האמת המצערת היא שרוב אזרחי ישראל בגילאים האלה לא מרוויחים מספיק כדי להגיע לבטחון כלכלי אי פעם. גיא יכול להרוויח גם 20 ברוטו, ועדיין, אם הוא חכם, הוא יעדיף להשאר אצל ההורים ולחסוך עוד 3,000 שח בחודש (אם לא יותר).
היום זה נשמע לכם הזוי, אבל בעוד 4 שנים לגיא תהיה דירה שהוא קנה, עם משכנתה שממומנת משכר הדירה.

בחורה ששומעת על בחור שמעדיף לגור עם ההורים ולחסוך צריכה להבין שזה בחור שחושב גם על עוד שלושים שנה. תשאלי את עצמך: עם איזה בחור אני מעדיפה לצאת, כזה שחושב שנתיים קדימה, או כזה שחושב רחוק. אם הוא ככה עם הכסף הוא ככה עם האהבה - הוא רוצה אהבה להרבה זמן.

נכון, יכול להיות שגם אחרי החתונה תגורי קצת עם ההורים שלו, יכול להיות שכל צעד קדימה יהיה מלווה בהרבה התלבטויות. זה כל כך גרוע?

ואגב, אדם יכול לגור עם הוריו, בלי שירותי קייטרינג וכביסה - הוא יכול להיות בעצמו אחראי לנקות את הבית, לשלם את התיקונים הקטנים או לבצע אותם בעצמו, ולשלם חשמל ומיסי בית. הוא יכול להכין לעצמו אוכל ולהיות דייר מועיל גם אם הוא גר עם הוריו.

החלופה של אדם שגר בדירה שכורה, אבל כל הזמן רודף אחרי המינוס והחזר הלוואות (ובסוף לא רק שלא עוזר להוריו, הוריו כל הזמן נותנים לו כסף), לא נראית לי טובה יותר בשום מצב.

קבלו מבחור טיפה יותר מבוגר שכבר נשוי וחושב על העתיד - הפוזה של הדירה השכורה לפני כמה שנים עולה לי גם היום לא מעט כסף.

לעבוד בעבודה נורמלית אחרי הלימודים- אני אחסוך קצת (או הרבה) ויראה לאן אני רוצה לעבור. הדבר היחיד ש"הורג" אותי אלו הנסיעות הארוכות לעבודה וחוסר חיים..
אבל זו ממש לא בושה לגור אצל ההורים כאשר עדיין "בונים" את החיים (לומדים, מחפשים עבודה, חוסכים) ולא יושבים ומתבטלים בלי שום אופק.

אני יותר מבוגר, גר בדירה משלי, מכלכל את עצמי, עדיין לא מוצא.
לפי הסקר (כרגע) 55% "אין בכך בושה" שהוא גר אצל ההורים? 95% אמרו לי לא כי אני לא עשיר או חתיך, התנשאות הפקצות בעיצומה

יש לי ידידה לשעבר שגרה אצל הוריה עד גיל 37 בערך, כאשר לפרקים ניסתה לגור לבד. אולי השעמום והבדידות גרמו לה לשוב לבית מוכר יותר.
היא אגב גרה 5-6 שנים בבאר שבע במהלך לימודיה, סיימה תואר שני בהנדסה כלשהי, מצאה עבודות טובות בתחום, היא מקצועית ומצליחה להחזיק במקומות עבודה לאורך זמן. לא איזה קוגלשמכר כזה שכל חודש מחליף עבודה. לאחר מכן גרה אולי שנה לבד בשכירות בעיר ילדותה, אבל בין לבין.. עם ההורים. סיבות כלכליות? לא יודע.. אולי בדידות וקשיים חברתיים.

החברה שאחראים מבחינה כלכלית הם מיעוט שבמיעוט... זה ייגמר בסוף, אבל, אף אחד לא יודע איך...

היום מאוד קשה למצוא נאמנות וכבוד. קודם שיוכיח שאני הנסיכה שלו ואז ביחד נבנה את החיים. כולכם עכשיו מחייכים בגיחוך אבל זה למה רובכם מתגרשים. תתחילו מחברות כבוד ונאמנות.

במקום לחשוב על כמה כסף אפשר לחסוך להמשך, באים עם רשימת דרישות בהגזמה, ופלא שאנשים נותרים לבד?

אם זה כי הוא עוד לומד ולא יכול לעבוד במשרה מלאה עם משכורת נורמלית עדיין, או שרק התחיל עבודה כזו ועוד לא הספיק לחסוך כלום, אין בעיה.
כמובן שיש עוד דברים על אותו המשקל.

לבין חזר לגור אצל ההורים.
הסוג השני מביא איתו (מעבר לחובות שגרמו לו לחזור להורים) שקים על גבי שקים של מרמור ותסכול ( ו"לצאת" על אמא ואבא זו לא ממש אופציה) שתמיד יוצאים על בת הזוג.

על אחת כמה וכמה אם היא עצמאית וחיה לבד.

עכשיו אפשר לספר שזכה בהגרלה ומחכה למפתח כולם יודעים שמחכים מספר שנים וזאת קבוצה גדולה ! היידה כחלון

שלוף את כרטיס פלאטינה ואפילו אם תגור במרתף הן יגידו כן.

