הבעיה היא לא לקבל או להיות פתוח לצד השני. לי בתור חילוני ואטאיסט מובהק אין בעיה עם הנושא של ללמד יהדות, בהחלט מדובר בהיסטוריה שמשותפת לנו ומאחדת אותנו כעם לטוב ולרע. הבעיה ואני מודה שגם הפחד שלי זה האיך- ללמד יהדות כתרבות זה נכון ורצוי אבל ברגע שמלמדים את זה כלימודי דת ( וקיימות המון דוגמאות בנושא) הווה אומר להקריא לתלמידים בכיתות הנמוכות טקסט שמדגיש את היהודי העליון על הגוי בגלל התורה ( עיינו ערך דויד פוגש את דייב מגב האומה) ברגע שמקריאים טקסט על יהודי שניצל ממשהו כי הוא שמר שבת (וואלה? בדוק שזו הסיבה?) ויש עוד עשרות רבות של דוגמאות שכאלו (שרבות מהן ראיתי בנו עיני בספרי הלימוד של בנותיי) שם בדיוק החשש ואני מודה, הפחד מתחיל לפעם ואני לא חושב שזה נובע מה "פחד מן האחר"

בגלות- נזק גוף! ברבנים נזקי נפש!

אנחנו לא מפחדים לעמוד על הערכים והזכויות שלנו לשם שינוי, ועל כך שאנחנו לא עגלה ריקה ואף אחד מכם לא יכריח את ילדינו ללמוד שטויות על שתפילה מביאה גשם. מי שמפחד זה אתם, שאולי סוף סוף מתחילים להתקומם נגד הכפייה הדתית שלכם.

הפוך גוטה, הפוך

או ששי פירון מנותק ואינו מבין מציאות יומיומית מהי או שגם הוא כמו רבים אחרים מתחסדים ומנסים להציג את דרכם והשקפות עולמם כנאורות וליברליות.

אצלכם הצלילה לעולם ההלכה,משאירה אותכם עמי ארצות.
הלימוד האין סופי שלכם ,לא מותיר זמן להרחבת אופקים.
אתם אולי מחכימים בתחומכם,אבל בעינינו אתם בורים.