה קשה כפליים, הרי הם קבלו "התאמות" כל חייהם אך האוניברסיטאות מקשות מאוד על קבלת התאמות באבחוני מת"ל..מעבר לכך, כישורים של עמידה בזמנים, סדר וארגון, יכולות הבעה בכתב וכו- אלו כישורים שאנו צריכים במשך כל החיים וילדים אלו פשוט לא מפתחים אותם.
הכרתי כמה סטודנטיות שכשהגיעו לתואר פשוט לא יכלו לעמוד בדרישות מאחר שהן התרגלו שתמיד "הקלו" עליהן..
לסיכום, התאמות פוגעות בילדיכם בטווח הארוך, לכן מה שבאמת חשוב זה להשיג הוראה מתקנת או לעבוד עם הילד על תחומי הקושי שלו- ולא לחפש קיצורי דרך..

מרשמי ריטלין מופקים אחת לחודש. לעיתים שני מרשמים לחודש לשני סוגים בעלי מינון או דרגת שחרור שונה. כל מטופל מקבל כ-12 מרשמים לשנה. יש תלמידים שלא מקבלים במהלך חופשת הקיץ, ז'' א 10 מרשמים לשנה. עכשיו תעשו את החשבון בעצמיכם ותגלו שהכותרת השערורייתית אינה נכונה וסתם מנסים לגרום לכם להאמין לעובדות לא נכונות.

מומחית מחקר יקרה, יש לי הפתעה מגובה במחקרים בשבילך, זאת תופעה ייחודית לנו הישראלים, שדעתינו ניטרפה ע״י השאיפה להישגים והבריחה מערכים.
בשאר העולם, המגמות בחינוך הן ערכיות יותר מאשר הישגיות

בתיכון גדול במרכז
אני יכולה להעיד שמספר התלמידים שבאמת זקוקים להתאמות קטן משמעותית מאלה שמבקשים ולכן משרד החינוך, ובצדק, כבר מאשר הרבה פחות.
ההורים שלוחצים על קבל התאמות שוכחים לקרוא את החלק באבחון שממליץ, למשל, על הדרכת הורים, על עזרה נפשית לילד, על הוראה מתקנת וכד׳.
אף ילד לא מת מזה שהוא השקיע בלימודים או עבד קצת קשה יותר מאחרים.
אלה שבאמת זקוקים להתאמות נפגעים וחבל

הילדים שקועים בטלפונים ובמסכים, כבר מגיל צעיר מאוד. הדבר פוגע פגיעה קשה ואולי אף בלתי הפיכה בהתפתחות המוח שלהם, וחלקם ממש מאבדים יכולת לספוג מידע שאיננו מגיע אליהם מתוך מסך מרצד. כאשר הם מגיעים לבית הספר אין להם מושג איך להתמודד עם הצורך בדחיית סיפוקים ובעובדה שלא כל דבר מגיע אליהם בלחיצת כפתור. ולא מפתיע שהבעיה בשיא חומרתה אצל ילדי העשירים המפונקים.
הורים, נתקו אותם מהמסך, נתקו אותם מהג'אנק פוד. חברו אותם למציאות ולאוכל בריא מהבית. חברו אותם לזמן איכות איתכם וספרו להם שלא הכל בחיים זה ציונים.

יכולה להעיד שהריטלין ממש לא עוזר לילדים להשיג ציונים טובים יותר. הילדים בכיתתו שצורכים ריטלין מקבלים ציונים נמוכים, גם עם הריטלין, ולו לעומתם (שאין לו שום התאמות) יש את ממוצע הציונים בין הכי גבוהים בכיתה. וזה לא רק בכיתה של בני. בכל הכיתות בשכבתו, הילדים שמקבלים את הציונים הכי גבוהים ומצליחים בלימודים, אינם מקבלים ריטלין.

לכן, ההתאמות האלה לא קשורות. בדרך כלל הילדים שיש להם התאמות הם דווקא אלה שלא מצליחים ושמלכתחילה לא היה אכפת להם או שהם היו טיפשים מדי או שלא התכוננו למבחנים. לא משנה כמה התאמות תמצא לילד, מה שחשוב זה כמה הוא משקיע בלמידת החומר והחשיבה.