וגם אז,אבא שלי שהיה בעברו מנהל סניף בנק `סידר` לי עבודות אבל תמיד זרקו אותי מהר.אבא גם דאג לי בצבא וסידר לי ג`וב בגלילות.אני כרסתן,קרח,מחוטט ומחכה לירושה.אני רק מקווה שאח שלי ומשפחתו לא ינגסו יותר מדי בירושה ובנכסים.

אתה לא קונה אותן בכסף...
אמרת "אין לי כלום להציעה", והתכוונת לכסף... אבל כסף זה רחוק מליהיות הכל, למעשה, זה שאין לך כסף זה הדבר הכי טוב שקרה לך בחיים, כי זה אוטומטית מסנן לך את כל הבררה. אז נכון, אתה רווק בגיל 31, אבל תסתכל על חצי הכוס המלאה, אנחנו הגברים עם השנים ניהים יותר ויותר אטרקטיביים, זאת בניגוד לנשים שאחרי גיל 30 זה כבר ממש בעיה קשה. על תמהר, על תלחץ על עצמך, תחייה את החיים שלך, העיקר תדבר, תשתף, תיהיה בקשר עם כמה שיותר בנות, ואתה תמצא מישהי מתאימה, והזמן משחק לטובתך.

אני אומר את זה מניסיון, נשים אחרי גיל 30 יפלו לרגליך גם אם אתה הומלס, העיקר שהן יוכלו להתחתן, אתה לא תאמין כמה כאלו פגשתי, שבלי להכיר אותה בכלל כבר דיברו איתי על חתונה וילדים... אבל מן הסתם אתה כנראה לא תרצה מישהי מעל גיל 30, והחלק הכי טוב, יש המון בנות 18-20 שמתות על גברים בני 40+, לנו הגברים זה פשוט חלום שמתגשם.

לסיכום, הבעיה שלך זה לא שאתה גר עם אמא שלך, זה הגישה שלך, הצורה בה אתה רואה את העולם ואת עצמך. תגיד תודה שאין לך הרבה כסף, הדבר האחרון שאתה רוצה זה שמישהי תגיד לך שהיא אוהבת אותך בתמורה לכרטיס פלאטימום שהיא קיבלה ממך במתנה (והיא כמובן מעולם לא תודה בזה). שתדע לך, שככל שיש לך פחות, ככה תדע שהבת זוג שלך תוהב אותך באמת בתור בן אדם ולא לפי ההון שלך, גודל הבית שלך וכו.

וטיפ אחרון ממני, אם אתה רוצה לראות שמה שאני אומר זה נכון, על תגיד לבנות שאתה גר עם אמא, תגיד להן שאתה גר בקיסריה, ולדייט תגיעה ברכב שכור, מרצדס, תעשה כזה ניסוי קטן, שתבין שהדשה של השכן רקוב לגמרי

היא כיבדה את הפרטיות שלנו ולא התערבה בשום דבר.

מה שכן הפריע לי היה ההתנהגות הלא-ראויה של הבחור - שזה הרבה יותר חשוב!

לא רואה את עצמי יוצאת עם מישהו כזה

אם יש יחידה נפרדת למשל אתה יכול לספר שאתה גר "ביחידה נפרדת" ואז זה כמו דירה נפרדת.
בגלל העניין הכספי לרבים אין ברירה, או במקרים של פרידה שאחריה "חוזרים להורים".
אחד התירוצים השקריים הכי נפוצים, בעיקר אצל בחורות, למה את\ה גר אצלם זה כי נפרדת, זה שקר שהמון מספרים, והוא עובר חלק, אז תשתמשו בו חופשי, אם ירצו אתכם ממילא זה לא ישנה.

לא מבשלים כלום בעצמם (אלא מעמיסים קופסאות אמא ו/או אוכלים המון בחוץ), לא עושים כביסה (מעבירים לאמא שק עצום של בגדים מלוכלכים פעם בשבוע) ולא מנקים בעצמם את הדירה (יש מנקה פעם בשבועיים).
לא רק זה, גם הרבה מהם נתמכים חודשית בכמה אלפי שקלים מההורים.

אני לא חושב שמומלץ לגור אצל ההורים בגיל כזה, אבל שווה גם לבדוק במה בדיוק מתבטאת העובדה שבחור ״גר לבד״ (מניסיוני - בד״כ מתבטא בעיקר בפוזה של ״אללה אני, גר בת״א לבד״ ופחות בעצמאות אמיתית).

זה החוסר נוחות. והחוסר פרטיות. בחורה שיוצאת עם מישהו לא צריכה לבוא אליו ולהסתגר איתו בחדר בזמן שהוריו בסלון, ולהרגיש לא בנוח לעשות סקס כשהוריו מעבר לקיר, ולשמור על שקט כשהוריו ישנים. זה הזוי. מה גם שבשלבים הראשונים בכלל אין עניין ורצון למפגש עם ההורים. ואם בגיל 31 אין לו עדיין משכורת שמאפשרת לו אפילו דירת חדר אז סביר שככה ימשיכו להיות חייו, כמו חוראני.

ממרום ספפת נעוריו הוא מנהל את חייו (עד כמה שאפשר)

וגם את זה שאתה שמנמוך מקריח עם קוקו