עכשיו שווה להכנס לכלא סוף סוף יהיה שם אוכל איכותי וטוב

אוי לנו אם זהמליץ היושר של רפי כהן.

אוכל גרוע במחיר ללא הצדקה. שירות איום. אחרי שהמסעדה שלו הרס לנו אירוע משפחתי משמעותי ואפילו לא טרח האיש הזה להתנצל או לפצות אותנו, פשוט מגיע לו.

במסעדת ''רפאל'' במלון דן.
מה אומר , אפילו לא יכול לקרוא לדבר ''פלצנות''. תת- רמה. שולחנות עץ לא מוקצע, ללא מפה , אפילו לא נייר פרסומת מתחת לצלחת, הסכום עטוף במפית שצריכה לשמש כמפית לניגוב הפה. את הסכום יש להניח על השלחן הגס, שאפילו לא ניתן לנקותו כמו שצריך, אם היו רוצים . המתנה של יותר משעה למנות יבשות כמו סוליית גומי לא לעיס.
על גודל החשבון, אני,כבר, לא רוצה להרחיב.
מסעדה שאוכלים בה פעם בחיים - פעם הראשונה ואחרונה.
אבל ישבו שם כמה מהבוהמה, ''סלבס'' בעברית עכשווית. וזה מספיק כדי שכולם יידחפו לשם, ולשלם עבור עינוי האכילה אצל רפאל.

לאבדון עולם ביזיון רדיפות ענייות ויאבד את עולמו גם בעולם הזה וגם בעולם ה....

חושבים שהמציאו את הגלגל והשמש זורחת עליהם מהתחת...כולל רושפל כולל אידי ועוד פלצנים

75 אנשים כמוך מזהמים את המדינה שלנו זבלה

הבן אדם ירד מהפסים,צריך לשלוח אותו להסתכלות פסיכיאטרית ,נשמע לי יותר חולה שזקוק לעזרה מאשר פושע.

חבל שאנשים שלא אכלו אף פעם ברפאל ולא התפעמו מהאוכל המושלם, כותבים כאן דברים שנודף מהם צחנת גזענות ושנאת מזרחיים, בשל הגישה הרווחת שהם הצביעו לביבי. אין סיבה אחרת לכך.

פעם בכל פעם שפתחת טלוויזיה ראית את ענבל אור הנוכלת. עכשיו בכל פעם שפותחים ynet רואים את בינו..

מנהל מסעדת רפאל, אדם גדול בממדיו מבחינת נפח, אולי קראו לו דני?,התעסק בנושאים הכספיים והיה המנהל של עובדי המסעדה, יש לו חלק גדול בנפילתה של מסעדת רפאל
הוא היה הרבה יותר מגעיל מהשף רפי כהן
מנהל מסעדת רפאל הוא הר אדם עם פה מלוכלך שכל היום צועק ומקלל, אדם רע לב

הבנאדם הוא שף בחסד מהעליון וכל כולו רק התעסקות באוכל, עשייה וביופי ..עשקו אותו, גנבו לו כספים מבמסעדה, השפילו אותו, ביזו אותו, ורצו להפיל אותו הרי ידוע שיש פה קנאה וצרות עין
הוא בנאדם קשה אבל בנאדם טוב !

חבל שלא יודעים פה לפרגן לאנשים מצליחים

רבע עוף מכוער ומלפפון

הד״ר לימד אותו איך לעשות שקשוקה מהנושים

ואולי סוג של בעית תקשורת, על קשת האוטיזם. במה מדובר. אנשים חיוביים בד"כ, יש שמצטיינים ומבריקים בתחומם. מקבלים פידבק מצוין על משהו שעושים נפלא, והסביבה לא יודעת איך להכיל את חוסר ההתאמה בין הכשרון המופלא מצד אחד, ובין חוסר היכולת לתפקד מבחינות אחרות. ויש גם אפקט התבטלות בפני הגאון, אם הוא כל כך טוב "במשהו" אז יש מי שטוענים שלא צריך לדרוש ממנו התעסקות בזוטות שמתאימות לנחותים ממנו כביכול. ישנה טענה מחזיקה מים, שכשרונות על צריכים להתעסק במה שהם אוהבים והסובבים אותם צריכים לעשות את כל השאר, ולספק להם סביבה תומכת, כי חבל לבזבז את זמנם היקר כמשאב שהמערכת צריכה לנצל להפקת המיטב מכשרונותיהם.
הבעיות שלא כולם מסכימים לשתף פעולה ולא לכולם הפתרון הזה מתאים. למשל מה אם הכשרון הדגול לא מכיר במגבלות שלו להתעסק בזוטות? מה אם הוא מוצג לעולם כגאון מוחלט והציבור, כולל לקוחות, שכירים וספקים מצפים ממנו לנהל "כמקובל"? נוצר דיסוננס שיכול להרוס את המרקם העדין מלכתחילה של יחסים בין מוסד שמוגדר כנותן שירות, מתבסס על התוצרת של האמן כביכול, אומן, למעת האמת, כי במקרה שלפנינו, בישול במסעדה, להבדיל מכתיבת ספרי מתכונים, זו מלאכה יום יומית וחוזרת על עצמה. אומנות ולא אמנות. אמן נמדד ע"פ שיאים רגעיים ורגשיים, אומן ע"פ היכולת לספק ברמה גבוהה ולאורך זמן. לאמן סולחים על מזג לא יציב, בשביל שף במסעדה זה אסון.
כשרון נדיר לא פוטר את האדם מהצורך לתפקד ברמה היום יומית, למשל בחינוך ילדים עם בעיה כזו, יש מטלה לא פשוטה להורים לשמור על סדר יום וכל המטלות, ולא לוותר לגאון הצעיר. בבגרות קשה לתקן ואם הגאון לא מסוגל לספק חלק ממגוון הכשרונות הנדרשים לנהל עסק, על העסק לבודד את הגאון לעסוק אך ורק בתחום התמחותו.
טבח חייב את הקשר עם הקהל שלו, הפידבק, חייב להשתתף בהכשרת העובדים תחתיו, אך אינו חייב לנהל משמרות וענייני כספים. אז אי אפשר לשלוח אותו "למטבח", אבל כן צריך לבודד אותו מניהול כספים, תחזוקה ומשמרות.
אם העובדים גונבים, אז הם מבטאים חוסר שביעות רצון ומחויבות וזקוקים לניהול שיגרום להם יותר הזדהות עם מקום עבודתם. אפשר לפטר עובדים שגונבים, אך אי אפשר שלא לשלם להם.
ד"ר שקשוקה, מר גבסו היקר, ממבקר מסעדות מצפים ליותר מאשר לנהום, ש"הוא בסדר, עלא כיפאק, אח'לה בנאדם, הלך לפה, לשם, סובל ומתגעגע..." זה אולי נוגע ללב ואותנטי אבל גם ההיפך המוחלט ממחוייבות לאיכות.
במילים אחרות : אם אתם דורשים שיתייחסו אליכם כאל אמנים, תתנהגו כמו אליטות. אני מעיד על עצמי שמעדיף בד"כ אוכל רחוב ע"פ מסעדות מפונפנות. אם חלק מהיוקרה של המוסד נגזרת מקוד הלבוש של הלקוחות, אני מדיר את רגלי. אבל עלינו לקבל על עצמנו את המגבלות הנגזרות מהתעסקות ברוטב עגבניות. לא תקבל מאף מוסד אקדמי תואר דוקטור לשקשוקה. בתור שם מותג זה אח'לה, אך אל נא תשכח את הדיסוננס.
אם הוא אמן, שיישב בסטודיו. אם הוא טבח במסעדה הוא אומן ויש הבדל. דק.
תודה ויום טוב.